שואל ומשיב/א/ב/לג
שואל ומשיב 
א ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נשאלתי בשנת ברי"ת לפ"ק מהרב המאה"ג האבד"ק דאמבראוו ושמו מו' שבתי כ"ץ ני' במה שנתחדש שם ענין שיש סמוך לדאמבראוו עיר קטנה ושמה סטוטשין ומיום הווסדה הוא כאחת הכפרים הסמוכים לדאמבראוו וכל המסים והעולים שלה שייכים לדאמבראוו וכל המשפטים היו באים לדאמבראוו וסידורי קידושין וגיטין הכל היו בדאמבראוו אך להקל מעליהם הוראת או"ה שלא יצטרכו לשאול שאלת באו"ה הוקם על איש אחד להורות להם דברים קטנים ברשות הרב אשר היו שם אבל לא ירים איש את ידו לעשות דבר גדול וקטן בלתי רשות הרב ונגידי העיר דאמבראוו וכן יצא מטעם המלך שטאטשין אינה עיר בפ"ע ובשנה העברה הכריז אחיו הרב הגאון בפקודת שרי הקרייז אמט שעיר סטוטשין איננה עיר בפ"ע וכל סדורי קידושין שייך לדאמבראוו ועוד עתה לא היו להם בה"ק לבדם וכל איש אשר מת וחלי"ש היו מוליכים אותו לק' דאמבראוו וכעת עמד איש אחד ועשה להם ב"ע ואנשי העיר ערערו עליו שרצונם לשכב את אבותיהם אבל לא הועילו שמטעם המלך שכל עיר ועיר כפר וכפר יהיו להם ב"ע לבדם ורבים כאשר נחלו ר"ל רצו שיוליכם בעוד בחיים חיותם לדאמברווא והוא העמיד שומרים שלא יסעו שם והנה האיש הלז מתפאר שע"י הב"ע שעשה להם יפרדו מכל המסים והעולים להיות לבדנה וגם הסידור קידושין וטענתו מדברי התה"ד בפסקיו סי' ס"ה הובא בסמ"ע סי' יו"ד ס"ק יו"ד שהמנהג שכל מי ששייך לב"ע שייך לאותו ב"ד וא"כ כל שנפרדו בב"ע נפרדו גם מכל שאר ענינים ומעלתו אומר דדברי התה"ד אין ענינו לזה דשם מיירי שאין העיר שייכה לעיר אחרת רק ששייכה לב"ע שלהם וכשמתעצמים בדין ז"א נלך למקום לפלוני וז"א נלך למקום פלוני אמרינן דהעיר הקרובה השייכה לב"ע שלה לזה יש לו משפט הקדימה אבל כל שנתחברו מקודם אין הרשות בידם להפרידם והאריך בזה והנה באמת עמל הוא בעיני להשיב ע"ז כי מלבד דבעניני הארץ דינא דמלכותא דינא כל שאינו נגד ד"ת וכאן לא הוה נגד הד"ת דהמנהג הוא באמת כשדינא דמלכותא מסכמת שתהי' שייך להם הם אחת אבל לא להיפך ומה גם שע"כ לא כתב התה"ד רק דמי דשייך לב"ע הוא שייך להם אבל לא עי"ז שרוצה לחלק עצמו בבה"ח יהי' עי"ז מקרי נפרד זה לא מצינו בשום מקום דע"ז גופא אנו דנין מאן פלג לך ואף שמטעם המלך שיהיה בכל כפר בה"ח אבל לא אמר שעי"ז לא יהיו הכפר שייך להעיר וכן העיר הסמוכה ולפי דבריו בקהלות הגדולות אשר יש בהם ספרדיים ואשכנזים ויש להם מקומות מיוחדות לבה"ק האם עי"ז יחשבו לשתי עיירות ועיין גיטין דף וא"ו עד היכן בבל וכו' ופשיטא שהיו להם הבה"ח בפ"ע ואפ"ה נחשב לבבל ומהגם לענין סידור קידושין של מעלתו כיון שהוא נתקבל לאב"ד בדאמברווא קודם שנפרדו בחיים ובמות לא נפסדו וזכה בכל הכנסות שבק' סטיטשין לא יוכלו להפקיע זכותם וכבר אמרו בכתובות דף ס"ב חמר ונעשה גמל מאי ומסקינן דלא מצי לאפקועי' שעבודא ומה גם דהוה רווחא להיפך ועיין בתוס' שם ד"ה רוצה וע"כ אין מקום לדברים אלו אח"כ הגיעני בש"ק פ' חדש שנתרי"ב ער"ח ניסן מכתב מהרב הנ"ל ושם נרצף העתק משו"ת הרב הגאון החסיד מוה' חיים ני' אבד"ק צאנז ובקש להשיבו וזאת אשר השבתי במש"ק ר"ח ניסן הנה ראיתי התשובה שהשיב הרב מצאנז ונהניתי שהסכים גם כן לדינא דבית החיים אינו מעכב ואף אם יש להם בה"ח לעצמם בכ"ז לא נפרדו בחיים ומות אמנם מה שהאריך להעתיק שו"ת הריב"ש ותה"ד הנה המעיין בד"מ סי' רמ"ו ביו"ד ובש"ע שם סכ"ב בהגה"ה ימצא שהרמ"א הביא דברי התשובות האלו ובכדי טרח להעתיקם אמנם מ"ש שהרמ"א הביא דברי התה"ד ודברי הריב"ש ובאמת הם סותרות לפע"ד באמת אינם סותרות דניהו דתה"ד כתב דאין השני כמסיג גבול להראשון דבתורה ל"ש השגת גבול אבל זהו ודאי דפשיטא דאין השני הבא בגבולו של ראשון בכחו לדחות לגמרי להראשון ועכ"פ יד שני לא עדיף מהראשון ושם בהך דריב"ש דרצה השני להוריד להראשון מגדולתו שהרב ר"י רצה לדחות להרב הראשון מגדולתו בזה שפיר כתב דאין בכחו לדחותו להראשון מגדולתו וז"ב ופשוט והרב הנ"ל הביא שו"ת בעי חיי מהכנה"ג ולפע"ד הבעי חיי כוון לחילוק הלז שאין הראשון יכול למחות בשני אבל לדחות השני להראשון לגמרי לית לי' בכח לדחותו וכוון למ"ש והרב הנ"ל הקשה דמה נ"מ בין מורידו מכל השררה בין מורידו במחציתו דסוף סוף הראשון כבר זכה ולא עיין יפה במחכ"ת בזה דבתורה ל"ש השגת גבול ושניהם שווים אבל עכ"פ הראשון לא גרע משני שוב ראיתי בשו"ת הרב מהראנ"ח במים עמוקים סי' ע' שכתב כן בהדיא לחלק ע"ש שביאר כן בכל התשובה דאין סברא שזה ידחהו לגמרי אך מ"ש הרב מהראנ"ח שם דמתה"ד בפסקיו סי' קכ"ח משמע דיאן לחלק דאל"כ מה מקשה לנפשי' מהמרדכי דכתב דמי שהחזיק במצוה א"י השני לדחותו והרי שם רצה לדחותו לגמרי הנה באמת אי מהא לא אריא די"ל דמשמע לי' מהמרדכי דא"י לדחותו אף במקצת עד"מ שירצה שגם לו יהי' חזקה שוה בשוה עם הראשון עד"מ שיחלקו לשבועות זה יחזיק שבוע זאת וזה שבוע אחרת ע"ז אמר שא"י לדחותו בכלום וא"כ שפיר קשה ליה מהמרדכי והוצרך לחלק. דרך כלל המעיין בשו"ת מים עמוקים ימצא דהדברים פשוטים דיש לחלק בין אם מדחהו לגמרי לבין שאינו מדחהו לגמרי רק שגם הוא מחזיק עמו בהנהגת העם ועכ"פ על הרמ"א ודאי אין מקום להקשות דרמ"א כוון לחלק כן וכל דבריו מדוקדקים אמנם כ"ז אינו ענין לנ"ד ובכאן בודאי הוא מסיג גבול וכמ"ש הגאון מופת הדור בעל חתם סופר זצ"ל בספרו סי' ר"ל והנה מ"ש הרב הגאון מצאנז כי מ"ש בחתם סופר שכעת ששוכרין אותו כפועל הם חייבים לו וע"ז הקשה הא שכר הגיטין והקידושין הם דבר שלב"ל ולא קנהו כלל במחכת"ה כבר נודע מ"ש הרשב"א בתשובה בח"ג סי' ע"ב וכן הביא הב"י בחו"מ סי' סמ"ך תשובת הרשב"א שבשכירות קונה אף דבר שלב"ל וכבר הארכתי בזה בתשובה ובחבורי כת"י ביו"ד סי' ש"כ ע"ש ועיין קצה"ח סי' של"ב שכ"כ בפשיטות ולא הביא דברי הרשב"א הנ"ל ומהתימה על הרב הגאון מצאנז שלא נזכר מזה ובפרט שכבר כתב הש"ך שמצד המנהג אנו מוחים באחד שבא להשיג גבול הראשון וא"כ הדבר ברור דיכול לעכב הרב מק"ק דאמברווא על השני כיון שכבר קבלוהו ומ"ש הגא' מצאנז שמדברי תשובות הריב"ש סי' רנ"ג משמע דאם רוצים לפרוד ולעשות בהכ"נ לעצמם ויכולים לקיים שניהם כל המעכב הוה כמונע מדבר מצוה לא ידעתי כוונתו דכ"ז באם שלא יקופח התמנות הראשון וכאן הרי יקופח שכר הרב הראשון ואין בכחם ומ"ש הרב שאם יראה להב"ד הסמוכים שיהי' עי"ז כבוד תורה וכבוד שמים בודאי יוכלו לחלוק הנה לא ידעתי מה נקרא כבוד תורה וכבוד שמים במה שיתחלקו ואם כוונתו כמ"ש מעלתו שהמערער אמר לו שרוצה לתקן מקוה ולקבל רב גדול מרביץ תורה והנה צחוק עשה לנו עיירות גדולות רבים אשר אין להם רב כלל והם רבים עתה עמי הארץ היושבים כסאות לדין וק"ק סטיטשין עיר קטנה ואנשיה בה מעט אשר גם מקוה מים תמים אין להם כעת רוצים לקבל עליהם רב גדול בתורה והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות וע"כ נראין הדברים כי שקר בימינם ורוצים להחזיק במחלוקת והיו לא תהי' ולא יוכלו לקבל עליהם רב כ"א הרב מדאמברווא שכבר קבלו עליהם ויפה כתב מעלכת"ה שלא יוכלו לעשות מצוה בממון שאינו שלהם והנני יוסיף שכ"כ הרא"ש פ' עשירי בב"ק גבי הך דאדעתא דאריא אפקריה שאם רוצה זה לקדש ש"ש יקדש בממון שלו ולא בממון אחרים ועיין בטוש"ע חו"מ סי' קפ"ג והדברים ק"ו משם דכאן כבר זכה הרב מדאמברווא בזה ועיין בשו"ת אורח לצדיק מרב ספרדי סוף חלק או"ח בלקוטי' סי' ס"ו שנראה ג"כ כחילוק שכתבתי למעלה בשם שו"ת מים עמוקים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |