שואל ומשיב/א/ב/יט

שואל ומשיב ‏ א ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ב סימן יט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה הגיעני מכתב בשנת רט"ז מ"ק דראהביטש והמעשה שהי' כך הי' שם הי' אב"ד לפני' הרב המנוח מו"ה אברהם יעקב שהי' מקודם אבד"ק איבניב ונתרצו בני עיר לקבל בנו הרב הגאון מו"ה אלי' ני' שהוא אבד"ק היבניב תחת אביו ובפיתוי דברים וכדומה נתקבל שם הרב המנוח מו"ה אלעזר ניסן ז"ל בהגאון מוהר"מ טייטלבוים אבד"ק אוהעל ואחרי מות הרב מו"ה אלעזר ניסן רצו לקחת את הרב מו"ה אלי' ני' אבד"ק איבניב אמנם מוהר"א הנ"ל השיב כי אין רצונו לבא בריבו והוא איש מנוחה כי אחרי שהוכרח לשוב לביתו במות אביו ולא זכה לשבת על כסאו על כי נתפתו לקבל הרב מוהר"א ניסן ע"כ אינו רוצה כעת לחרחר ריב ונתיעצו יחדיו לקבל הרב מגארליץ בן של הרב מוהר"א ניסן הנ"ל לאב"ד ושלחו בכתב כי עשו קאנסיס וחרות שם משפט הרב ומשכרתו והוא מושלש ביד הגביר מוה' צבי הירש זיסמאן ובפירוש שהותנה שאם לא יבא על חג הפסח שנה שעברה נתבטל הקאנסיס. והנה חלף הזמן וכתבו אליו מכתבים שונים אשר יגביל מועד בואו לדראהביטש וגם הודיעו כי השיגו מהקרייזאמט אויף נאם שיין עבורו ועבור כב"ב ולא השיב דבר ואחרי זמן רב כתב להם כי ישלחו אחריו על פ' חקת וכן עשו ושלחו שלשה מרכבות רתומים בסוסים מזויינים לפ"כ ולפי כבודו עם שני אנשים לומדים ובבואם שמה קבץ אנשי עירו וספר להם כי על רצונו לנסוע לדראהביטש מפני כי פרנסתו מעט בגארליץ ועיר גארליטץ נתקנאו בדראהביטש והוסיפו לו על משכורתו והאנשים עם העגלות שבו ריקם עם רב הוצאות ובאו אנשי דראהביטש להר"צ זיסמאן נ"י להשיב להם הקאנסיס המושלש ואמר כי לא יחזור עד שיכתוב בעצמו מכתב להרב מגארליטץ למען יצא י"ש וידי הבריות וכתב לו מכתב שאם רצונו להקים על הרבנות דראהביטש אז לא די בביטוי שפתים במכתבו כ"א ישלח בטחון ספריו וכדומה למען יהיה נכון בטוח כי יקיים מוצא שפתיו ואם לאו ישיב הקאנסיס והשיב הרב מגארליטץ אם ירצו להמתין עד אחר חג הסוכות מה טוב ובהחלט א"א לבטא בשפתים כי אנשי עירו נעשו לו אכסניא בעת דחקו ואם אנשי דראהביטש לא ירצו להמתין אז ישיב להם הקאנסיס והנה ב"כ וב"כ נתודע הדבר כי הוא באמת לא רצה לבא לדראהביטש רק אמו רצתה שבנה הצעיר מוה' שמואל נ"י יקבל הרבנות ופתחה את דלי העיר באמרה שבעלה המנוח היה רצונו בכך וכאשר נודע להם הדבר אז הלכו וקרעו הקאנסיס המושלש ביד הנ"ל ושלחו אחרי הרב אבד"ק אוהבניב נ"י להיות רב וחתמו על הקאנסיס כשלש מאות איש קצינ' ונכבדים וצד הב' שלחו עוד הפעם לגארליטץ להרב שני מרכבות עם אנשים שיפתו אותו אותו לבא הנה וגם המה שבו ריקם וע"כ שלחו אחרי הרב מאובהניב ויבא אליהם קודם ימי נוראים ונתקבל בכבוד גדול ודרש דרש בשבת שבא וגם בשבת שובה העבר והנה בעשרת ימי תשובה מתה אשת הרב מוהר"א ניסן ובא הרב דק' גארליטץ ערב סוכות לקבל הירושה ואליו התלקטו מדלי העם והמה מוסרים משכורת הרב אשר ממנה פרנסת הרב וכדומה ועתה נשאלתי מהרבה אנשים משם את מי הדין והנה לא ידעתי מה זו שאלה כי אחרי שהרב מגארליטץ לא בא על זמן הקצוב מה להם ולו וע"כ לא כתב הרמב"ם רק אם בן הממלא מקומו רוצה לבא אבל באם אין רצונו לבא מה להם ואף כי רוצה שיהיה הבן אחר שם בזה לא כתב הרמב"ם דכל שיש הבן הממלא מקומו לא נתחייבו אנשי העיר לקבל רב אחר אף שהוא ג"כ בנו מי שאינו ממלא מקומו ואף שהוא רב במקום אחר הלא דראהביטש גדולה מזו ולמה יקבלו הם הצעיר שהיה סוחר ולא מלא ידו ועוד הא הרב מוה' אלי' גם הוא זכה ועוד לו משפט הקדומה כי אביו הי' מקודם האב"ד וגם אז כבר רצו בני העיר לקבלו טרם שנתקבל אבי הרב מגארליטץ וגם כפי אשר שמעתי הרב מגארליטץ מחל בפירוש משרת הרבנות ואין לאחר מחילה כלום וגם מצינו בכתובות כ"ג דכל שקבלו הבן היותר חשוב סגי להם ויוכלו לומר אותו אנו רוצים לתת לו כתב הרבנות ולא לאחר שמעולם לא היה לרב איך ישא דיעה להיות מורה בעיר גדולה לאלקים ת"ל כנלפע"ד ודו"ק היטב.

והנה בשנת תרט"ז אחר שבאו לעמק השוה שיקבלו שני הרבנים בא הרב מגארליטץ על ש"ק חקת ואני הייתי אז בטריסקאוויץ אמרתי אז במ"ש בשמואל ב' ה' גם בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתי המוציא והמביא וכוונו לאשר באמת בני שאול זכו להמלוכה בשביל אביהם ועל זה התנצלו שאין שייך להם שהרי גם בהיות שאול המלך היה דוד המוציא והמביא ואם כן זכה הוא המלוכה ולא בני שאול וע"ד שאמרו במדרש שא"ל הקב"ה למשה שבניו לא יזכו לגדולתו משום שיהושע היה מסדר השולחנות בימי משה ומכ"ש בזה שזכה דוד שכבר זכה המלוכה בימי שאול אך באמת לשאול נפסק המלוכה בשביל חטאו כמ"ש בש"ס וז"ל כשהקב"ה פוסק גדול' פוסק לו ולבניו אחריו אבל כשחוטא נלקח ממנו ועיין במגלה פ"ק ובפר' המזבח מקדש דרשו כן על שאול. ודרך אגב אזכיר מה ששמעתי בשם הגאון מוהר"ר מאיר אבד"ק בראד ז"ל שאמר לפרש כי אם מת מלך והבן יורש מלכותו אז העם נבוך אם חכם הוא או סכל וינהג בכבדות אבל אם כבר גם בימי אביו אז הכירו אותו שהיו גם הוא מתנהג בהנהגת המדינה והכירו טוב לבבו אז הם שמחים במלכות וז"ש גם בהיות שאול מלך אתה היית המוציא והמביא א"כ מכירין אנו אותך לחכמתך ודפח"ח. והנה אם בכלל הא דאמרו פוסקין לו ולזרעו אחריו אם חתנו בכלל בן האריך א"ז הגאון מו"ה שואל אבד"ק קארקא בהגאון רבי ר' העשיל ז"ל בתשובתו לבסוף שו"ת רמ"א הנדפס באמשטרדם דגם חתנו בכלל בנו לזה ע"ש ואני מצאתי ראיה ברורה בשבת כ"ג דאמרו נפיק מנייהו רב שיזבי ופירש"י דחתנו כבנו והיינו דבי נשא פירש"י לחד לישנא חמיו וא"כ מבואר דאמר דנפקא מינייהו גברא רבה ויצא חתנו ע"כ דחתנו כבנו וזה לפע"ד ראיה ברורה ודו"ק היטב.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף