שואל ומשיב/א/א/רמ

שואל ומשיב ‏ א א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק א סימן רמ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ישאו הרים שלום לכבוד הרב הה"ג החריף ובקי המפורסם שלם במעלות ומידות מוה' חיים זאב אווירבאך נ"י אבד"ק סאטניב והגליל.

מכתבו הגיעני היום שמחתי מאוד כי הרים ה' קרנו ותהי משרת רבנות הגדולה על שכמו כן יברכהו ה' ויעלה מעלה מעלה ובדבר שאלתו אשה אחת מוואלטשיסיק שמה מרים אסתר בת יוסף שבעלה אייזיק מאיר בן אברהם מת בלא זרע וגם אח אין לו רק שבילדותו היה לו אח ושמו אברהם הנמסר לצבא ואין בירור על פטירתו רק ע"פ ע"א והיינו שהעיד ע"א ושמו יהושוע שגם הוא היה בין אנשי הצבא וזה ערך עשרים שנה הניחו אותו לשוב לביתו על ערך חצי שנה ובקשה ממנו אם הבנים אייזיק מאיר ואחיו הנ"ל שכשישוב לצבא העבודה יחקור עליו על אברהם הנ"ל ויבקש ממנו שיכתבו אברהם הנ"ל בכל עת אגרת שלומים וציינו לו מקום עמידתו תחת עזר שר הצבא והוא חקר ודרש ע"פ ציונים הנ"ל ובא לכפר ששם היה עמידתו והגידו לו הישראלים מאנשי הצבא שנפטר ונקבר אברהם וכתב תיכף לוואלטשיסק ואמרו איזה אנשים לפני הב"ד שזוכרים שאחיו אייזיק מאיר אמר קדיש אחריו והאשה מרים אסתר הנ"ל אמרה שזה ערך י"ג שנים ניסת לבעלה ואינה זוכרת אם בעת הנשואין כבר ידעה ממיתתו אם לא וע"ז כתב מעלתו שדעת כל הפוסקים להקל בע"א ביבמה לבד הרא"ש שהוא המחמיר והאחרונים הקילו במקום הדחק והעיגון אמנם הנו"ב סי' קמ"ו חלק אהע"ז במהד"ת פקפק בדבר ע"פ דברי הרז"ה יבמות צ"ד דעיקר דיוק האשה היא שלא תתקלקל על בעלה הראשון שהיה לה אבל יבמה ביחידי עיילא ביחידי נפקא ועפ"ז כתב דגם המתירין ביבמה ע"פ ע"א היינו משום דלא אמרינן מסני סניא ליה וחיישא שתיאסר ליבמה שזקוקה לו אבל משום קלקול בעל השני כ"ע מודים לרז"ה שאינה חוששת ולפ"ז לדידן שאין נוהגין ליבם י"ל שכ"ע מודים להרא"ש שאין כאן חומר ולא דייקא זה תורף דבריו של הנו"ב וע"ז השיב מעלתו דלדברי הנו"ב דהחליט הטעם בע"א ביבמה משום דלא אמרינן מסני סניא ליה דא"כ איך יפרנס משנה ערוכה יבמות קי"ח ע"ב מת בני ואח"כ מת בעלי אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת והיינו משום דאמרינן דילמא סניא ליה כדאמרו שם בהדיא במזכה גט לאשתו במקום יבם הרי דלא ברור הדבר ע"ש. ולפע"ד לק"מ דבאמת י"ל בע"א ביבמה לא מסני סניא ליה ומה דחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת הוא כמ"ש רש"י במשנה שם וז"ל אינה נאמנת להתייבם לו וחוששין לדבריה דאפקה נפשה מחזקה ולא משתרי בלא חליצה דשויא אנפשה חתיכה דאיסורא הנה מבואר הטעם ברש"י משום דשויא אנפשה חתיכה דאיסורא שאמרה מקודם מת בני ואפקה נפשה מחזקת היתר דלא מהימנא אח"כ לומר מת בעלי משא"כ בע"א ביבמה דלא אמרה כלום וחייש על קלקולה שנאסרת על יבמה וע' תוס' יבמות דף קי"ח ב' ד"ה א"ל ובמהרש"א שם ומה שהקשה מהא דאמר ביבמות צ"ד ע"א נאמן ביבמה מק"ו איסור כרת היתרתה איסור לאו לא כ"ש הרי הטעם הא דנאמן ע"א באשה משום חומר שהחמרת עליה בסופו וא"כ מה ק"ו הוא זה שאני ע"א באשה ומדייקא שלא תיאסר על בעלה הראשון אבל ע"א ביבמה שאין שם חזקה דדייקא לא מהימנא ולק"מ דלא מיבעיא לדעת המתירין ע"א ביבמה והיינו מטעם דרחמה ליה כמ"ש הנו"ב א"כ גם כאן שייך חזקת דייקא אלא אף לדעת הרא"ש ג"כ לק"מ דהרי מה דע"א נאמן באשה היא איבעיא ביבמות קט"ו או משום דייקא או משום מילתא דעל"ג להרמב"ם תפס לו הטעם משום מילתא דעל"ג ואף להראב"ד והפוסקים דס"ל הטעם משום דדייקא מ"מ י"ל דרבא ס"ל הטעם משום מילתא דעל"ג וא"כ זה הטעם נמי ביבמה ואדרבא בזה מובן מה דאמר ליה האי מרבנן לרבא הוא עצמה תוכיח דאיסור כרת הותרתה איסור לאו לא הותרתה ואלא היא מ"ט לא מיהמנא משום זימנין דסניא ליה ולא דייקא ע"א נמי וכו' והדבר תמוה וכי רבא לא ידע זאת עיין במ"ב שם ולפמ"ש ניחא דרבא ס"ל הטעם משום מילתא דעל"ג ולכך לא שייך הק"ו והאי מרבנן ס"ל הטעם משום דדייקא ולפמ"ש התוס' שם ד"ה לאיסור כרת בודאי דלק"מ מיהו מ"מ דברי הנו"ב תמוהים דע"כ לא מהימנינן ע"א ביבמה לרבא רק משום מילתא דעל"ג אבל אי נימא משום דסניא לא מיהמנינן ושייך דסניא אף ביבמה וא"כ ממילא לדידן דחיישינן אף ביבמה דסניא ליה א"כ ליתא לדברי הנו"ב ובאמת צ"ע לפמ"ש למעלה דרבא בעצמו לא ס"ל הטעם דסניא והרי בדף קי"ח בעי רבא בעצמו במזכה גט לאשתו במקום יבם וכו' כיון דזימנין דסניא ליה וכו' עכ"פ דברי הנו"ב אינם מוסכמים דמלבד שגוף דברי הרז"ה אינם מוסכמים ועיין בנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' מ"ב שהביא מדברי הירושלמי דגם לבעל השני חוששת שלא תיאסר עליו ע"ש אף גם אם נימא כהרז"ה כמו שנראה מהתוס' צ"ד לחד תירוצא ועיין בחידושי הרמב"ן שם אבל דברי הנו"ב בודאי אינם נכונים וראיה ברורה שהרי מומר ודאי שייך דסניא ליה ועיין בנו"ב מהד"ק שם ובכ"ז הר"ן בתשובה סי' מ"ז פוסק גם במומר להקל בע"א ביבמה ע"ש ועכ"פ בנ"ד ודאי מותרת ומטעם שכ' מעלתו דבשעה ששלח אגרת שנפטר אברהם אז לא היה נפקא מינה על אודות אשה הנ"ל שאז היה הבעל עדיין חי והרי איסור בעא החזיק והרבה נשתייר בקולמס ולא נפניתי להאריך.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף