שואל ומשיב/א/ב/קסב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קסב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכו' לכבוד הרב המופלג בתורה ידין ידין יורה יורה מוה' מנחם מענדיל נ"י אבד"ק לאנצקריניא במדינת רוסיא. מכתבו מגלה עפה הגיעני והנה אף כי לא ידעתי אותו מתמול שלשום בכ"ז ראיתי דבריו והם דברי תורה אף שלדינא אינו נכון בכ"ז נהניתי מדברי חדושיו ואני יושב בקרית חוצות לשתות מי מעין ומחוסר ספרים בכ"ז אשיב בקצרה שאלתו שבעירו ובכמה עיירות אין יכולין לתקן המבואות בצוה"פ מחמת דרך המלך העובר שם וחילול שבת גדול מאד וע"כ אמר בלבו אולי במבואות שלנו שמוקפין בג' מחיצות גמורות ואין מפולשין כלל רק ברוח רביעית פרוצה יותר מעשר ולהתיר בב' פסין ותורף דבריו עפ"י דברי הרמב"ם פט"ו משבת הי"ב כתב אם נשאר מצד הפרצה פס מכאן ופס מכאן בכ"ש וכו' מותר לטלטל בכל החצר ע"ש א"כ מבואר שס"ל להרי"ף והרמב"ם דלכרמלת מועיל ב' פסין וא"כ מבואות שלנו דאין סמך רבוא בוקעין בו הוה ככרמלית ומותר בב' פסין משהו והאריך בזה דגם הראב"ד הבין כן בדברי הרמב"ם שמפרש גדודי היינו פסין וכן הביא המגדול עוז. בשם הרב הצרפתי ע"ש והרז"ה מדשתק להרי"ף ש"מ שגם הוא פירש כן וע"כ אף שיש חולקים כאשר יבואו מ"מ הלכה כמאן דמיקל בעירוב וגם במחיצות זה תורף כוונתו והאריך בפלפול בזה.

והנה רואה אני לדבריו כל דיני הש"ע בערובין במבואות שלנו דקי"ל כשטת הפוסקים דכל שאין סמך רבוא בוקעים הוה ככרמלית א"כ נתיר בשני פסין וכל דיני הש"ע א"צ בזה. וזה א"א וכי בכדי טרחו הש"ע והרמ"א וכל אחרונים בזה ובאמת ז"א דבאמת הכ"מ וכ"כ בב"י סי' שנ"ו דהרמב"ם מפרש דאית לי' גדודי כפירש הרשב"ם וא"כ אף הרמב"ם לא ס"ל ההכשר דשני פסין ומע"ל נרגש בזה ונדחק אבל באמת בטוש"ע ס' שנ"ו לא הזכיר כלל מהך דב' פסין והראב"ד צוח ככרוכיא שהרמב"ם ערב וטרף לשון ים ואמת המים בחדא והם ענינים נפרדים וגדודי היינו קצת מחיצות על שפת הלשון ע"ש וכן נראה מהה"מ שכתב בפ' ט"ו שם שדימה לשון ים לאמת המים ואין דעת הראב"ד כן ואין דברים אלו מצוין כדי להאריך בהן ע"ש ואם איתא להא הא יש נ"מ לענין ר"ה שלנו דאינו רק ככרמלית לדעת הרבה פוסקים ואף שהרמב"ם לא ס"ל כן עכ"פ נ"מ בזה לדעת רבים מהפוסקים שס"ל דהוי כרמלית וע"כ דלא התירו רק בלשון ים משום דקל הוא שהקלו במים וביאור הדברים נלפע"ד ע"פ מה דאמרו בגיטין דף ס"ה כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ואידך כי אמרינן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ה"מ דבר שיש לו עיקר מה"ת אבל כל שאין לו עיקר מה"ת לא ע"ש וכן קי"ל וכבר ראיתי בס' היקר דברי אמת מהגאון בכר דוד ז"ל שהאריך בכלל זה דהכי קי"ל ואינו לפני כעת ולפ"ז בשלמא ים דעקרו הוא כרמלית דאין משכחת לה שיהי' ר"ה בשום אופן ולכך קל הוא שהקלו במים והתירו מחיצה תלוי' וה"ה שני פסין אבל ר"ה שלנו דאין לנו סמך רבוא מ"מ כל שהי' סמך רבוא הי' רה"ר גמור אף עכשיו כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקנו וצריך צוה"פ ולא נתיר בשני פסין וז"ב כשמש ולכך לא הזכירו הפוסקים הך דינא לדידן.

ומה שדרש מעלתו סמוכין מדהביא הש"ס בדף י"ב הך דלשון ים שאין לו ענין שם רק בדף פ"ו גבי אמת המים וע"כ אמר משום דשם לעיל מיני' מיירי מפסין דמתירין ע"כ סמך גם זה דאית לי' גדודי לשם דגם זה היינו פסין אבל לפמ"ש א"ש בפשיטות דרק בלשון ים הקלו משום דקל הוא שהקלו במים וכדאמרו שם לענין מחיצה תלויה כללו של דבר דחליצה להקל במבואות שלנו ברה"ר שלנו דאף דאינו רה"ר גמור מ"מ כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקנו וכדבר האמור כנ"ל ברור לדינא ובכ"ז אני משבח פלפולו שאף שלא יצדק לדינא אבל הפלפול אהוב ונחמד מאד ונהניתי עד מאד מזה. ומ"ש מעלתו שהורה בערב חג השבועות העבר בעגל שהוא ב' וחצי חודש ולא הי' יונק ואכל עשב השדה וכבקר יאכל תבן והי' בו סרכא קטנה והלכה בנגיעת אצבע הבודק ולא הצריך אף להגביה ידו והכשיר וע"ז ציוחו עליו דהאכיל טריפות ואף דב"ח וש"ך התירו בעגל בתוך שנתו כל שהוא אינו יונק הפר"ח חולק דאף בעגל שאינו יונק דינא הכי אבל בשו"ת הר הכרמל כתב דכל שאינו יונק מותר במיעוך הנה יפה הורה מעלתו וכבר השבתי להרב הגדול מ' יהודה ליב ני' אבד"ק טשכנאו יצא במדינת פולין שהורה ג"כ בשנת תבר"ך להקל בזה והעיד שכן נהגו בווילנא בבריסק ומוטב להסיר הסרבא בעגל הרך שאינו יונק ממה שנהגו למעך בסרכות בגסות וערערו עליו הרבה לומדים והורו לשבור הכלים וע"ז כתבתי שיפה הורה והוא חומרא דאתי לידי קולא כעין דאמרו בפסחים לענין אורז ואף דלא דמי כ"כ מ"מ קצת דמיון יש והנה הרב הנ"ל כתב דנ"ל דמ"ש רש"י בחולין קכ"ב דאף שאינו יונק מקרי רך זה להס"ד שם דלא ידע מהך דאל תקניטני אבל לפי המסקנא מנ"ל לומר דר"ש ס"ל דאף באחד מהם מקרי רך ורבנן יסברו דאף בתרויהו ביחד מקרי קשה זה א"א לעשות כ"כ פלוגתא בין ר"ש ורבנן לכך מוטב לומר דמודה ר"ש דבתרויהו מקרי קשה זה תורף דבריו ואני תמהתי דא"כ לפי המסקנא חזר בו ר"י מכל מה שאמר למעלה כ"ז שהוא יונק וכל הפלוגתא בטלה והש"ס העתיק לתרוויהו אבל לפענ"ד הדבר פשוט דבעגל הרך נחלקו עולא ור' יוחנן ור"ל לא בעי רק על עור של עגל הרך וע"ז אמר דמיקרי קשה אבל בגוף העגל נחלקו ר"י ועולא ונ"מ לענין סרכות וכדומה וז"ב ופשוט ועכ"פ לדינא יפה הורה והארכתי שם ומ"כש בנ"ד דלא הי' צריך אף להגבהת ידים דודאי יפה הורה מעלתו וכדעת הר הכרמל ומי שעונה לאליהו בהר הכרמל הוא יענהו ויברכהו ויצליחהו בכל טוב כנפש הדו"ש באהבה.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף