שואל ומשיב/ג/א/רנא

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן רנא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט לכבוד תלמידי החריף המופלג ושנון מ' שמואל סג"ל בי"ק:

מכתבך מסר לי אביך נ"י תמול לעת ערב ואתה ידעת טרדתי ומה גם שאני יושב קרית חוצות בכ"ז אמרתי להשיבך בקצרה. אשר שאלת אם יכול לערב ע"ת בפלפלין הנה הדבר פשוט שכשם שמערבין בתבלין כך מערבין בפלפלין. הנה מה שהארכת בדברי הט"ז והנקה"כ ביו"ד סימן ק"ח אם פלפלין בכלל תבלין יפה כתבת וכמדומה שכבר העירו בזה האחרונים שם ואינם אתי ואני הקשיתי בילדותי ממש ממ"ש התוספ' הובא בתוס' ביצה דף י"ד ד"ה ב"ה דפלפלין הרי הוא כתבלין וע"ש בכל הסוגיא דפלפלין הרי הן כתבלין ומה שהארכת בענין פלפלין דהיאך מערבין בהם הא אינו מטמא ט"א תמהני דאחרי שהבאת דברי התוס' יומא דף פ"א נתיישב גם בפלפלין ומיהו צריך שיהי' רטיבתא או בהנך דנשחקו וטובלין אותן במים וכמ"ש התוס' ביומא שם ועיין בתוספ' ה"כ שם להרמב"ם שגם הוא הרגיש על הרמב"ם בענין זה וכפי הנראה מהרמב"ם מחלק בין רטיבתא ליבשתא וע"כ צ"ע מהו נקרא רטיבתא ואין אנו בקיאין בזה אמנם לפענ"ד נראה דהכלל דחידשת דכל דאינו מטמא טומאת אוכלין אין מערבין בהם ליתא דשאני טומאת אוכלין דכל דאין אוכל ממש מה בכך שמכשירין אוכל הוא ונותנין אותו למתק הטעם מכל מקום כיון דאינו אוכל אינו מטמא וא"כ תבלין ופלפלין אינו מטמא טומאת אוכלין אבל לענין עירוב אף דאינם אוכל ממש מ"מ כיון דעשויין למתק ולהטעים את התבשיל מקרי סעודה דחזי לתבשיל ולאכול והש"ס דאמר דהני בני טמויי נינהו היינו להיפך דמה שמטמא טומאת אוכלין חזי לעירוב בודאי אבל גם מידי דלא מטמא חזי לעירוב כנלפענ"ד ברור. ובזה יתיישב מה שהעיר המהר"ם ב"ח בתוס' יוה"כ שם על הרמב"ם פ"ה מעירובין הי"א דפסק דמערבין בתבלין ואילו בהלכות מעשר השמיט תבלין. ולפמ"ש יש לומר דשאני עירוב דעכ"פ מקרי ראוי לסעודה שהרי צריכין התבלין למתק התבשיל אבל במעשר דגוף הדבר צריך שיהא אוכל וזה אינו אוכל ממש רק מכשירי אוכל וז"ב. וראיה מהא דאמרו בעירובין שם אלמלא משום דקתני בהך תבלין ותבלין לאו בני אכילה נינהו אטו הא מי לא קתני חטים ושעורים ולאו בני אכילה נינהו ע"ש והיינו דגם חטים ושעורים לאו בני אכילה בעצם נינהו ואם טוחנין ואופין אותן נעשין בני אכילה ה"ה תבשיל שעשה ע"י תבלין ופלפלין הוה בני אכילה לענין עירוב אף דלא הוה אוכל ממש ואי נימא דתבלין לא מקרי אוכל משום דבפני עצמו אינו אוכל א"כ למה דומה תבלין לחטים ושעורין הא שעורים בני אכילה לכשיאפה וכאן אינם בני אכילה אף לכשיאפה דאינם בני אכילה כלל רק מכשירי אוכל ועכ"פ לענין עירוב לא איכפת לן דכל מידי דיכול לתקן בו הסעודה מקרי מאכל לענין עירוב משא"כ לענין מעשר וטומאה דבעי אוכל ממש ודו"ק וע"כ הדבר ברור דלשיטת הפוסקים דמערבין בתבלין מערבין נמי בפלפלין ואף דמהרר"מ ב"ח בתוס' יוה"כ שם ובסוכה דף ל"ה דעתו דפלפלין פטורין מן הערלה כיון דנטועין אדעתא לייבשו היינו דוקא בערלה דבעינן שיהא נטוע לפרי אבל בעירוב ודאי מועיל דמכל מקום חזי לסעודה ועירוב מקרי ודו"ק ולרב הטירדא דבריי מעטים וד' יהיה בעזרו שיוכל ללמוד בהרחבה כנפשו ונפש הדוש"ת באהבה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף