שואל ומשיב/ג/א/שפו
שואל ומשיב 
ג א
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
להרבני המופלג מוה' זעליג מק"ק קאזליב:
אשר שאל אותי במ"ש הש"ך בחו"מ סי' קמ"ט ס"ק י"ג אי טענת עכו"ם חשוב ברי או לא וע"ז הקשה ממ"ש הש"ך בעצמו סי' קמ"ו ס"ק ה' כל דבא להוציא הקרקע מיד זה שהחזיק בה ג' שנים חייב לשבע אף בטענת שמא דחשיב כנוטל וא"כ גם כאן הוא כן ולכאורה יפה הקשה. ולכאורה חשבתי דדוקא אם בא להוציא מיד ישראל חשוב מוחזק אף שאין עמה טענה אבל בעכו"ם שאין לו חזקת ממון כמ"ש הרשב"א והה"מ סוף פ"ק דכתובות והיינו משום דכתיב ראה ויתר גוים ועיין קצה"ח סי' רנ"ח א"כ לגבי עכו"ם לא חשוב עכו"ם מוחזק ולא הוה דינו כנוטל. מיהו אני כתבתי בגליון הקצה"ח לפמ"ש התוספות בב"ק דף ל"ח דלא שייך ראה ויתר גוים רק בהפקעת הלואה ע"ש וא"כ נסתר זאת. אמנם העיקר נראה לי דכיון דטענת עכו"ם אף שטוען ברי אינו טענה דאמרינן שפיהם דבר שוא וא"כ אין כאן טענה כלל ומ"ש דהוה כטענת שמא היינו לענין זה שאין טענתו טענה אבל באמת עדיף מטענת שמא דעכ"פ יש כאן טוען ובעכו"ם שטענתו מחשבינן לשקר א"כ אין כאן טענה כלל וא"צ לשבע כלל וז"ש הסמ"ע שאם טוען שעכו"ם א"ל כן לא שייך שבועה והיינו משום דאין טענתו טענה כלל דדיבור העכו"ם לא חשיב דיבור כלל וז"ב ופשוט לפענ"ד ודו"ק. ובאמת לפענ"ד גם מצד הסברא לא שייך שבועת היסת נגד עכו"ם דבאמת כל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תקנו וכבר נודע מ"ש הרש"ל דל"ש שיאסר גזל עכו"ם הא התורה לישראל נאמרה. אמנם זקני הח"ץ ז"ל סי' כ"ו היטב אשר דיבר דמה שאסרה גזל עכו"ם הוא לא בשביל העכו"ם רק למענינו שלא נהיה אכזרים גזלנים ע"ש ולפ"ז גם שבועת היסת לא שייך רק נגד ישראל אבל נגד עכו"ם הרי גזל מותר ולא שייך לומר דלמענינו עשה זאת דהא באמת מה שנשבע היא רק להפסת דעת וזה לא שייך נגד עכו"ם וז"ב. ואף אם נימא דגזל עכו"ם אסור אבל הפקעת הלואתו שרי והיינו במקום דליכא חילול השם וא"כ מכ"ש הפקעת שבועה ודאי לא שייך בזה חיוב שבועת היסת וז"ב ופשוט ומ"ש הש"ך דבשו"ת הרשב"א שהובא בב"י סימן ע"ב סמ"ח ולקמן ס"ס ק"פ [קפ"ה] נראה דאם טען עכו"ם ברי מחויב לשבע וכוונתו למ"ש הרשב"א דאם נתן ראובן לסרסור משכון להשכין אותו בסלע ונתן לו זוז בשכרו והסרסור טוען שמשכנו ביד גוי ואותו הגוי מכרו שלא ברשות דהסרסור נאמן שהרי הוא האמינו ואפילו היסת א"צ לשבע כיון שאין העכו"ם מכחישו דאילו היה העכו"ם מכחישו היה צריך לשבע כדין חנוני על פנקסו וא"כ מבואר דאם העכו"ם מכחישו היה צריך לשבע כדין חנוני על פנקסו והיה נחשב טענת עכו"ם בריא והנה לפמ"ש אינו ראיה דשם כיון שהישראל טוענו את משכונו א"כ שפיר נחשב טענת עכו"ם ברי וצריך הישראל הסרסור לשבע נגד ראובן וחז"ל חייבו שבועה אבל אם הוא נגד העכו"ם גרידא א"צ לשבע כלל ובלא"ה אין ראיה דשם דסרסור טוען שהעכו"ם מכרו ובכה"ג הוה כאומר פלוני חבר טיהר ואותו החכם מכחישו דנאמן כיון שבא מכח החכם וה"ה כאן להבדיל הרי הוא בא מכח העכו"ם ואומר שמשכנו לעכו"ם ועכו"ם מכרו והרי העכו"ם מכחישו וז"ב כשמש ודו"ק. ועיין בסמ"ע סי' קע"ו ס"ק ע"ו דסתם עכו"ם משקר ע"ש וא"כ אפילו טענת שמא אין כאן שדברי עכו"ם אינם כלום ע"ש ולפענ"ד לפמ"ש רבינו יקיר דאותן עכו"ם שידוע שאינם משקרים נאמנים בעדות וכמ"ש סי' ל"ד ואף לדידן דלא קי"ל כהך דרבינו יקיר היינו לענין עדות שהתורה פסלה לעכו"ם מגזיה"כ אבל עכ"פ באותם שידועים שאינם משקרים יכולין לחייב שבועת היסת לנגד עכו"ם ודו"ק היטב. ועיין פי"ד מטוען ה"ה ובהה"מ ובלח"מ שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |