שואל ומשיב/ג/א/תיג
שואל ומשיב 
ג א
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אשר שאלת במה שהאריך הר"ש פ"י דתרומות משנה ח' ובתוס' יו"ט שם אי שלוק חמור יותר ממבושל או גרע וע"ז שאל מהא דאמר בברכות דף ל"ח דרש ר"נ משמי' שלקות מברך עליהם בפה"א וכו' ומשמיה דר"י אמרו דמברך שהנ"ב ואני אומר במחלוקת שנויה דתניא יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל ור' אמר דבמבושל לא אף שלא נימוח ואמרו ע"כ דכ"ע שלקות מברך עליהם בפה"א וע"כ לא קאמר ר"י רק במצה דבעינן טעם מצה וכו' ולמה לא קאמר אף לר"י דוקא במבושל אבל שלוק יותר ממבושל ומברכין שהנ"ב. ואני אומר דהרי שמואל ס"ל בחולין דאף כבוש כמבושל מכ"ש שלוק דיותר מכבוש וא"כ ס"ל לשמואל דבשלוק מברכין בפה"א וא"כ לא אפשר דס"ל לחלק ממבושל לשלוק ולכך לא קאמר רק להיפך דאף ר' יוסי מודה בזה. ומה ששאל בהא דפריך ואי ס"ד במלתייהו שלוקין אמאי לא ולא פריך ממבושל וע"כ דשלוק יותר חמור. הנה זה ראיה ובאמת רש"י פירש דשלוק הוה נמוח טפי ממבושל וכפי הנראה כוונתו לזה מדפריך משלוק ולא ממבושל אבל אפשר דלענין השנות הטעם יותר חמור שלוק ממבושל ולא לשאר דברים דבמרור ודאי כל שנשלק יותר מפיג הטעם ממבושל ובזה הוה להס"ד ג"כ דשלוק מפיגו יותר הטעם ודו"ק. איברא דעדין קשה מה שהקשה דהרי חזינן דפריך הש"ס ממבושל על שלוק והרי שלוק נימוח טפי ממבושל כמ"ש רש"י בהדיא. אך נראה העיקר דבאמת מה דנחלקו בשלקות לאו דוקא שלקות ואף מבושל בכלל רק שדרכם היה בירקות לשלוק אבל גם מבושל נקרא שלקות וכן מצאתי בנוב"י מהד"ק חלק יו"ד סי' כ"ו בהדיא וכן משמע מהא דאמר ר"ע אפילו אכל שלק והוא מזונו ואטו דוקא שלוק ולא מבושל רק לפי שדרכם היה לשלוק אבל לענין ברכה דין שלקות ומבושל חד הוא והש"ס דפריך אי ס"ד במלתייהו קאי שלוקי אמאי לא היינו דשם קתני שלוקין ומבושלין וע"ז פירש רש"י דשלוק הוה יותר נימוח ומקשה משלוקין אבל לעולם אין חילוק לענין ברכה בין שלוק ומבושל. ומיהו בלא"ה ל"ק דגם הר"ש מסיק דהש"ס דילן פליג אירושלמי דירושלמי ס"ל דשלוקה פחות מבישול וש"ס דילן ס"ל דשליקה טפי מבישול ע"ש ובפירוש הרא"ש. מיהו עדיין קשה דא"כ מה פריך משליקה על בישול מיהו העיקר נראה לי דלא מצי הש"ס לומר דכ"ע שלקות שהנ"ב ור"מ ג"כ לא אמר רק במבושל דהרי ר' יוחנן בעצמו אמר דשלקו לי' לתורמסי שבעה פעמים ואמר ר' יוחנן דמברך עליו בפה"א וא"כ ע"כ יהי' דברי ר' יוחנן דלא כמאן דאף ר"מ מודה בשלוק דנמוח טפי ממבושל וא"כ עכ"פ אי אפשר לומר דכ"ע לא יסברו אף כר"מ ועכ"פ שלקות לא עדיף ממבושל לענין ברכה. וגם נראה כיון דבתורמס אמר ר' יוחנן דמברכין בפה"א ע"כ דתורמס כיון דקשה מאד כדאמרו בביצה דף כ"ה הו"ל דין מבושל שלא נימוח וא"כ שפיר תלה במחלוקת ר"מ ור' יוסי דאל"כ למה אמר ר' יוחנן בכל שלקות שהנ"ב והלא עכ"פ בתורמס דקשה אפ"ה מברכין בפה"א וא"כ ע"כ ר"מ כוותיה ואח"כ כשמסיק דגם ר' יוסי מודה שפיר פריך מהך דתורמס דהא גם במבושל שלא נמוח מברכין בפה"א אליבא דכ"ע וא"כ אי אפשר לומר דשלקות גרע טפי דהרי חזינן דר"י ס"ל דמברכין בפה"א ואף דנימא דתורמס קשה עכ"פ לא עדיף ממבושל שלא נימוח ודו"ק היטב וקושית הש"ס הוא דהוא אמר סתם דשלקות שהנ"ב והרי בכה"ג דתורמס דקשה השליקה זה הוה כמבושל שלא נימוח וע"כ דכר' יוסי ס"ל דגם במבושל שלא נמוח א"י וע"ז משני ר' יוסי מודה דשלקות במלתייהו קיימו ולכך פריך אח"כ על ר"ב בר' יפת מהך דשלקו ליה תורמסא ואפ"ה בירך בפה"א ואיך אמר ר"ב בשם ר' יוחנן סתם דשלקות שהנ"ב הא בתורמסא ודאי מברך בפה"א דהוה כמבושל שלא נמוח ודו"ק ועיין רש"י בביצה דתורמס מר וצריך לשלקו ז' פעמים עד שיהיה מתוק וע"כ שלא יצא ממשו והוא עודנו בעינו אף ששלקו ולא גרע ממבושל שלא נימוח ודו"ק:
והנה עוד הקשה בהא דאמרו דר' יוחנן אכל זית מליח ובירך בפה"ע בשלמא אי אמרת שלקא במלתא קיימא ופירש"י דמליח כרותח והקשה הא בחולין דף קי"א אמרו דר' יוחנן ס"ל מלוח אינו כרותח וא"כ אין ראיה ועוד הקשה דבפסחים דף ע"ו אמרו דהא דמלוח כרותח היינו דוקא כשאינו נאכל מחמת מלחו וא"כ כאן דאכל עכ"פ לא היה נמלח כ"כ וא"כ מה קשה לפענ"ד יש ליישב עפמ"ש הש"ך בסי' צ"ו דזית חריף ובפסקי תוס' בע"ז מבואר דאף בצונן אסור וא"כ חריפות דזית ומלוח בודאי הוה כרותח ול"ק ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |