שואל ומשיב/ג/א/קמא

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קמא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בדבר הגביר זה האיש משה שנלכד במצודה רעה שאשתו שפרינצא. אשר זה ששה שנים ויותר שנחלת ונשטתית ל"ע בחולי שגעון הנקרא בלעדזיניג וכבר הוציא עלי' הוצאות רבות והי' עמה בווין ודרש ברופאים ולא מצאו מזור למחלתה וכבר נעשה ביניהם היינו בין ר' משה הנ"ל ואם אשתו הנ"ל פשר דבר שיתן לה סך רב להשלשת כתובתה ובאם לא תוכל לקבל ג"פ יתירו לו לישא אשה על אשתו. וכעת היא יושבת פה לבוב בבית החפשית בחצר משוגעים והבעל צועק ומבקש לגדולי ארץ שיהיו לו עזר מוצד להתירו מכבלי העגון והנה יד שלוחה ממח"ו הרב הגאון הגדול המפורסים מוה' מיכל נ"י קריסטיאנפאלער אבד"ק בראדי איך שכבר נעשה פשר ביניהם והוא בידי הרב הגביר מוה' מאיר קאליר נ"י מבראדי כאשר כתב גם הוא במכתבו אלי ובקשו ממני לדרוש פה בבית החפשית תוכן מצבה ולדבר עמה בעצמה וגם לשאול פי הדאקטר. והנה הייתי בעצמי עם בית דיני ועוד אנשים רבים ודברנו עמה בעצמינו וגם דברנו עם הדאקטער דשם וכפי הראות וכפי המאמר מהדאקטער דשם קשה למצוא עזר ותרופה למחלתה כי יכנו מחלתה בשם בלעדזיניג אשר אין תרופת תעלה לה. וקשה מחלתה ל"ע והנה אמרתי לעיין בזה וד' יהי' בעוזרי:

והנה יש כאן שני ענינים א' מצד חשש גרירה שאינה יודעת לשמור עצמה שזה מדינא דש"ס אסור וגם מצד חרגמ"ה והנה ראש המדברים בזה לאסור הוא זקיני המהרש"ל בתשובה סי' ס"ה והביא דברי רבותינו הקדמונים בספר ראבי"ה הגדול שכבר אסרו הדבר משום חשש גרירה. והנה מלבד שהטו"ז בסי' קי"ט כתב שלא מסתבר כלל דניחוש על חשש שינהגו בה מנהג הפקר דזה לדורות הראשונים שהי' מותרים לישא אחרת ולא הי' להבעל הפסד בזה. אבל בדורותינו שיש חרגמ"ה שלא לישא אחרת על אשתו. ואתה מפסידו לבעל להיות בהרהור חטא כל ימיו ובטול פו"ר והיא לאו בת עונשין כיון דאין לה דעת למה נשגיח בטובת האשה על הספק ולא נשגיח עליו שהוא בודאי עושה עבירה ובטל מפו"ר והוא בר דעת והאריך בזה ומה גם שיפה כתב זקיני הב"ח באהע"ז סי' א' דמהרש"ל ג"כ מודה להיתר של מאה רבנים שהוא לא אסר רק לגרש בע"כ אבל להתיר לישא אשה על אשתו לא נמצא במהרש"ל שיאסר והנני מוסיף דלא שייך חשש גרירה כל שהוא אגידה גבי' דכ"ז שהוא אגידה בבעלה לא ינהגו בה מנהג הפקר ועשו"ת פמ"א ח"א ס"ד ומידי שוטטו עיני בשו"ת מוהרש"ל הנ"ל תרי תמיהי מדכר דכירי דמ"ש שם דנשתטית אינו מועיל לה בדיקת פקחת ואחריו נמשך הפר"ח סי' קי"ט דמעונה ראוי להפרישה כיון שאין היתר בבדיקת פקחת אני תמה דמשנה מפורשת בנדה דף י"ג דחרשת ושוטה פקחת מתקנת אותה וכן קי"ל בש"ע יו"ד סי' קצ"ו ואף בתרומה מותרת לאכול וכ"ש לענין בדיקה ובחדושי למס' נדה כתבתי בזה הרבה ואכ"מ גם מ"ש המהרש"ל שם שמראבי"ה שכתב דאף דאמרו בפ"ק דנדה דב"ש לא עשו סייג משום בטול פו"ר התם איכא טעמא אחריני כדאמרינן דאם איתא דהוי דם מעיקרא הוי אתי ונוראות נפלאתי דבנדה דף ג' ע"ב מבואר להיפך רבא אמר טעמא דב"ש משום בטול פו"ר תנ"ה וכו' מאן דתני האי לישנא הא תניא כי האי לישנא אם איתא דהוי דם מעיקרא הוי אתי התם ב"ה הוא דקטעי כו' הרי מבואר דרק משום בטול פו"ר הוא דקאמרי ב"ש דאל"כ אין קושיא דמשום פו"ר אין אנו מתירין רק אם איתא דהוי דם מעיקרא הוי אתי וגם לאידך לישנא דאם איתא דהוי דם מעיקרא הוי אתי אמרו שם למאן דתני האי לישנא הא תניא כי האי לישנא משום בטול פו"ר הכי קאמר לי' הלל לשמאי אין טעמא קאמרת אם איתא דהוי דם מעיקרא הוי אתי מיהו עשה סייג לדבריך דמ"ש מכל התורה כלה דעבדינן סייג א"ל א"כ בטלת בנות ישראל מפו"ר הרי בהדיא דללישנא דפו"ר לא סמכינן כלל על טעם דאם איתא דהוי דם וללישנא דאם איתא דהוי דם היינו עושין סייג לולא משום בטול פו"ר הרי משום בטול פו"ר לא חיישינן לסייג א"כ דברי הראב"י תמוהים וצע"ג ואחר שזכינו לזה לא נשאר רק משום חרגמ"ה וכבר התירו פרושים את הדבר ע"פ היתר ממאה רבנים ויעשו כמבואר בסי' א' בב"ש בשם הב"ח וכבר השלישו בכאן כתובתה והספקת מזונותי'. ולפענ"ד לולי דמסתפינא הי' נראה שבנ"ד אין צריך כלל היתר ממאה רבנים שכיון שכל עיקר מה שרגמ"ה גזר שלא לישא אשה על אשתו ולא לגרש בע"כ הי' כדי שלא יתעוללו בבנות ישראל כמבואר בד"מ סי' א' ואם תהי' קצת חסירה דעת ותמאס בעיני הבעל ירצה לישא אשה אחרת ועיין בשו"ת נוב"י מהד"ת חאהע"ז סי' ק"ד. ולכך גזרו שלא ישא על אשתו ולא לגרש בע"כ ולפ"ז כאן שיושבת בבית החפשית והיתה בווין והבעל הוציא הוצאות הרבה וניכר שרוצה בתקנתה ומה לו לעשות עוד ולא עשה אפשר שבכה"ג לא גזר רגמ"ה אמנם חלילה לחדש מדעתינו בדבר כזה ואנן שליחותא דקמאי עבדינן כמו שתקנו רבותינו ז"ל. ובדבר הגט יעשה כמ"ש הנוב"י מהדו"ק חאהע"ז סי' ג' ולענ"ד עוד שיתן וועקסיל על סך מסוים שבאם תשתפה ויהי' הגט מטושטש יתחייב ליתן לה גט אחר וכן עשינו כאן בעסק הזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף