שואל ומשיב/ג/א/רעב

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן רעב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב המאור הגדול מעוז ומגדל חו"ב המפורסם מוה' איצק באראנצקייא האבד"ק קערמענד והגליל:

מכתבו הגיעני היום ואני טרוד מאד בהעתקת אהלי לקרית חוצות לשאוף רוח צח ולשתות מי מעיין הקשה למעיין ובכ"ז מפני כי הענין נחוץ וגם ממרחק בא אלי אמרתי מבלי להשיבו ריקם. הנה ע"ד השאלה בקיצור בא"א שיש לה ז' ילדים מבעלה ובעלה הוא אביון ולא היה לאל ידו להביא טרף לביתו והיא החיה את בניה מפרי מעשה ידי' כי למדה חכמת המילדת וגם יש לה אחים עשירים במדינת אמעריקא אשר היו בתומכי נפשה ובשנת תרי"ט כתבו האחים משם שגיסם עם שתי בנותיו יבואו על הוצאתם לשם והלך הוא עם בנותיו מפה בכ"ד חשון שנה הנ"ל והניח את אשתו וב"ב ריקם ובשנה ההיא היתה מעוברת וגם בעת הליכתו מביתו היתה אשתו בימי נדתה והיא הרה לזנונים וילדה בן בי"ב כסלו שנת תר"כ והנה על הבן זה אין להסתפק כי הוא ממזר ודאי מאחר שהיא אמרה שנאנסה מפלוני יהודי המלמד תינוקות. ז"ת השאלה. והנה עברתי במרוצה על דבריו ויגעתי ולא מצאתי היתר ברור. ולפענ"ד הדבר ברור דאסורה לבעלה כיון דלאחר הלידה בשנת תר"כ כשבאה לפניו לדון את הנואף לשלם שכר הנקה אז לא אמרה כלל כל הענין כי אנסה ולא נזכר בדברי מעלתו כלל מזה ומצד השכל אז אם היתה אנוסה אז יותר מהראוי הי' לה להתחזק ולעמוד על נפשה ולטעון אחר שכבר עשה לה לאנסה למה לא ישלם שכר הנקה ומדלא טענה כן הרי הודית שלא נאנסה ואיך תהיה נאמנת אח"כ לומר שהיא אנוסה ומה גם שבשנת תר"כ הנואף כחש אותה ואמר שהיא תבעתו לתשמיש ולא רצה ורצה לשבע ע"ז ואף אם דבריו אינן אמת כאשר נראה למעלתו אז בעת ההיא מ"מ עכ"פ אם היתה אנוסה מסתמא לא היה יכול להעיז פניו כ"כ ולומר שהיא תובעתו ולא רצה וא"כ איפוא איך נוכל להאמין אותה אח"כ בעת שאין הנואף כאן ולומר שהיתה אנוסה ובסיפור מעשה כזו ואולי בבוא בעלה למדה אותה או אחרים למדוה לדבר שקר ולטעון טענות כוזבות והדבר דומה למ"ש הרמב"ם פח"י מא"ב והובא בטוש"ע אהע"ז סימן ו' סי"ג דבא"כ שאמרה נאנסתי אף שמותרת לבעלה אסורה לכל כהן שבעולם וא"מ שום אמתלא הרי אף שלא נתקבלו דבריה אז אפ"ה כל שכבר הודית נאמנת לאסור עצמה אח"כ ואף להראב"ד החולק היינו באם נותנת אמתלא לדבריה ודוקא באמתלא מבוררת וגם בזה קי"ל כהרמב"ם ועיין הה"מ ומלמ"ל ושו"ת זקני הח"ץ ז"ל סימן ק"נ ועיין ב"ש שם ס"ק כ"ו ומכ"ש כאן כבר הודית ובעת שהיה הנואף נגדה לא העיזה פניה לומר שהיתה אנוסה וכעת שמה פניה כחלמיש לטעון טענות כוזבות כאלה. ולכאורה רציתי לומר דשאני הכא דלא היתה נאמנת אז לומר שהיתה ברצונה דאין אדם משים ע"ר ושאני הך דרמב"ם וראב"ד דשם הי' מחשש ענ"ב. אבל זה אינו דע"כ לא שייך א"א מע"ר רק היכא דהיא מהוה האיסור אבל כל שהדבר ראינו בעינינו רק שלא נודע אם עשה בכוונה אז נאמן לומר שעשה במזיד וכמ"ש המלמ"ל פ"ג ממלוה ה"ג בד"ה וכתב בעל צ"ה יעו"ש. וזכורני שכתבתי בגליון המלמ"ל שלי שבזה מיושב קושית המהרש"א ריש מכות לענין שיהיה נאמן לומר מזיד הייתי יעו"ש ותמצא וא"כ אין מהראוי להאמינה ובלא"ה הרי שיטת הרמב"ם דבעיר מסתמא היא מפותה דהיה לה לצעוק ואף דהראב"ד חולק ועיין בטור סימן קע"ז ובב"ש שם ס"ק ב' ובשו"ת זקני הח"ץ ז"ל סימן קמ"ה קמ"ו עכ"פ לא שייך הדבר שלא תוכל לצעוק ולא ישמע קולה ומה גם שבסיפור המעשה נראה שהיה ביום והי' שם דרך החלון מעבר לרבים וגם הפתח לא היה סגור במנעל איה איפוא פיה לומר שצעקה ולא שמע ומה גם שטענה שאמרה לו שכמדומה לה שהוא חטא גדול איך שייך שאשה לא תדע שהיא חטא גדול ועיין בעקידה ע"פ חטאתי כי לא ידעתי שהטועה בכללות לא יקרא שוגג כ"א בחטאו בחלקיות הענין. ואני בתשובה לק"ק אייזינשטאט הבאתי דברי הש"ס הוריות דף ד' ונעלם דבר ולא כל הגוף. וע"כ מורה הדבר ששקר דברה ומה גם שגם בטרם הי' הנבלה הזאת הלכה כמה פעמים למשוח אותו ולא היה שום אדם עמה רק ביחוד היא והוא לבדם וזאת היא ג"כ פשיעה גדולה ואיך שייך שא"א תמשח את איש זר על גופו וכמה כרכורים כרכורים אם מותר בעלה לשמש בחליו בעת נדתה אף כי לאיש זר אין זה כי אם רוע לב הותל הטה אותה לכל המעשים ושו"ת כנסת יחזקאל והפ"י ושו"ת נוב"י שמביא מעלתו אינם ענין לזה שהם מדברים באם שטוענת שנאנסה אבל כאן היא הודית בתחלה שבמזיד עשתה ואיך תהיה נאמנת לומר שהיתה אנוסה ותכחיש דבריה מה שאמרה זה שנתים. וע"כ הדבר ברור שהיא אסורה. ולדבר הדבר יסלח כי לא השבתי על דברי מעלתו כי מלבד שאני יושב פה קרית חוצות ואין הספרים לפני והעיון קשה עלי אף גם שראיתי שאין הענין כלל כמו שחשב מעלתו וע"כ אני אומר שהאשה אסורה לבעלה ואין מרחמין בדין כנלפע"ד דברי הצעיר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף