שואל ומשיב/ב/ג/לח
שואל ומשיב 
ב ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לענין חימוד במחזיר גרושתו ולענין חופת נדה באלמנה:
אספרה אל חוק מה שאירע פה לבוב שנת תרי"ז באור ליום ג' פ' לך וא"ו חשון הייתי במנחה בבהכ"נ וספרו לי כי איש אחד גרש את אשתו היום ובדעתו להחזיר גרושתו שהי' לו מכבר לאשה ורצונו להנשא בלילה אז אמרתי בלבי כי איסור הוא ומטעם דמחזיר גרושתו צריכה לשבת ז' נקיים כמבואר ביו"ד בסי' קצ"ב ס"ה והוא מהר"ש בן הרשב"ץ שכ"כ בשם גאוני הקדמונים וכן מצאתי בשו"ת רדב"ז ח"ד והוא הג' מאות תשובות שם בסי' רס"ג מבואר בהדיא דסתם מחזיר גרושתו כל שהי' זמן מרובה כשלשה חדשים מתייאשת ממנו והוה חימוד חדש ע"ש וא"כ מכ"ש כאן שעבר כבר ט' חדשים ובלא"ה שם לא מיירי רק מסתם מחזיר גרושתו אבל הוא לא נשא עדן אחרת דיש לומר דלא נתייאשה כ"כ אבל כאן שנשא אשה אחרת ובמדינתינו דשייך חרגמ"ה א"כ פשיטא דנתייאשה ממנו וכ"ז דאגיד באשה אחרת לא שבקינן לקחתה וא"כ שוב אסור משום חשש חימוד וע"כ שלחתי להרב הה"ג המגיד דתו"ה מוהר"ב וואלף בפ' נ"י לצוות להחזנים ולהשמשים שלא יהי' בעת החופה ולא יסדרו קידושין ות"ל שמעו לזה ולא נעשה החופה. וכהיום שלח לי הרב הה"ג המגיד הנ"ל חורפיה באשר שיש לומר דמ"ש הרדב"ז דלא תכנס לחופה וכן לשון הש"ע דעבר וכנסה הוא משום דאזלו לשיטתם דמבואר בסי' ס"א ס"ב דכשר הדבר שלא תנשא עד שתטהר דחופת נדה אינה קונה אבל לדידן דהרמ"א תלי' לה במנהג ובעיר לבוב המנהג לעשות חופת נדה שוב יש לומר דיכנוס אותה לחופה ואח"כ תמנה ז' נקיים ובפרט שכפי ששמעתי הי' כבר פתו אפויה וטבחו טבוח ולכאורה לא יגרע דבר זה מנדה דאורייתא ואעפ"כ המנהג להכניסה לחופה. והנה זה ודאי אינו דאדרבא נדה דאורייתא לא חיישינן שמא יבא עליה דחמירא ליה איסור נדה אבל כאן דבאמת כבר ספרה ז' נקיים וטבלה ולאנשי לא משמע להו האי איסור משום חימוד ולא ידעו לזה א"כ בודאי חיישינן שמא יבא עליה וכעין זה כתבו התוס' ביבמות דף ל"ו ע"ב ד"ה ולא ואף דאם עבר ונשא כתב הט"ז ס"ק ח' דא"צ שמירה כיון דכבר בעל אותה לא תקיף ליה יצריה. הנה באמת ש"ב הגאון בתפארת למשה נסתפק בזה וכמ"ש הס"ט שם. אמנם גם לדברי הט"ז והרדב"ז ח"א סי' קס"ד זה דוקא כשעבר ונשא אבל לכתחלה ודאי לא שבקינן וחיישינן שמא יבא עליה דקיל ליה איסוריה והרי חזינן דתקיף יצריה שהרי בעוד שלא גרש הראשונה כבר דיבר עמה והיא ספרה ז' נקיים וכבר טבלה וקרובה לביאה. ומ"ש דכבר טבחו טבוח הנה מלבד דהוא מחזיק שענק ומי דבש ודרך שם להכין בשביל אורחים ואין הפסד אף גם דהא מבואר בתוס' יבמות דף כ"א לענין אשת חמיו דאף שהיה טבחו טבוח אפ"ה אפסיד ר"ת לסעודתיה וא"ל דשאני התם דשם אין מקום שינשאה דזה אינו דאם היה עובר ונשאה לא אכפת לן כמ"ש בצ"ץ סי' ועיין בית מאיר סי' ט"ו וא"כ גם כשהיה טבחו טבוח מהראוי להתיר ושם אינו איסור גמור כיון דבש"ס דילן התיר לגמרי והחשש הוא רק מראית עין בלבד מכ"ש כאן שיש איסור דרבנן. ומ"ש שיש להסתפק אם מועיל חופה שאינה ראויה לביאה כגון שהיא נדה באלמנה כיון דאלמנה אין לה חופה א"כ אינו ראוי לברך ז' ברכות. הנה הדברים עתיקין וכמו שמציין דברי הח"מ סימן נ"ה והמ"א סימן של"ט ס"ק י"א וביותר היה לו לציין דברי הב"ש סי' ס"ד וכבר האריכו בזה קמאי דקמאי ובתראי וגם אני בעניי הארכתי בזה ולא נפניתי כעת לעיין בזה אבל לענין ז' ברכות לא ידעתי מה אכפת לן בזה דעכ"פ רוצה לקדשה בשבע ברכות ובפרט לדידן דחופת נדה מקרי חופה ניהו דאלמנה אין לה חופה היינו לענין קנין אבל מה אכפת לן בז' ברכות ושוב ראיתי בבית מאיר שהביא מעלתו שכ"כ וכן הביא בשם ספר זכור לאברהם ח"ג אות נו"ן שהביא כן בשם שיורי ברכה. אמנם עכ"פ בנ"ד אין להקל וכמ"ש. ומ"ש לתמוה על הט"ז ורדב"ז שנסתפקו אי בעבר ונשא שייך חשש דלא תקיף יצריה וע"ז תמה מש"ס יומא דף נ"ד דאמרו נתגרשה חזרו לחיבתן הראשונה ופירש"י שאין גסין זה בזה. הנה במחכ"ת לא שמיה מתיא דניהו דאינם גסין זה בזה אבל מ"מ לא תקיף יצריה כ"כ. אמנם מה שאני תמה דבמחזיר גרושתו מן הנשואין ודאי לבו גס בה ועיין גיטין דף פ"א. ולפענ"ד מזה ראיה למ"ש המהרימ"ט הובא בפ"ד סוף ספרו דהיה לנו כלה בית אביה ולא היה רק אירוסין והפ"ד הקשה עליו. ולפענ"ד אדרבא משם מבואר כהמהרי"ט וכמ"ש ודו"ק:
והנה הגיעני דבריו שנית וכתב להציל עצמו מהשגתי דמהרמב"ם פ"י מאישות והרא"ש פ' אע"פ משמע דלא משום דאיסור נדה חמור הקילו ולא ידעתי שום משמעות משם ואף דשם סמכינן אשומרים באמת ע"י שומרים סמכינן גם כאן כמבואר ס"ד ואדרבא בטור משמע דחופת נדה תלוי בזה וכן לשון המחבר עבר וכנסה וכן חתן שפרסה כלתו נדה והב"י תמה דלמה הביא הטור כאן דיני חופת נדה ולפענ"ד רצה הטור להשמיענו דלא בשביל חימוד דהוא איסור דרבנן צריכין להושיב שומרים אלא אף בחופת נדה דהוא איסור חמור צריכין להושיב שומרים ודברי הש"ך ס"ק ח' צ"ע דלאיזה צורך מביא זאת ובפרט דדעת המחבר כהרמב"ם דחופת נדה אינה חופה ובאמת מ"ש פירסה נדה היינו אחר שכנסה אבל אי פרסה נדה קודם להרמב"ם ל"מ חופת נדה ולשיטת הרא"ש ודעימיה מועיל חופת נדה אבל מ"מ שומרים בעי וכמ"ש הרא"ש פרק אף על פי. ובזה מדוקדק מ"ש הרמ"א דאם היתה טהורה ופרסה נדה אח"כ א"צ לישב שבעה נקיים דהיינו דהרי המחבר העתיק וכן חתן שפירסה כלתו נדה וזה מיירי ע"כ שפרסה נדה אח"כ וא"כ ממילא גם בחימוד שכולל ביחד מיירי גם כאן אף שפרסה נדה אח"כ וע"ז כתב הרמ"א די"א שבזה א"צ לישב ז' נקיים. ובזה מדוקדק מה שכתב הטור הך דפרסה נדה להורות דגם בחימוד גם כן אף שראתה אח"כ צריכה לישב ז' נקיים וא"צ שימור עוד ודו"ק. ומ"ש להשיג מאבילות דמחמרינן אף שהוא רק דרבנן כמבואר סי' שמ"ב תמהני דהא מבואר דאבילות חמירא ליה מנדה ועיין כתובות דף ד' ואף דהמלמ"ל פי"א מגירושין הכ"ד כתב דהרבה גדולים חלקו על סברת התוס' אבל עכ"פ אין ראיה מחופת נדה לחשש חימוד ומ"ש להשיג על מ"ש מר"ת דבספר זכור לאברהם כתב דבטבחו טבוח יש להקל. הנה הספר זכור לאברהם אינו אתי ולא ידעתי טעמו ולא שמיעא לי כלומר לא ס"ל ועיין בשו"ת מהריווי"ל הובא ביתה יוסף באהע"ז סי' קנ"ט לענין אשה שנפלה לפני יבם מומר דכתב בהדיא דכל דיש סברא וחד מ"ד דמותר שוב בדרבנן סמכינן ע"ז בשעת הדחק ע"ש ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |