שואל ומשיב/א/ב/קנב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן קנב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לכבוד הרב החריף המופלג וכו' מ' אורי שרגא פייבל ני' ראבד"ק יאס.

מכתבו הגיעני כמו רגע בדבר שאלתו בי"ש הנעשה בהכשר שמור ונשמר לצורך מועד חג הפסח ואח"כ שיחר בעל הי"ש את איש אחד להשאיל לו חביות לתת י"ש לתוכו והרשה לו בעל החביות ללכת להמרחץ לבחור לו אחת מהחביתים שלו העומדים בהכשר לצורך פסח והלך בעל הי"ש להמרחץ ולקח לו חביות אחת והוריק הי"ש לתוכו ואח"כ בתוך המועד נודע כי זה שלשה שנים אשר נשתמש החביות בי"ש חמץ הנעשה מדגן ומאז ועד עתה עמד החביות הנ"ל ריק בלי שום השתמשות כלל וגם בעת הוריק בעל הי"ש כעת הי"ש הנ"ל לתוך החביות אז טרם ההרקה רחץ ושפשף החביות היטב היטב ועמד בו מים ג"כ בערך שעה וכבר שתו היי"ש בחג הפסח למאות ולאלפים ונשאר עוד י"ש על חג הב"על וע"ז שאל מעלתו חוות דעתי בזה והנה מעלתו הביא דברי הלבוש באו"ח ס' תנ"א והמ"א ס"ק ל"ט דבי"ש לא מהני הגעלה ובט"ז שם ס"ק כ"ז נראה דאם בישל אותו במים או באפר וכדומה עד שנסתלק הריח לגמרי אין חשש ויכולים להגעילו והפרמ"ג שם משמע קצת מדבריו דבדיעבד אף אם לא בשלו במים ובאפר ג"כ כשר בדיעבד בהגעלה אך כאן לא הי' שום הגעלה וגם באפשר ומים לא בשלו א"כ שוב בודאי אסור וע"ז חדא מעלתו עפ"י שו"ת בעל מג"ש בפני יהושע ס' ט' די"ש הנעשה במדינתינו אינו רק זיעה בעלמא וכ"כ בשו"ת מוהרי"ט צהלון ס' ס"ח כעין זה והנה ע"ז קשה לסמוך כי כבר האריך זקיני הח"צ ז"ל ס' כ' לחלוק ע"ז והנה מעלתו רוצה לדחות דברי הח"צ ז"ל אבל מי משלנו יערב לדחות דברי הח"צ ז"ל וכבר נודע מ"ש הנוב"י בזה מהד"ת חאו"ח ס' ס"ד וכתב שאין רצונו לתקוע עצמו כעת בהלכה זו כי לדבר הזה צריך פנאי כמה שבועות ובפרט הרי נהנה כדרך הנאתן וזה גם אביי מודה דחייב ע"ש ואני כתבתי בהגהותי להח"צ ז"ל הנדפס בלבוב שמ"ש הח"צ לדחות הסוגיא דפסחים מפני הסוגיא דחולין האיר ד' עיני ברשב"א בחדושיו לברכות דף ל"ח גבי דובשא דתמרי והמעיין יראה דהראב"ד ס"ל דסוגיא דחולין עיקר והרשב"א כפי הנראה הבין מדברי הראב"ד דלמדו מהספרי ובאמת הוא למדו מסוגיא דחולין והרשב"א ז"ל ס"ל דסוגיא דפסחים היא עיקר ומישב סוגיא דחולין דאינו סותר סוגיא דפסחים ולענ"ד הרשב"א לשיטתו דס"ל אף שנכנס טעם הפרי לתוך המים אינו מברך ברכת הפרי רק שהכל לכך ס"ל דסוגיא דפסחים עיקר אבל הראב"ד אזיל בשיטת הרא"ש דכל שנכנס טעם הפרי לתוך המים הו"ל טעם גמור ומברך ברכת הפרי א"כ אינו זיעה בעלמא ועיין מ"א סי' ר"ב ס"ק י"ב שהשיג על הב"ח ולפמ"ש הרשב"א דברי הב"ח נכונים ועיין בחיבורי יד שאול ה' חדש והפנ"י בפסק חדש שלו רמז לדברי הרשב"א אבל אלו הי' מעיין בעומק הי' מוצא בו מרגליות ובתשובה בארתי הדברים בשורשן ומ"ש הר"מ טיקטין והח"צ לענין חמץ עיין סמ"ג מצות ל"ת ע"ז ע"ח עכ"פ א"א לסמוך ע"ז לבד גם מ"ש לסמוך על הח"צ דלאחר י"ב חודש כלה כל הלחלוחית וכן כתב בשו"ת פרח מטה אהרן הובא בשו"ת נוב"י מה"ת חיו"ד סי' ס"ז הנה גם ע"ז קשה לסמוך וגם אני כתבתי בהגהותי עיין בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תקע"ה ומצאתי בפרמ"ג ביו"ד ס' ק"ג שהביא ג"כ זאת אמנם אני מצאתי גם הר"ן פ' כל הבשר גבי סכין ששחט בה ובשו"ת רדב"ז ח"ב ס' תשל"ט ובתשובה הארכתי ואכ"מ וע"כ אי אפשר לסמוך להתיר זאת כי מ"ש מעלתו בשם הפנ"י די"ש מקרי חמץ נוקשה הנה זה לא כתב רק משום דזיעה בעלמא הוא וגם אולי לא קאי רק על המאלץ אבל בי"ש הנעשה מתבואה פשיטא דהוי חמץ גמור וגם לאחר הפסח לדידן דשיטת הח"צ עיקר ואין להקל בזה ורק למוכרו ולשתות אחר הפסח ולא לפסח חלילה. ומ"ש להדפיס נידן עופות הגדולים הנה באמת הי' דעתי להדפיס זאת באורך אמנם אחרי שהגיעני מכתב מהרב החריף מ' נפתלי חיים הורוויץ מדזיקוב הנני להעתיק לו אות באות וז"ל ב"ה ד' בא דזיקוב כבוד הרב הגאון המפורסים עמוד העולם פאר הזמן כק"ש מ' יוסף שאול ני' ויופיע מכתב תלמידו הגיעני אודות עופות קובריצר והנני להודיעו אשר בירושלים עה"ק קניתי אחד מהם לדוגמא ועוד אחד קניתי ב"ק איזמיר כי בקיברוץ גופא לא יכולתי לקנות שמה עבור כי שם לא נמצא יהודי כלל בכל אונזלין גרעקיש ואינם מבינים כלל לשונינו אך ראיתי אותן העופות אשר הובאו מקובריץ על הספינה לרב החובל על ארוחתם ארוחת תמיד הנותן לההולכים בספינה וממש בלי שום חילוק כלל לאותו העוף שהבאתי מאזמיר בלי שינוי קצת דקצת בקול במראה ובמקומה ורציתי ליתן לרב החובל עשרה כסף עבור עוף אחד ולא רצה ויעצו אותי אנשי אה"ק אשר היו עמדי בספינה לקנות באזמיר כי מהלך יום מקובריץ לאזמיר ונודע לכל כי הסוחרים מובילים אלו העופות לאזמיר למאה ולרבבות וקניתי שמה באזמיר אותו העוף הנ"ל ושאלתי לכמה חכמים מופלגים דשם והוא עיר מלאה חכמים וסופרים ואמרו לי כי זה העוף נאכל להם בלי פקפוק והמוכר ג"כ איש מופלג חבר מיקרי הניכר לעיני ותוארו הוא ממש כאותו שראיתי במדינת גאליציע בכל הענינים בקול ובמראה וקומת הרגלים אך נוצות אין למו על הרגלים רק קצת דקצת קטנים מאוד אמנם אנכי לא ראיתי בגאליציע עופות אשר יש להם נוצות גדולים אך סביבות האדעס במדינת רוסיא ראיתי שמה מיני עופות הנקראים שמה בפי כל עופות הגדולים וראיתי כי קצתם יש להם נוצות גדולות ארוכות מאד אשר לא ראיתי בכל תושבי אה"ק וכל הדברים האלה אמרתי לפני מו"ח הגאון הקדוש מסאנץ והיא התירם וכתב להחכמים דרוסיא כי מותרים בלי פקפוק והעופות האלו הם ביד מו"ח בק' סאנץ אם ירצה הד"ג יוכלו להביאם לידו במכתב הדרתו והנה על עופות קובריצר גופא שמעתי מסורת מהרב מ' שמואל העלר מצפת אשר שמע מחכם ס"ט מטבריא זקן מופלג תלמיד לבושי שרד ששמע מרבו בעל לבושי שרד אשר אמר כי מסורת הוא לו קובריצי עופות שיודע ידיעה ברורה שהי' אוכלין אותו בזמן הב"י עד כה באתי להודיעהו ויותר אין אתי חדשות כנפש ידידו ש"ב חפץ בהרמת קרן התורה וכסאו ירום ונשא ויגדל ה"ק נפתלי חיים הורוויץ בהרב הגאון מדזיקוב עכ"ל המכתב אות באות ולדעתי א"צ לאריכות יותר בזה כי עתה כל טענותם ודבריהם וחלומותם כלו בענן כלו כי כיון שראינו שכדמותם וכצלמם בגבהם ותארם הנמצאים בה הן הן אותן שישנם באה"ק ואוכלין אותו שם מה להם עוד לזעוק ותכל תלונותם ת"ל אם הספיקות שלי כך כי אני כתבתי עפ"י הש"ע מש"ס והפוסקים ועלתה בידי ב"ה.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף