שואל ומשיב/ב/ג/פ

שואל ומשיב ‏ ב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ג סימן פ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בהוותי לומד מסכת נדה ובדף ד' אמרו שם דר"י ס"ל דמחזיקין טומאה ממקום למקום. והנה היה קשה לי דהמ"א סי' תס"ז הלכה זו העלה דמזמן לזמן מחזיקין איסור ולא ממקום למקום והרי כאן אמרו דר"י ס"ל דמחזיקין טומאה ממקום למקום וידעתי כי יש אריכות דברים בשב שמעתא ובמקור חיים בענינים האלו אבל כעת אין ספרים עמדי כי אני יושב קרית חוצות. ולפענ"ד נראה דע"כ לא אמרינן דאין מחזיקין ממקום למקום רק בחלוק רשויות כמו גבי מומין דאמרינן ברשות הבעל נסתחפה שדהו ולא ברשות האב וכן גבי עיסה דיש הבדל בין עיסה למצה ואמרינן דבמצה היה ולא בעיסה דיש הבדל בין זה לזה אבל בקופה דאין שום הבדל רק אם היה קודם בקופה או אח"כ אין המקומות מבדילין ונחשב ג"כ מזמן לזמן והוה גם ממקום למקום כמו מזמן לזמן ושאני הך דמ"א גבי קרוב דיש שני כלים וכן בעיסה דיש הבדל בין עיסה למצה ואמרינן דהיה במצה ולא בעיסה ויש הבדל ניכר בין זה המקום למקום אחר אבל בנדה שם הקופה אחת ורק דנתטלטל ממקום למקום בהבית ואין שום הבדל מסוים בין זה לזה הוה גם ממקום למקום כמו מזמן לזמן כנלפענ"ד. וראיה ברורה לזה מהא דאמרו בפ"ט מטהרות מ"ט נמצא בגג המעטן טהור וקשה לר"י וכן הקשה הגאון מוהר"ע איגר ז"ל בהגהותיו לנדה והניח בצ"ע. והנני מוסיף דכן מבואר במש"ח שם דזה החילוק בין נמצא בגג לנמצא במעטן הוה מזמן לזמן ונמצא בגג הוה ממקום למקום ובתוי"ט נתקשה בזה ע"ש וא"כ עכ"פ מבואר דממקום למקום לא מחזקינן. ולפמ"ש אתי שפיר דשם יש הבדל דזה גג וזה מעטן והוה כשני כלים חולקים אבל בזויות הבית ממקום למקום אין הבדל מסוים ובכה"ג מחזיקין ממקום למקום ועמג"א שם ס"ק כ"ה בסופו דכתב ועיין בנדה דף ג' ע"ב בקופה שנמצא בה שרץ דמשמע שאם בשל תבשיל בקדירה וסלקוה מהכירה למקום אחר ונצטננה ונמצא ע"ג חטה דאמרינן עתה נפלה דלא מחזקינן איסור ממקום למקום ע"ש והדברים תמוהים דהרי אדרבא לר"י מחזקינן ממקום למקום. ולפמ"ש אתי שפיר דמכירה למקום אחר יש הבדל מסוים וראיתי במחה"ש שם דברים תמוהים דכפי הנראה הרגיש בזה וכתב דאין חילוק בין כלי לכלי ובין מקום למקום וטעמיה דר"י הוא משום דאמרינן כל הטומאות כשעת מציאתן ודבריו תמוהים מאד דכשעת מציאתן לא שייך רק מזמן לזמן ואדרבא אמרינן שם בהדיא ותני עלה כשעת מציאתן וכמקום מציאתן אבל ממקום למקום לא אמרינן ולר"י דמחזיקין ממקום למקום הוא דוקא לתלות ולא לשרוף וא"כ אין הטעם משום כשעת מציאתן. אבל לפמ"ש אתי שפיר דיש הבדל בין מקומות חלוקות מסוימות וכמו רשויות וכלים מכלים שונים או בין עיסה ומצה דיש שינוי ניכר ונרגש אבל ממקום למקום בזוית הבית אין הבדל מסוים בין המקומות ולכך מחזיקין. הן אמת דמה שהחזיק המ"א דמזמן לזמן מחזקינן איסור ויליף מטומאה והרי בטומאה קי"ל כחכמים דרבי הובא בר"ש פ"ט מטהרות מ"ט דבנמצא במעטן ג"כ הגג טהור ואולי ס"ל דאיסור מטומאה לא ילפינין כדאמרו ביבמות דף ק"ג ע"ב ופירש"י דטומאה חידוש הוא:

והנה בהא דאמרו כשעת מציאתן וכמקום מציאתן נראה לפענ"ד דהענין הוא כך דבאמת היה לזה חזקת חי וגם להאיש שנגע היה לו חזקת טהרה רק דבאמת כל שאנו מסופקים שמא בעת שנגע היה זה מת א"כ באותו מקום לא היה לאיש חזקת טהרה ולא שייך לאוקמא אחזקת טהרה דהא באותו מקום לא היה לאיש חזקת טהרה וגם חזקת חי לא היה לו באותו מקום אבל כשנחוש למקום אחר הא באמת היה לאיש חזקת טהרה וגם לזה היה חזקת חי עד הנה ולכך אמרו כשעת מציאתן ובמקום מציאתן דאל"כ סותר לחזקת חי וחזקת טהרה ועיין בתוס' שם ד"ה שכל שכתבו דמה דאזלינן לקולא משום שעת מציאתן הוא משום חזקת טהרה של הטהרות. ובזה ממילא יש ליישב קושית התוס' ד"ה ומי תלינן ע"ש דהכי מקשה דאם נימא דתלינן ולא אוקמינן אחזקת טהרה של מקום אחר א"כ שוב שעת מציאתן לאו דאורייתא ולמה נטהר בזה ולא שייך לומר דאוקמא אחזקת טהרה דהא תלינן אף ממקום למקום ודו"ק היטב. עוד נראה לי בישוב קושית התוס' ד"ה ומי תלינן שהקשו דהיא הנותנת דמשום דאזלינן בתר שעת מציאתן לגמרי לכך היא טהורה. והנראה בזה דהנה בנגע באחד בלילה ר"מ מטהר משום דהו"ל ספק טומאה ברה"ר וחכמים מטמאים דאזלינן בתר שעת מציאתן. ובזה נראה לפענ"ד דזו הסברא דאמרינן כשעת מציאתן לגמרי ובמקום מציאתן תלינן אף דלענין איסור אמרינן להיפך דמזמן לזמן מחזקינן ריעותא וממקום למקום לא ולפמ"ש יש לומר דבאמת בספק טומאה ברשות היחיד כל שאין בו דעת לשאל טהור ולפ"ז בשלמא מזמן לזמן הו"ל ספק טומאה הבאה בידי אדם דיכול לשאל איזה זמן נגע והספק רק אם היה אז מת שפיר מטמאין מספק ואף ברה"ר כל דשעת מציאתן היא חזקה ודאית מטמאין למפרע אבל ממקום למקום לא נודע לו מתי היה השרץ או אם היה זה האיש חי באותו מקום א"כ הו"ל אין בו דעת לשאל ואף ברה"י טהור מכ"ש ברשות הרבים ומעתה שפיר מקשה הש"ס דלר"י דתולין ממקום למקום אף דאין בו דעת לשאל איך נסמוך על שעת מציאתן להקל הא אינו דבר ברור ועכ"פ ברה"י ספק ברה"י טמא ולא שייך לומר משום דאין בו דעת לשאל הא ממקום למקום ודאי אין בו דעת לשאל ואפ"ה תולין ודו"ק היטב. ועיין תוס' ד"ה כי פליגי ויתיישב יותר דהך נגע באחד מיירי ברה"י ודו"ק. והנה בהא דפריך ומי מחזקינן והא אנן תנן נגע באחד וכו' שכל הטומאות כשעת מציאתן ותני עלה כשעת מציאתן ובמקום מציאתן ולכאורה קשה מה קושיא דלמא ש"ה דבאמת הט"ז הקשה בסי' שצ"ז בי"ד דהא יש לו חזקת חיים וצ"ל כיון דאדם עלול למות לא שייך חזקת חיים כל כשכבר מת ולפ"ז דלמא לכך אמרינן במקום מציאתן דבמקום אחר אמרינן דיש לו חזקת חיים וא"ל דאדם עלול למות וכל שכבר מת ל"ש חזקת חיים דזה אינו דהרי מה דחזינן מת הוא במקום הזה וא"כ במקום אחר דלא חזינן מת שוב היה לו חזקת חיים ומה דאדם עלול למות לא מרע החזקה רק בשביל דחזינן דמת א"כ מה דחזינן אותו מת לא ראינו רק במקום הזה ומנ"ל להחזיקו במת במקום אחר שלא ראינו אותו מת והיא קושיא נפלאה. דבאמת חזקת חי היא חזקת גדולה רק דכל דראינו אותו מת לא שייך חזקת חי דאדם עלול למות וא"כ זה לא חזינן רק במקום הזה ומנ"ל להחזיקו במת במקום אחר. אמנם אחר העיון זה אינו דכל דחזינן שמת ואין אותו המקום גרם לו המיתה א"כ מה"מ מה לי הכא מה לי התם ואין לנו במה לתלות סיבת המיתה במקום הזה יותר מבמקום אחר וז"ב ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף