שואל ומשיב/ג/א/רכג

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן רכג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מכתבו מגלה עפה מח"ת הגיעני תמול. והנה אני יושב עודנה בקרית חוצות ועמוס הטרדות ומחוסר ספרים וע"כ לא השבתי שנית להרב מוה' צבי הירש הלוי נ"י כי די לי אם אכתוב פעם אחת וגם כעת בעת בא מכתבו באו הרבה מכתבים ואת היותר נחוץ השבתי והיותר נשאר לעת מצוא ובפרט בימים האלו אשר הגיעו יומא דחושבנא אשר יחשוב האדם עם קונהו. והנה דבריו בד"ת ראיתי ויסלח לי כי ראיתי דבריו אשר שכלו ירחף על במתי הדעת אבל לא יקלע למטרת החפץ ובדבר שאלתו באחד שקנה בית מאחד ודר בו שמונה ימים ונשרף הבית והמוכר כתב את הבית בעודו בידו בהפייער קאססע ושלם בעד שנה שלימה ולא דברו בעת המכירה למי יהיה שייך זכות תשלומי פייער קאססע אם ישרוף וכעת מדיינים למי שייך התשלומין. והנה מעלתו בתוך פלפולו כתב דכל דסמך דעתו לגמרי קונה אף בדיבור בעלמא בלא קנין ובזה פירש דברי רח"כ בתוס' קידושין דאם הניח משכון וא"ל אל תחזור לי המשכון עד שאתן לך המעות דקנה דהוא משום דסמך דעתו והאריך בזה ודבריו מרפסין אגרא והרי לענין דבר שלא בא לעולם לא מועיל אף בנותן משכון כמבואר בבעה"ת שער ס"ד ולדברי רח"כ מהראוי להועיל וגם כמה כרכורים כרכרו אי בבנו מועיל דבר שלא בא לעולם ועיין בסימן ר"י והרי לבנו ודאי גמר ומקנה ואפ"ה נחלקו בב"ב אי מועיל ע"ש וגם בכמה דברים ובאמת בשו"ת מהר"ם ז"ל הישן מבואר בסימן ל"ה לענין בכור דמועיל דיבור בעלמא אבל לא קי"ל כן כמבואר ביו"ד סימן ש"כ והרי שם בודאי גמר בדעתו להפקיע מבכורה וגם לענין חמץ לולא החמץ אינו ברשותו וסגי בביטול בעלמא ל"מ אף בחמץ ועיין באו"ח סימן תמ"ח וע"כ ישתקעו הדברים ודברי רח"כ מבוארים בקדמונים בטעמים אחרים וגם בשאר הדברים שכתב מעלתו אם ששכלו בהשערה ראשונה נראים נכונים אבל אינם מיוסדים על אדני האמת ויש לי פלפולים רבים אלא שאין הזמן גורם לפלפל בענין הזה. ולענין שאלתו כבר הארכתי בזה ונשאלתי מ"ק בראד באחד שהשכיר ביתו לאחד וזה השוכר עשה סיקראציע ובעה"ב אמר שיתן לו בעד הסיקאראציע ולא נתן לו ובתוך כך נשרף הבית והארכתי הרבה הלא המה בכתובים אצלי ולא נפניתי להעתיק. אמנם העליתי שם דתלוי אם אחד יכול לתת שיעשה סקראציע על בית חבירו או שאינו רשאי לעשות סקראציע רק אותו שהבית שלו ובזה תלוי הדבר והארכתי הרבה בזה וקשה עתיקא מחדתא וגם החיפוש קשה עלי כי איני בביתי וגם כי רבים הם ת"ל. ומה שהקשה על התוס' במנחות דף נ"א ע"ב מחו"מ סימן ער"ה הנה ת"ל הקושיא הזאת כבר נתפרסם בשמי זה רבות בשנים וגם בעת היה פה אצלי הרב הגדול המנוח מוה' משה פיניס מ"מ ומ"ץ ד"ק ביאליסטאק ומניסך והקשיתי לו זאת והראיתי לו דברי מחנה אפרים הלכות זכייה והפקר סימן ט' ופלפלנו הרבה בזה הלא המה בכתובים ולא עת לחפש אחר הדברים:

ראיתי במכתב שו"ת שכתב הרב הגאון אבד"ק ביטשאטש להקשות על התוס' דהא בדבר שנעשה לימים רבים אסור מן התורה לא הבין הפשט במח"כ דשם הכוונה שליום אחד לא היה צריך כ"כ לעשות ולימים הרבה צריך להכין הרבה אבל בנין מה שבונה ביום זה אינו רק ליום זה ואף שהבנין עומד ימים רבים לא שייך זאת ומ"ש דליום אחד לא היה בונה בנין שבונה לימים רבים לא ידעתי כוונתו דכך לי הבנין שבונה ביום זה הוא עושה בלבנים ובחומר ועפר וטיט וכדומה כמו שאם היה בונה באופן שיתקיים ימים רבים וגם אם היה בונה רק מקצת בנין היה בונה ג"כ. אך מ"ש לחלק בתולדה במקום אב דלא הותר האב מכח שהותר התולדה גם אני כתבתי זה רבות בשנים ליישב קושית התוס' כן אבל התוס' לא ס"ל כן ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף