שואל ומשיב/ב/ד/קצ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן קצ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב החריף מוה' אשר ישעי' טיטלבום נ"י:

מכתבו מגלה עפה הגיעני העבר בתוך המון מכתבים ואני יושב בקרית חוצות ומחוסר ספרים ומעלתו האריך בפלפול רב ואני אמרתי להשיב בקצרה בפלפלת כל שהיא והנה שאלתו ע"ד אשה אחת רכה בשנים ובקשה להיות מניקת כי וולדה מת זה מעט ושאלה את פי' למה באתה לכאן ואמרה כי בעלה נשתמד וברח למדינת הגר והוא נוסעת אחריו ולאשר מת וולדה ע"כ רצונה להיות מניקת ולקחה אחד להיות מניקת לבנו והנה בא אח"כ אחד לשם ונתאכסן בבית שהיתה שם מניקת והכירה ואמר לבעה"ב כי הוא זונה שהיתה משרתת אצל אחד והולידה ולד ממנו וע"כ ברחה מפני הבושה וכעת באתה האשה לפני הב"ד ורצונה להנשא לאיש ושאלו אותה הלא אמרת כי בעלך נשתמד ואמרה כי מפני הבושה נסעת לכאן ולא הי' לה בעל ומה שאמרה שבעלה נשתמד הוא לאשר יראה שלא יקח איש אשה זונה לביתו ולהיות מניקת ע"כ העלימה הדברים והגידה כן ומעלתו פלפל בחכמה אם הוא אמתלא טובה או לא. והנה אני תמה על מע"ל שהאריך דל"מ אמתלא שלה שלמה לה לומר שבעלה נשתמד הי' לה לומר שמת בעלה וכדומה והאריך בזה ולמה לא הביא דברי הש"ע ס' מ"ז ס"ד בהג"ה דכל שאמרה נתקדשתי לפלוני שוב אינה נאמנת לומר פנוי' אני דלא כל הימנה לחוב לו ובאר הנוב"י בתשובה במהד"ק חלק אהע"ז ס' ס' דכל שלא היתה צריכה לומר נתקדשתי לפלוני שוב אין לה אמתלא ע"ז ע"ש וה"ה כאן אמנם באמת מזה אין ראי' דשם כיון דלגבי אותו איש ל"מ אמתלא שלה להפקיע זכותו שוב אינה נאמנת גם נגד האיסור אבל כאן שלא פרטה בשם מי ומי בעלה ל"ש זאת למה לא תהי' נאמנת באמתלא שאמרה כן מפני הבושה ושמא ירחמו עלי' עי"ז וכמ"ש מעלתו אמנם לפענ"ד נראה דבר חדש דהנה ענין שויא אנפשא חד"א הוא מטעם הודאת בע"ד דאדם נאמן על עצמו כמאה עדים וכמ"ש הרשב"א בתשובה הובאה ביתה יוסף אהע"ז ס' מ"ה ואף שהמהרי"ט ז"ל בראשונות ס' צ"ח נראה שדעתו דשחד"א הוא מתורת נדר ואיסור כבר תמה עליו בשו"ת נוב"י מהד"ת חאהע"ז ס' כ"ג יעו"ש וכן בשו"ת מהר"י בסאן ס' פ' האריך בזה וע' בח"ל ח"א ס' ס"ה וע' שעה"מ פ"ט מאשות ה' י"ב שהעלה דהיא מטעם דאדם נאמן על עצמו יותר מ"ק עדים יעו"ש ולפ"ז נלפע"ד דבר חדש דניהו דנאמנת על עצמה שיש לה בעל ואסורה להנשא אף שאין האמת כן אבל מ"מ כל שימות הבעל מותרת וכאן כל שלא פרטה את הבעל בשמו שוב יש לומר שמת ואף דשייך חזקת חי אף לבן מאה שנים כדאמרו בגיטין דף כ"ח היינו באדם שמכירין אותו שהי' לו חזקת חיים אבל באיש שלא נודע הרי כמה מתים בעולם וכמ"ש התוס' כעין זה בשבועות דף מ"ו דאף דלא חשדינין לאנשי בגנבי היינו על איש פרטי אבל בלא נודע יש לחוש לגנב דכמה גנבי בעולם ועש"ך חו"מ ס' קל"ג וע' ב"ש סי' י"ז ס"ק פ"ד שכתב דלאיש שלא נודע ל"ש חזקת חי וביארו האחרונים שכוונתו דאף שידענו שהי' חי כל שלא הכרנו חיותו יש לומר דמת דכמה מתים איכא בעולם וכבר הארכתי בזה בכמה תשובות ומעתה גם כאן ניהו דאמרה דבעלה נשתמד אבל כל שאין לו חזקת חי כיון שלא פרטה שמו ואנו ידענו שהוא שקר רק שעל עצמה נאמנת כמאה אבל מ"מ יש לומר דשמא מת וא"כ ממילא פקע אסורא ושוב חזקת פנוי' שלה לא אתרע במה שאמרה כיון שנתנה אמתלא לדברי' ואף שאינו מקובל כ"כ מ"מ הרי יש לה חזקת פנוי' ואף שאינו כ"כ חזקה טובה כמ"ש התוס' בכתובות כ"ג מ"מ כיון שאין אסורה רק מחמת הודאתה והרי אף אם נאמין לה מ"מ יש לומר דמת כל שלא נודע חזקת חיותו ושוב אלים חזקת פנוי' שלה ואמת אתה לענין זה ונאמנת להפקיע טענתה כנלע"ד ברור ובזה נלע"ד דבר נחמד בהא דאמרו בקדושין דף ס"ג איבעי' להו מהו לסקול על ידה רב אמר אין סוקלין כי הימנא רחמנא לאם לאסורא לקטלא לא הימנא ובפ"י הקשה לפמ"ש הרמב"ם פט"ז מסנהדרין דאסור בע"א הוחזק כיצד אמר ע"א חלב כליות היא זה כה"כ פירות אלו גרושה או זונה אשה זו ואכל או בעל כעדים אחר שהתרו בו הרי זה לוקה וגם כאן הרי האב הגיד טרם שזינתה דאל"כ ל"ש התראה וא"כ שוב למה לא יהי' נאמן לקטלא ג"כ וכבר הארכתי הרבה בזה ולפמ"ש א"ש כיון דאמר שקדשה וא"י למי א"כ לא נודע חזקת חיותו: ויש לומר שמא מת וא"כ ל"ש לומר דאיסור בע"א הוחזק דשם כל שאמר שזה חלב או כה"כ או שזו זונה שוב לא יוכל הדבר להשתנות וכבר נתחזק על פי' ממילא אח"כ כשבא לידי מיתה ומלקות ג"כ הוחזק הדבר מקודם אבל כאן אף שמהמנין לי' לאב אבל לא נתחזק האיסור לעולם שאם מת המקדש טרם שזינתה בודאי פטורה וכל שהתורה לא הימני' לקטלא שוב לא אתחזק אסור ובשלמא אם הימני' התורה לאב גם לענין קטלא שוב הוה אתחזק א"א ולא חיישינין שמא מת דנותנין לו חזקת חיים דאף שלא נודע חזקת חיותו מ"מ הוה ספק וכל שנתקדשה בבירור הרי האב הי' מכירו בשעת שנתקדש ויש לו חזקת חיים גם עתה אבל כיון שלא האמינה התורה לקטלא נמצא לענין קטלא לא אתחזקה בחזקת א"א אף שממילא נתחזק זה לא אמרינין דהא יוכל החזקה להשתנות וז"ב כשמש. ובזה מיושב היטב קושית התוס' ד"ה לקטלא שהקשו הרי באותה פרשה כתוב את בתי נתתי לאיש הזה וסקלוה אלמא דגם לקטלא הימני' התורה ולפמ"ש א"ש דשם דאמר את בתי נתתי לאיש הזה וא"כ פרט השם ושוב אתחזק חזקת חיים של זה ושוב נאמן לסקול על ידו וז"ב ודו"ק היטב כי היא חריף וע"כ נלפענ"ד ברור דהוא מותרת להנשא והאמתלא אינו כ"כ גרוע ועשו"ת אא"ז הח"צ ז"ל סי' מ"ד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף