שו"ת תשב"ץ/הקדמות
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הקדמת רבני ארגיל[עריכה]
יתבונן החכם ויראה המשכיל יבין ולבבו יורה דעה. עוצם אמיתת דברי רבותינו ז"ל שאמרו אין לך דבר שאין לו מקום ושעה. גם כי לנמנע טבע קיים לא ישנהו. כל מה שבכח האפשרות ואם רחוק הוא. תשלוט על המצאותו ההשתדלות והיגיעה. וזאת תורת האדם ודרך ישרה שיבור לו. לפנות היאוש מלבבו ושכלו. ולהיות בכל עז דופק. על דלתי התוחלת והקיווי מתרפק לשאוב ממעייני הישועה. וזאת המרגעה. כי עת וזמן לכל חפץ תחת
שמים לה' מרום וקדוש גבוה מעל גבוה וגבוהי'. ממעל שמי השמים וכוכבי' נגוהי'. שם צוה ה' את הברכה. שמורה בכל וערוכה. כאן בבתי גואי היתה אצלו אמון תתקע"ד דורות מראש מקדמי ארץ נסוכה. והאר"ש נתן לבני אדם על יד מבחר המין האנושי זה משה בחירו עיר גבירי' עלה שמים ויורד עוז לעמו יתן אש דת למו מימינו תמוכה. כתוב יושר דברי אמת לאמיתה של תורה שבכתב ופי צדיק יהגה חכמות על פי הדברי' האלה תורת אמת הית' בפיהו והמצוה זו תורה שבעל פה רובי תורתו הן הן גופי הלכות דברי' שנאמרו למשה מסיני להלכה. מים חיים נוזלים מקצה תעלת הברכה. ומשלחן גבוה זכה. וזיכה את הרבי' זכות הרבי' תלוי בו. צדקת ה' עשה ומשפטיו לבני ישראל עם קרובו. באר היטב פירש להם כל שכיות החמד'. ארוכה מארץ מדה. ורחבה מני הים גדול ורחב
ומשרתו יהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו עשאו ככלי גדוש מחזיק את המרובה בו ובמר שבתוכו בעין יפה נתן לו את השבח ולא חשך ממנו מאומה. כל מה שנמהר למשה מפי הגבור'. הן הן גופי תורה. והלכות מרובות במועט מקרא. והררים התלוי' בשערה. וכל יקר ראתה עינו. חקרו וגם הכינו. והופיע עליו רוח קדשו באמרתו הנעימה וצחת הגיונו. תן לחכם לב יקרא נבון ויוסיף לקח מתק שפתים: ויהי ה' את יהושע ישועות ישית חימות וחיל חיליה לאורייתא. ויאחז צדיק דרכו דרך החדש יקרא לה קדש' לשעתה וקדשה לדורות. ללמוד וללמד ולהבין ולהורות. לזקני' קנו חכמה בעלי אסיפות ומשמרות. וזקני' מסרוה לנביאי' ונביאי' ליחידי סגולה. אנשי כנסת הגדול'. שהחזירו עטרה ליושנה ועיר על תלה כוננו עיר אלהינו עד עולם סלה. היו לנו לעזרה בצרו'. ולפקוח עינים עורות. להעיר אזן לשמוע בלימודי' את החקים ואת התורות. המה היו למאורות לנו
עד אשר לא ירחק חבל הכסף. ורוחב לב מלכים אין חקר לגודל מעלת התשוקה והכוסף. וחוט של חסד הי' משוך. וראה אותו כל הנשוך. מנשיכת נחש נחשת תנופת השכחה. ימצא לנפשו מרגוע ומנוחה. וחיי לעולם חיים למוצאיה' בפה ולבן של ראשוני' פתוח כפתחו של אולם תורה מבפני' כבור סוד למזכרת. וכמאן דמנחא בכיסתייהו להם למשמרת. כליותיהם נובעות חכמה ושפתותיהם יחוו דעת ומזמה. עד ים שלחו קציריהם. ואל נהר ינקותיהם כעץ שתול על פלגי
ממבוכות הספקות לבם בטוח וממחלק השכחה מצאו מנוח. ובעוצם זכרונם יחליפו כח. ותנח עליהם הרוח. והמה בכתובי' על לוח. לבם קבלתם חרושה. אין קול ענות חלושה. לא הרשו עצמם לכתוב דבר הלכות ושמועה במגלת ספר כתוב וידיעה. לא חשדו אמונת ציורם. ורעיונם הזך להם לעז מבטיח. לשנות את תפקידם לכתוב לבנה על גבי אריח. על הקלף ודוכסוסטוס וגויל דעפיץ ומליח וקמיח. כי שמו מגמתם. לבלתי עשות אמיתת שלימותם. כשאר הקניינים בזויות ביתם. למקוצעות המשכן
ומאז נתמעטו הלבבות. מרוב תוקף הצרות מחלישות הנפשות ומכאיבות. חזר עולם לאחוריו וחשכו הרואות באריבות נתבלבלו השמועות ולקו המאורות. ונעשית התורה כשתי תורות ונחלקו חכמי אומתנו בקבלתם. בכמה פרטי דינים כמבואר במקומותם. לולי ה' צבאות הותיר לנו שריד אחד קדוש מדבר בצדקה רב להושיע הוא רבינו הקדוש אשר רוח הקדש בבית דינו הופיע. הכין את לבבו ונאמנה לאל רוחו. מבכי נהרות תעלומה חבש. וכשריון צדקה לבש. הדור בלבושו צועה ברוב כחו. להקים נפילת סוכת התירה והתעודה. להכין אותה במשפט וצדקה ולסעדה. ולתכלית מגמתו הגיע. דמן שמיא מיהב יהבו ליה עושר וכבוד במקום אחד תורה וגדולה. ולשיבב נתיבות הדרך ישכון אור להרי' המכשלה ולסקל המסלה. עינו על פיזור רוב קנינו לא חסה. כלביא יקום וכארי יתנשא. תמיד בעשר אצבעותיו יגע. עד אשר יעץ וריבץ. ואסף וקיבץ. כל שמועות והלכות. אצל חכמי דורו שמורות וערוכות. אחוזות בסנסני שלשלת הקבלה. עד אנשי כנסת גדולה. וכלל אותם בלשון קצר וצח. שפת אמת תכון לעד בל תמוט לנצח. סדרם בסדר נכון איש על דגלו ועל מחנהו תורת אמת היתה בפיהו ורוח ה' נחה עליו. כושל יקימון מליו. מדד בשעלו מי ים החכמה והמון גליו. וישים בריח
והמלאכה הקדושה הזאת אדר היקר. לבא עד תכליתה אין חקר. ואשתמיטו כמה פרטי הלכות ושמועות. לא נשנו בבית מדרשו ובסדר משנתו אינם נקבעות אספו אותם וחברו לברייתו' ותוספתות ערכו וסדרו. עמודי התוך משענת בית מדרשי של רבנו תרין מן חברייא. רבי חייא ור' אושעיא. ואחריהם קמו חכמי התלמוד אשר פירשי המשניות. והברייתות בנימוקם וטעמם. בעוצם פלפולם. עוקרי' הררי עד וגבעת עולם. וחוזרי' להעמידם במקומם וגם בדברי רבותינו האמוראי' בטעמי המשניות ופסקי דיניהם. ונמצאו חלוקי' בדעותיהם. זה סותם וזה פוטר. זה בונה וזה סותר. על כנפי רוח בינתם רוחפים. להציב גבולות דעותיהם על קו הצדק שואפים. צופים מן
וכל אותם הדורות לא חובר ספר כולל. בטעמי המשניות וההלכות גבורות ימלל. וזה הי' לשתי סבות. האחת לבלתי הספיק הזמן בכל דור להביא לידי גמר לקבץ כל הדעות להיות על ספר נכתבות. והשנית כי רחקו זה מזה מקומות מושב החכמי' ובתי מדרשות והישיבות. עד אשר הופיע וזרח. אור רב אשי אשר שש כגבור לרוץ אורח. וברוב הונו ואונו יגע בכל כחו. ונאמנה לאל רוחו. אשר חבר התלמוד וכלל בו כל דעות וסברות האמוראי' אשר קדמוהו. כל רז לא אניס קמיה וכל סתום לא עממוהו והרבה להטיב לבא עד תכלית בירור כל פרט מהמשניות והברייתות בדרך הויכוח. לא ימנע בו ממשפטי החלוקה צדדין וצדי צדדין עד אשר כל דבר על בוריו יונח. ופוק חזי נוסף על זה תוספת מרובה. ארוכה מארץ מדה ורחבה. כי מהויכוח בכל ענין וענין. על דרך הסתירה והבנין. רבו כמו רבו הלימודים דלאו בפירוש נאמרו אלא מכללא. שבחא דאתי ממילא. כי זו הדרך ישכון אור דרך הקדש יקרא לה. כי מכל פרט ופרט גמר ומקנה בקנין אגב גררא. רוב מנין ורוב בנין מיני טעמי' וסברא לא יערכם פטדת כוש וזהב פרוים: עוד הגדיל לעשות עמנו לטובה אית. ברב הדינים לאלפים ורבבות. פסיק בסכינא חריפא ומכריע. בדברי התנאי' וקצת מדברי האמוראי' לפסוק הלכה אומר יביע. היכי חצר המצע מרוב הפרטים עליו להשתרע. הציב ציונים ועשה סימני' כוללים רוב הפרטי' בדרך כלל בקיצור. את דרך עץ החיים. ונתיבות ליעיד התלמוד ישמור בם וינצור. ואחריו קמו רבנן סבוראי וראשי ישיבות והגאוני'. מוסדי ארץ והאיתנים. בדרכיו הלכו ואחזו בעקבותיו. והתנהגו על פי מדותיו. לא סרו ימין ושמאל מנתיבותיו אפס כי לכל הנביאי' אינו עולה סגנון אחד. לכן בפירוש כמה שמועות לא הושוו דעותיהם יחד. ומזה נמשך מחלוקת ביניהם בכמה דיני'. מינים ממיני' שוני' וברוך ה' אלהי ישראל. אשר לא השבית לנו גואל. הרב הגדול. מעוז ומגדול. מכריע כל חכמי ישראל בכף מאזנים. הנשר הגדול בעל
רבינו משה בר מימון זצ"ל בעוצם בינתו פירש כל סתום וטמון. רב להושיע מדבר בצדקה. חיבר ספר משנה התורה בידו החזקה. שם שם לו חק ומשפט וכלל בו כל פרטי מצוה וחוקה. שקל בפלס ומאזני משפט כל פרט מהדיני' הנזכרי' בתלמוד בבלי וירושלמי וברייתות ותוספתות. ואת אשר יבחר בו יקריב אליו להלכה פסוקה. נוסף על זה כמה דיני' נלמדים מהנזכרי' בתלמוד וסעיפי' משרשיהם קבע אותם בסדר נכון. שפת אמת לעד תכון. בלשון צח וקצר רצון מפיק. הוא לבדו חיבור מספיק. כולל כל מצות תורתינו הנוהגי' בזמן הזה לקיום האומה הצולעה והנדחה. וגם במצות הנוהגי' בזמן הבית והלכתא למשיחא. הגיד לנו כל תעלומות חכמה ולתושיה
הן אמת בכמה מקומות ממאמריו. חלקו רבני הדורות על דבריו. ובהרבה דיני' לא הלכו במהלכיו. ולא דרכיהם דרכיו רבותינו הצרפתי' בתוספותיהם. והראב"ד והרמ"ך בהשגותיהם. והרמב"ן והרשב"א והרא"ש בחידושים ובתשובותיהם ושורש דבר נמצא במחלוקת עליו. מסובב מחילוק דעותיהם בפירוש קצת סוגיות וחילוף גירסאות בהכרעתם בדעות חכמי התלמוד כל אחד לפי רוחב שכלו יישר מעגליו. מר סבר לה כמר ומ"ס לה כמר ובטעמים נכונים לדבריהם מראים פנים. מנה אחת
לזאת עמד וימודד אר"ש החכמה וכל בשליש ראש השלישי'. מבחר החכמי' וקדש הקדשי'. עטרת תפארת צבי תפארתנו ורבן של כל בני גלותינו. מרן יוסף הוא השליט הוא המשביר לחם ומזון ובר. בירר הסולת מתוך הפסולת והאוכל צבר. ולהקים דגל התורה חגר כלי זיינו. וכל יקר ראתה עינו. עיניו כיוני' על אפיקי מי התורה צופות. עד אשר אסף וחיבר כל דברי בעלי אסופות. רבותינו הפוסקים והמפרשי' ראשוני' ואחרוני'. חידושים ושיטות ופסקי דינים ותשובות חדשי' גם ישנים בשמם ומעשיהם ומקומן. ויסד אדני פסקיו על פי יסודי עמודי ההוראה ורובא דאיתיה קמן. קבעו להלכה פסוקה יתד במקום נאמן. ואחריו האיר נתיב הגאון המפורסם מהר"ם איסיילאס ז"ל במים אדירים. וחיפש חיפוש מחיפוש עלי' וחדרים. ולקט השבלים מאחרי העמרי'. כמה סברות ודינים בספרי הפוסקי' מפוזרי'. אשר נשמטו מספרו של רבינו מהרי"קא ז"ל ובמשנתו אינם סדורי'. והקריב אותם לשמן. על מזבח הקדש נתן להם יקבע באיזה הוא מקומן. דבר דבור על אופניו. אסף רוח החכמה בחפניו הקומץ והשירים: ועם כל זה לא נמנעו רבני הדורות. אשר אחר זמן הרבני' הנז' היו לנו למאורות. מלהעלות על ספר פסקים ותשובות לגלות לנו כל נסתרות. מהם עלו על מזבח הדפוס ויצא טבעם בעולם לקצות הארץ האריכו בדים ושלחו סנסנים ופארות. ומהם שעדיין באוצרות חמדתם גנוזות ושמורות. וכוונתם רצויה כי הדבר ידוע לכל מי שחננו ה' דעה. כי הידיעה אי אפשר לה שתהי' בפרטי' מקפת. והספקות עשויים להתחדש וההלכה רופפת. ובהבדל ממט בנושאים ישתנה הנשוא בגרעון או תוספת ומן הקצה אל הקצה תהי' השיטה מחולפת. וכפי עוצם החקירה יתבאר נתיב ההבדל ודרכו. כדרך יום כה וכדרך יום כה וכאמתים: ברם זכור לטובה האיש הלזה. דלביש מדה טובה מרובה מזה בן מזה. פטיש החזק עמוד הימיני אשר כל גלילות המערב עליו נשענים. תל שהיו הכל אליו פונים. זה סיני ועוקר הרים בפלפולו וטוחנם כקמח. מורינו הרב הגדול מוהר"ר שמעון בר צמח זצ"ל וענין גלגולי סבותיו עד שבא לכלל יישוב זה גלוי וידוע. כי הרב ז"ל הלך הלוך ונסוע. מארץ מולדתו עיר ברצלונה. מפני חמת אימת הגירוש אשר התחיל בשנת אל ק"נא. בארץ ההיא ולא ערב אל לבו להעתק דירתו משער לשער במחנה ולנוס אל אחת הערים. אף הוא ראה את הנולד כי הגוי כלו תואנות מבקשים ובעד השארית הנמצאה מדנים מעוררים. להכחידם מגוי ולהאביד ולהחרים. כי יש יום קראו נוצרים. בהר
לכן הכין לדרך פעמיו הוא וכל הסרים אל משמעתו. כי על כן באו בצל קורתו ולשכון כבודו בעיר הזאת שם מגמתו. גם כי לאחת הכפרים הית' נחשבת. לא זז מחבבה ולדירתו קבע בה מקום לשבת ובזמן מועט נקבצו באו לו קהל גדול מבני הגירוש. ומלכם לפניהם הוא מורינו הרי"בש זלה"ה לקצין ולראש. וכמה רבני' וחכמי' רשומים. אל הרבני' ז"ל חברו יחדיו והיו תואמים. וגם כי מורינו הרי"בש זלה"ה גדול הדור היה ונהג נשיאותו ברוב מלכות קטלונייא בצדק ובכשרון. ולהרשב"ץ ז"ל הי' לאב ולחבר ולפטרון. התם שבט הכא מחוקק כי סילק עצמו מן הרבנות ולהרשב"ץ ז"ל הניח המעלה והיתרון. לשבת על כסא ההורא' יורה יורה ידין ידין. לא יפלא דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין. ולכל שואל יואל לדעתו דבר הלכה על בוריה ולהקשיב. הרבה להשיב בדברי' כראי מוצק חזקים. חקים ומשפטים צדיקי'. מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקי'. ירוצצו מברקי'. יאירו כאור החמה
וכאשר ה' אתו. מיום בואו לארץ הזאת חמשים ושלש שנים האריך ימים על ממלכתו ולפי רוב השנים חיילים הגביר עד אשר אסף וחבר תשובות. מצור האמת חצובות. כלם כעדר הקצובית. וחיברם בזה הספר. הנותן אמרי שפר. הוא ספר התשב"ץ ממשפחות סופרי' יושבי יעבץ וכאשר הופיע וזרח האור הנערב. הוא הרב הגדול מוה"רר יעקב בי רב. זצ"ל. ונסע ממדינת פ"יס ממוצא וממערב. צדק לפניו יהלך להר ציון קרית מלך רב. ודרך הילוכו אל העיר הזאת קרב. ונתעכב כאן ימים אחדים וראה זה הספר כלו מחמדים. וליקט ממנו קצת תשובות נפרדי'. ומסיים לתלמידו מרן ז"ל ולא זז מחבבן עד שקבעם בספרו המאיר לארץ ולדרים באבני שהם יקר וספירים. אפס כי מעט אשר היה לפניו מעוטא דמיעוטא ורוב הספר בכלו נשאר למשמרת. במחנה אלהים זה לכבוד ולתפאר'. כענקי' לגרגר'. ועדי עדים: ומודעת זאת כי בדור הרב המחבר והסמוכי' אחריו. לא יצא מטבע הדפוס לעולם ולא נפתחו שעריו. גם בצאת מלאכה זו לאור העולם ונודע טבעה. ומלאה הארץ דעה. מגלילית אלו רחק דרכה ונתיבה. ולא הניח בהם אור שכיבה. וריחוק מקומות אלו ממקומות אשר המלאכה בהם נקבעת. היא סבה אשר הבאת ספר זה לדפוס מונעת. ונשאר ביד זרע קדש יוצאי ירך הרב ז"ל מכל משמר נצרו אתו. ומדור לדור מחדשים העתקתו. ופשטו הוראותיו בכל מקום אשר הגיע דבר המלך ודתו. וכל מקום ששנה רבן שמעון במשנתינו הלכה כמותו. וכל גלילות אלו על פי מדותיו דרכו מנהגיהם כוננו. אחרי דברו לא ישנו. גם כי בכמה דברים הכרעת מרן ז"ל הב"י הפך מנהגינו מ"מ מכל דבר שהכרעת מרן להקל ומנהגנו להחמיר. קאי בלא יחליף אותו ולא ימיר כמו שכתב מרן ז"ל בהקדמה. לשכנו תדרשו ובאת שמה. שורש דבר תשמע בו מילתא בטעמא. ומאין
וכן בדברים אשר בהלכות קידושין וגיטין נשנים. והכרעת מרן ז"ל להחמיר אין אנו רשאין לשנות מנהגנו שלא להוציא לעז על הראשוני'. גם בדברי' דלית בהו לא קולא ולא חומרא. כענין צדקתך בר"ה שחל בשבת וקריאת ואני תפלתי כשחל בשבת היום האיום והנורא. וכהנה רבות עמו. ואפי' בשאר דברי' שהכרעת מרן בב"י. להחמיר ונהגו להקל ע"פ פסק המחב' וטעמו. אין אנו חייבין לשנות מנהגנו בכל מה שנהגנו ע"פ פסקי הרב המחבר דמלבד מה שהוא מריה דאתרין ומרבין תורה בכל מקומות אלו הוא השליט הוא המשביר. נוסף על זה טעם כעיקר כי רוב פסקיו ליד מרן הב"י ז"ל לא הגיעו. ומאן לימא לן דאי הוה שמיע ליה דלאו כשיטתיה הוה אזיל בכל דבריו כאשר ראינו באותו מעט אשר היה לפניו מדברי הרב המחבר וילמד סתום מן המפורש ויגיד עליו רעו. ודוגמא לדבר מה שראינו שפסק מרן בהלכות ס"ת בדין קרע הבא בתוך שלש שיטין לא יתפור כדעת מורינו הריב"ש ז"ל בתשובה. ובזה החיבור כתב מורינו הרשב"ץ ז"ל שאפי' עבר הקרע למעלה משלש שיטין יתפור ונתן טעם לדבר בתוספות טובא ושם נאמר כי הריב"ש ז"ל מרוב ענותנותיה בקש ממנו לדון לפניו את הדין בטעמו ונימוקו. ואם ישרו דבריו בעיניו אינו חושש למה שכתב בספרו וכששמע ראיות הרשב"ץ ז"ל הודה לו פה אל פה. וכל זה למרן הב"י לא נודע ולא ראה כי אם דברי הריב"ש ז"ל אשר בספר הוחקו משם חפר אוכל לאסוקי מילתיה דהריב"ש ז"ל להלכתא כאשר ראה דין זה. זה כתוב בספרו קבוע בהלכותיו רובץ בין
והמורם מכל זה היות דברי החיבור הזה אף עפ"י שיש להם קדימה בזמן עדיין קדימתם במעלה קיימת. כי חדשים ממש יחשבו וכל יודע ספר אשר נגה קצת אורם עליו ימלא פיו תהלתם לאמר מי יתן איפה ויכתבו. לעד בספר ויוחקו ותהי צורתם בדפוס נרשמת. והיום היה נתגלגל זכות מ"י זכאי שלוחא דרחמנא יקיר לנו ציר אמונים. החכם הנבון כמה"ר מאיר קרשקש יצ"ו בן החכם השלם כמוהר"ר נתנאל ז"ל נין ונכד לאותו צדיק מר קשישא אבן הראשה החכם השלם הדיין הישיש כמוה"ר נתנאל קרשקש זלה"ה. וכאן החכם הנזכר נמצא והיה שלו ושקט על שמריו הולך בדרכי אבותיו מנעוריו אפס כי עז וקשה פועל פעל הזמן. אשר בבריתו בלתי נאמן. ההפך עליו בלהות. הממו וערבבו להוציאו ממחיצתו שף מדוכתיה נע ונד בארץ בארבע הפאות. וכמעט נפל ברשת השבי במדה בחבל ובכלי ברזל
הן אלה קצת הרפתקי דעדו עליה דהאי גברא כל גלגולי סבותיו ונסב הגבול משער לשער עד בואו אל העיר הגדולה לאלהים רבתי בדעות עיר קושטנטינא יע"א. והיו תוצאתיו חצר הד"ר הוא לכל חסידיו הגבירים על רום המעלות שכליות וימניות דרחים ומוקיר רבנן ואיהו גופיה צורבא מרבנן המיוחדים מיחידי סגולה. בש"ם פוע"ל ועל"ה כל הרבני' הגדולי' וגם הגבירים המפורסמי' י"א אשר עשו כמה חסדי' גדולי' עם החכם הנ"ל כאשר פיו מלא תהלתם. ויום ליום יביע אומר. מתחיל בשבח ומסיים וגומר כל על הטובות אשר גמלו אותו. ישלם ה' פעלם. ותהי שלמה משכורתם. ובזמן שהחכם מאיר הנז' בעיר קושטנטינא יע"מתא נדר וקבל על עצמו שיחזיר לעיר אלגזאייר יע"א ויקח ספר התשב"ץ למורינו הרשב"ץ זלה"ה לדפוס אותו אשר עדיין לא הוחק בדפוס דמות תבניתו ושם היו שלמים וכן רבים אנשים חכמי' וידועי' אשר הסכימו לעצה נכונ' זאת ובחזרת החכם הנז' מעיר קושטנטינא הנז' יע"א הלך למסעיו הלוך ונסוע עד עיר המהוללה ליוורנו יע"א ושם נמצא שלמים וכן אנשים חכמים וידועים גם הם הסכימו לעצה הנכונה הזאת ובפרט הגבירים המפורסמים האחים היקרים הנכבדים כה"ר יוסף רפאל יצ"ו בני המנוח כה"ר משה פראנקו ז"ל אשר השתדלו למצוה רבה זאת ולסייעו בכל כוחם וברוב הונ' יען לשמע אוזן שמעו יקר תפארת הספר הנבחר הלזה ונכספה וגם כלתה נפשם. להיותו בדפוס נרשם. לצאת אורו לאור העולם ומלאה הארץ תהלתו לקצת הארץ יגיד מלבוא חמת עד נחל
ובחזרת החכם הנזכר למחנה אלהים זה ופירש לפנינו שיחותיו תכף ומיד קמנו ונתעודד להעתיק הספר ונתנו לו העתקתו ורבים מיחידי קהלינו יצ"ו פתחו במצוה זו תחלה וחייבי עצמם בכתב ידם לקחת ממנו שיעור תשעים ספרי' בעד ג' זהובים אדומים בעד כל ספר לכשיודפס החבור בס"ד יצרף השי"ת מחשבתם הטובה לפועל ותהי צדקתם עומדת לעד. והגד הוגד לנו מפי ה"ר מאיר הנז' כי הוא ראה את הנשמע מפי חכמים וגבירים מקהלות הקדש מבקשים גם הם יקחו חלקם מהספרי' הנזכר ובודאי כה יעשו וכה יוסיפו ולא יפול דבר ארצה מכל דברם הטוב לא ישוב ריקם כי אם עשה והצליח כי כל זה סיוע שיש בו ממש להביא הענין לידי גמר. וכאשר ראינו שהחיבור הזה מוכרח ליחלק לשני קובצים הסכמנו להיות שנים משלשת חלקיו בקובץ אחד. ולחלק השלישי צירפנו קצת תשובות אשר הסכים הפנאי להעתיקם מתשובות הרב הגדול מר זקני כמוה"רר שלמה דוראן זלה"ה ומתשובות הרב כמוהר"ר שלמה צרור האחרון זלה"ה המחבר ס' חשק שלמ' ומתשובו' זקני הרב כמוה"רר אברהם אבן טוואה זלה"ה להיותם שייכי לתשובות מורינו הרשב"ץ ז"ל מכמה טעמים לא יעלמו מעיני כל חכמי לב ובפרט כי הרבה מפסקיהם יסודתם בהררי קדש על שרשי דיני הרשב"ץ ז"ל ותקנותיו כל רואיהם יכירום כי הם קמח שטחן הרב ז"ל והוו להו כחלק מהחיבור עצמו והסכמנו לקרות החלק הרביעי הזה בשם חוט המשולש להיותו משולש מתוך שלשת השריגים הבשילו אשכלותיהם ענבים מנצר מטעם של שלשת הרבנים זצ"ל. ומהאל העוזר וחיל מאזר. לסייע לבאים ליטהר ישלח עזרו מקדש להחזיק במעוז כל אנשי חיל המשתדלים בכל מין השתדלות לתכלית הכונה הרצויה לעלות החיבור הלז על מזבח הדפוס ויוחקו מליו בעט ברזל ועופרת יפוצו מעינותיו חוצה לרוות כל הצמאים לטל אורות טלו. וישובו יושבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן ממצרים הסיע. לקנות שאירתם יוסיף שנית ידו וברחמים יופיע. לקבץ נדחים ופזורים בכל פאות יפדה ויושיע. וכמו רמים יבן מקדשו בימינו במהרה ויקוים מקרא שכתוב כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים:
שיר מאת רבי רפאל ידידיה שלמה צרור לחתימת ההקדמה[עריכה]
בראותי שלמות הספר ומעלתו. ואת יקר תפארת גדולתו. רוח השיר נוססה בי ועל לשוני מלתו:
ומשירי אהודנו בשבח קצת משלמותו:
אפצה בהגיוגי באמרי שפר. לאל אשר חנן ולמד דעת.
שם לב חכמים בבאר נובעת. לשבור צמא איל צבי ועופר.
וכמו ערוגה גדלה ותפר. עת על יאורים תהיה נטעת.
כן התבונה תהיה מופעת. על איש מאד חושק מביני ספר.
לכן שעו מלי שתילי חמד. לרוץ בכל אומץ ולומר אשרי. איש יעשה זאת בה ימינו יחזיק.
כי כן בנסיון ולא מאומד. מבית נכאתם כל רפואה גם צרי. מחטא יהי שמור ומכל נזק.
מרוב רצונם לעשות עמנו. טובה כפולה בעבותות קשר.
עודם בעולם יחוו פשר. סתום וחתום פירשוהו לנו.
גם לא במותם עזבו אותנו. כי על ספרים כתבו כל יושר.
מפז מאד נבחר ומכל עושר. מדור לדור ביום לחיותנו.
כי ידעו כל דור יהי נוסע. חלד ומסעיו לאחור חוזרים. לכן תרופה לחליה הקדימו.
שפע נבואתם אשר הופיע. תמיד לדור ודור כאישון נוצרים. חלבי תרומתם אשר הרימו.
הן יום בשורה יהיה זה לנו. עת בוא בעט ברזל וגם עופרת.
ספר חמודות גם כליל תפארת. רוח תבונה הוא ינופף בנו.
תשב"ץ כתונת הוד אלי כלנו. יקר מאד מדר ומסוחרת.
עת צאת כבורו על מרומי קרת. חושו בני אל חי ברוב אונים קנו.
אותו ולכם יהיה משמרת. תורה תמימה בו משיבת נפש. מלים לרב שמעון בעז הגבירו.
סולת נקייה גם מאד נבחרת. לא סיג ולא חלאה וטיט ורפש. כי כפנינים הם מאד יזהירו:
כה דברי רוה לענה שבע מרור. נרדף מקורות הזמן כתרוני מנוחה הדריכוני בלי חופש ודרור:
נרצע לעבודת עבדי ה' ונאמן אהבתם בלב זך וברור:
הצעיר רפאל ידידיה שלמה צרור ס"ט
חתימת הקדמת רבני ארגיל[עריכה]
אפריין נמטייה להדין גברא. אשר נדבה רוחו ונפשו ונשמה יתירה השתכחת ביה ונצנצה בו רוח טהרה. הגבר הוקם על במעלה וחשיבות. נכבדות מדובר בו יקים על נדיבות. עם שאר המענות נמצאו בו משבצות זהב מוסבות. הוא הגביר המרומם כה"ר משה יצ"ו בכה"ר יצחק צרור נ"ע שהקדים מוהר מתן דמים מידי דאית ביה שיעורא. יהיה לעזרת המדפיסים ספרי הקדש מהרה. ויתמלא העולם מהם אורה. ולא תבוא מצוה זו לידי חימוץ ולא שליט בה אוירא. וביום כלות את המלאכה אז יבואו ושמה יהיו ביד פקידו קצת מהספרים כמדת הכסף המתוכן. ומהתם להכא יגיעו ויראו וכל הנידר והנידב יהא מזומן ומוכן. להשלים ולתת מוצא שפתו איש איש על עבודתו אלה פקודי המשכן. ולכן בדין הוא שיטול שכרו הראוי לכסף אשר הזיל מכיסו. מן שמייא מיהב יהיבי מדה טובה מרובה מדת תשלומי כפל ירום ונשא דגלו ונסו. בנאות דשא ירביצהו ינחהו במעגלי צדק כוס ישועות ישא ברכה רוייה כוסו. ועינינו למרום נשואות יקים מאשפות עמוסי התלאות עמו וצאן מרעיתו ישים לראש פנים. ועד עפר יגיע וישקע אויביהם מרעה אל רעה תרמסנה רגל מועדת לפי רוב השנים:
כ"ד החותמים פה מתא ארגיל יע"א:
סדר מה טובו אוהליך יעקב וכו' י"ג לתמוז יה"ל שנת פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים: יעקב צרור ס"ט. רפאל ידידיה שלמה צרור ס"ט. אברהם יאפיל ס"ט. יאודה עיאש ס"ט. בנימן דוראן ס"ט.
הקדמת המביא לבית הדפוס[עריכה]
הקדמת שלוחא דרחמנא להדפסת פאר התשב"ץ. אשר בשפה ברורה מדבר. לכבוד הרב הגאון המחבר. יתברך היוצר וישתבח הבורא שברא העולם כולו לכבודו. ונתחייב כל הנברא לעובדו. ולדבקה בו ולשרתו ולברך בשמו. אשר מכל עם בחר בנו. ומבין הגוים הבדילנו. ובנים קרא לנו. וממצרים העלנו. ובתוך הים ביבשה העבירנו. ומן במדבר אכלנו. הוא חיינו ואורך ימינו. הופיע רוח קדשו עלינו. ותורת אמת נתן לנו. על יד משה בחירו רועינו. וכל יקר ראתה עינינו. לפקוח עינים עורות. מכח המאורות הטהורות. יאירו שבעת הנרות. ברוב הדינים ותרי"ג מצות , קלות וחמורות. אשר לא תמלא אזן לשמוע ולא תשבע עין לראות. הכתובים אות באות. אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות. הכתובים בתורתינו היקרה אשר אין לה שינוי ותמורה. וחובה עלינו לעובדה ולשומרה. לא ישקול הכסף והזהב למוכרה. הן הן גופי תורה בדינים עמוקים תלוים בשערה. הרמוזים בהלכות ופוסקים בטעם וסברה. וברש"י ז"ל ובתוספתא של גמרא. היתה לנו על ראש עטרה. ולשמור בצרות לעזרה:
ברוך ה' אלהי ישראל אשר יצר את האדם בחכמה. ונתן לפתאים ערמה. ולנער דעת ומזמה. ללמוד בתורה הקדושה והנעימה. ולעסוק בה ויעלה למעלה רמה. וברוחב שכלם ופלפולם נחלים נובעות ממקור חכמה. בספרי הלכות והגדות גדולות מתוקים. ממים עמוקים. גבוהים עד שחקים. מעלת התורה. ליהודים היתה אורה ושמחה. ישמחו השמים ותגל הארץ בדברי התורה הכתובה בספר הזה. אין זה כי אם בית אלהים. אשר בנה המלך הגדול בענקים. המפורסם שמו ברחובות ובשוקים. ובמדינות מרחקים. קדמה ימה וצפונה. לו נגלו כל תעלומות חמשים שערי בינה. זה סיני ועוקר הרים ספר התשב"ץ אשר יסד המלך הנשר הגדול הרב הגאון המופלג שר גדול נר ישראל בוצינא דנהורא. אשר קיים את כל התורה. מורינו ורבינו שידו כותבת ולבו ישמח כמהור"ר שמעון בר צמח זלה"ה בעל כנפים. ותורתו כמה מאות שנים היתה רובצת בין המשפתים. אין דורש ואין מבקש ונמס כל לב ורפו כל ידים. דור הולך ודור בא. והתורה היתה שמורה בבית ועלייה על גבה. מרגליתא טמונה וגנוזה בחדרי חדרים. עם ארבעה עשר ספרי'. אשר חבר הרב הנ"ל בספר התשב"ץ שמם נזכרים. וזיכה את הרבים. מעורר ישנים ומקץ נרדמים. בדינים ישרי' ותמימים. ודגל התורה מרים. ושמו נודע בשערים. מוציא תעלמות לאורה. ונבעו מים מתוקים מתחת הקורה. כמעיין המתגבר כאריה ויחיו כל פרי אשר טוב למאכל ונחמד למראה. שכמה מאות שנים אשר הוא סתום. עד היום השקיף ה' ממרום. ונבקעו כל מעינות תהום. להשקות כל עשב השדה יצמחו. וארובות השמים נפתחו. בדברי התורה הזה כל יגיעי כח ינוחו. וישמעו ענוים וישמחו. והיו בזה הזמנים. דשנים ורעננים. להדפיס הספר הזה ודובב שפתי ישנים. ולעשות נחת רוח לרב המחבר זל"הה על כל אבר ואבר. שכמה מאות שנים היו גנוזים בקבר. אשר עשה בשלימות דעתו. ובישיבה של מעלה היתה מנוחתו.
ותהי ראשית ממלכתו. פה בעיר אלגזאייר הנקראת ארג"יל יע"א ויפוצו מעינותיו חוצה. ועיני כל ישראל עליו והראה להם את הדרך ילכו בה. ואת המעש' אשר יעשון. ומימיו כמים קרים על נפש עיפה. וימצאו קורת רוח וישתעשעו בו כל הלומדים. וימצא חן בעיניהם. לא תמוש תורת הספר הזה מפיהם. ומזרעם אחריהם. אשר מלא בדינים חדשי' גם ישני'. בדברים מתוקי' וערבים. ברוב הדיעות לאלפים ולרבבות. שואלים לו כענין ונותן תשובות. בסברות ברורות קצרות וארוכות. על פי חידושים והלכות. לא באו בדפוס מעולם. מיום שנברא האדם עד עתה:
ועתה בן אדם. מה לך נרדם. קום קרא בתורת בני חוה ואדם. כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. כי על מוצא פיהם. וכתבו בידיה'. ורוח ה' נחה עליה'. לא יפלא דבר מהם. ושפטו בדיניה' בין דין לדין ובין דם לדם. ברוחב שכלם וכח פילפולם. ברוב הדיני' וחדושי' עלו סולם. זאת תהיה תורת האדם. חוט המשולש חלק רביעי לספר התשב"ץ שחברו שלשת הגבורי' שו"ת מסודרים על ארבעה טורים. גם הם גנוזי' ונשמרים. עד היום שנעשו עם ספר התשב"ץ חברים. יעלו למזבח הדפוס כקרבן לזבוח פרים. כל אחד מר סבר. או על פי שלש' עדים יקים דבר. הלא הם הרב הגדול הגאון כמהור"ר שלמה דוראן זלה"ה והרב הגדול הגאון כמוה"רר שלמה צרור זלה"ה והרב הגדול הגאון כמהו"רר אברהם אבן טווא זלה"ה אשר. היו מימי קדם בישיבה של מעלה מנוחתם. אוכלי' מפרי אדמתם. שקיימו וקבלו עליה' בחיים חייתם. וכל ישראל נשעני' על פי גזרתם. ונאמן הוא בעל מלאכתם. עם כמה פסקי דיני' שפסק אדוני זקני בחברתם. הלא הוא הרב הגדול הישיש כמוה"רר נתנאל קרשקש זלה"ה אשר רוח ה' נחה עליה'. וקבלו שכר ידיה'. כי כבר רצה האלהים את מעשיה'. אשרי נוצרי עדות' ומקיים דבריה'. מעין דברי הרב שמעון בר צמח ז"ל. אשר אור תורתו לא תמח ולא תזנח. מונחת עד היום שעלתם לדפוס על המזבח כריח נחוח:
צדיק כתמר יפרח. המחבר הקדמת הספר הזה ונתן השבח. וכתב בידו הרמה היום שקבלתי מיד זרע קדש יוצאי ירך הרב זל"הה הספר הזה לדפוס לא מצאתי בו הקדמה. דומה לגוף בלא נשמה. עמד הרב בכוחו הגדול ונפח בו נשמה. דובב שפתי ישני' אשר כמה מאות שנים היו גנוזי' באדמה. וסדר דבריו בבקיאות חכמתו. כצאת השמש בגבורתו. את הכל עשה יפה בעתו. הלא הוא כבוד מעלתו. מעלת מורי ורבי ועטרת ראשי הרב הגדול הגאון המופלג כמוה"רר שלמה צרור האחרון זלה"ה בן הרב הגדול הגאון כמהו"רר יהושע זלה"ה נין ונכד להרב הגדול המופלג כמהו"רר שלמה צרור הראשון זל"הה הנזכר למעלה עם הרבני' בעלי חוט המשולש. חלק רביעי לספר התש"בץ. זה הרב שלמה צרור האחרון ז"ל הנ"ל אשר נדבה לבו ואזר מתניו וחבר הקדמת הספר הזה בדעתו הנכונה. בחכמ' ובדעת ובתבונה. בדברי' ערבים במתק שפתיים. ובלשון תלמוד ופסוקי' מתוקי'. ודברי משקל בין הדבקי'. בדיני' ומשפטי' ישרים צדיקי'. וזיכה את הרבי' זכות הרבים תלוי בו. ולכל בני ישראל עם קרובו. התחיל במשה רבינו קבל התורה מפי הגבורה. וליהושע בן נון מסרה. וגם לזקני' ולנביאי' ולאנשי כנסת הגדולה. ולא הניח דבר סתום וטמון. עד שבא לדברי רבינו משה בר מימון. ומאריך בשבח. עד שבא לדברי רבינו שמעון בר צמח ז"ל מיום שבא מעיר ברצלונה ארץ מולדתו. וחבר הספר הזה ודן דין אמת לאמיתו. וגם לא ימנע משבחיו לשלשת הגבורי' בעלי חוט המשולש שבסוף ההקדמה מפורש. בנוסח ערב ויפה לעינים. ומשלים בדבר ה' מירושלים:
וגם הרבנים הגדולי' הגאוני' המופלגי' המפורסמי' אשר בקהלנו הקדוש' י"א כשראו נוסח דברי ההקדמה שחבר הרב הנ"ל במתק שפתיים. שמחו שמחה רבה וחתמו ברוחב ידים. הלא הם הרב הגדול הגאון הישיש כמוהר"ר יעקב צרור נר"ו והרב הגדול הגאון כמהו"רר אברהם יאפיל נר"ו והרב הגדול הגאון כמהור"ר יהודה עיאש נר"ו והרב הגדול כמהו"רר בנימין דוראן נר"ו בן הרב הגדול הגאון כמוה"רר צמח זלה"ה בן הרב הגדול הגאון המופלג כמהורר בנימן זלה"ה נין ונכד לרב הנשר הגדול מורינו ורבינו ועטרת ראשינו כמוה"רר שמעון בר צמח דוראן זלה"ה המחבר ספר התש"בץ אשר נשתדלו עמי בכל כחם עם כל יחידי סגולה י"א על קיום הדפסת הספר ה"ה. ובגלל הדבר הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיה'. ומפי זרעם. ומפי זרע זרעם. עד סוף דורותם. אשר נתנו לי רשותם. להדפיס דברי חכמים וחידותם. לפקוח עיני חכמים. וגם לגדולים ושפלים. עני אני שפל כל השפלי'. אשר באתי ללקט השבלי'. להחיות את נפשי אחרי הקוצרי' אשר אספו בעמרים. בזה השדה אשר זרע המלך הגדול בכח דעתו. ולהחיות את נפש כל חי בתורתו. וכבר הרב הגדול ז"ל הנ"ל כתב בהקדמתו. ונתן שבח גדול לרב המחבר על מתכונתו. בכח חכמתו ותבונתו. וגם הרבנים הגדולי' י"א אשר בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר כשראו את ספר התש"בץ אשר בא לעלות למזבח הדפוס שמחו ונתנו הודאות ותשבחות למלך העולם. וכתבו בספר הזה הסכמות בכח חכמת' ופלפולם. בשבחי' גדולי' לרב המחבר ז"ל וגם אנכי קמתי מתחת עפר רגליה'. אתן שבח וטעם לדבריה'. אני הצעיר שבצעירי התלמידים. באתי להדפיס את דברי התורה הזה לשמח לב חברים וידידים. ולדברי הרב כל העולם אמרו מודים. וחובם עלי לברך את שם ה' שהחייני וקיימני והגיעני לזמן הזה לקיים את המצוה הגדולה להדפיס את התורה מן הכח אל הפעולה. ולגלות את אור הנערב אשר עין לא ראתה אלהים. ולבי שמח מכל עמלי. ואמרתי זה היה חלקי מכל אשר אני עמל. וכשראיתי דברי שהע"ה שאמר על כל המעשים אשר נעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח. אשרי אדם שגדל בתורה וליוצרו עשה נחת רוח. ודברתי אני עם לבי להדפיס אלו הקונטריסים. ולזכות את נפשי בזה הזמנים. קודם שיתמו שנותי והאלהים קרא אותי ממרומים. עם היות שאין השעה מסכמת עלי והזמן בוגד לנגדי אשר בעוונותי הרבים מיום היותי על פני האדמה עד היום הזה שאני חמשה וארבעי' שנה מעט ורעים הסי' אד"ם להבל דמה ימיו כצל עובר. וכל ימי מכאובי' ונתקיים בי מקרא שכתב כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו. וכמה יסורין קשים באו עלי וצרות רבות. אם לפרשם ולבררם יכלו ימים ולילות. והפכו עלי בלהות. ויצאתי ממחיצתי והיתי נע ונד בארץ בכל ארבע הפאות. עד שבאתי לעיר הגדולה לאלהים רבת היא בדעות:
קושטאנדינא יע"א עיר המהוללה בחכמי' ורבנים גדולים ואנשי כנסת הגדולה. בעלי חסד אנשי פעולה. צדקתם עומדת לעד לירושלים הבנויה ולעיר שחברם לה. יחדיו כל היום עוסקים במלאכת שמים. ושולחים כסות ומזונות ליושבי ירושלים בלב שמח ואריכות אפים. ונותנים צדקות לעניים ודברים טובים במתק שפתיים. ה' ישקיף עליהם ברחמים מן השמים. וגם לכל בני ישראל עד נחל מצרים. וגם עשו עמי חסדים לאלפים הלא הם הרב הגדול הגאון כמוה"רר אברהם רוזאניש נר"ו והרב הגדול הגאון כמוה"רר קונורטי קמחי נר"ו והרב הגדול הגאון כמוה"ר יצחק בכה"ר דוד נר"ו וגם הגבירים המפורסמים החכמים הנבונים כמה"ר יהושע משה צונצין י"א וכל אחיו ובני ביתם י"א וגם הגביר המפורסם החכם הנבון כמה"ר שבתאי אלפאנדארי יצ"ו וכל אחיו ובני ביתם י"א וגם הגביר המפורס' החכ' הנבון כמה"ר דוד קמחי יצ"ו וגם הגביר הנכבד החכ' הנבון כמה"ר אברהם שלום יצ"ו וכל בני ביתו י"א וגם הגביר המרומ' החכם הנכון כמה"ר יוסף גוראדו יצ"ו וכל אחיו ובני ביתם י"א עשו עמי חסדי' גדולי' וגם כל יחידי סגולה י"א עמדו לימיני בעזר גדול ובגלל הדבר הזה יראו זרע ויאריכו ימים על ממלכתם. שקיימו כל המצות על מתכונתם. ובאריכות הזמן אשר ישבתי בזאת העיר המהוללה. ראיתי כמה ספרים חדשי' בדפוס מקרוב באו שחברו בעלי חכמה ותבונה. דברתי אם עם לבי בכונה. להדפיס את ספר התורה הזה אשר כמה שנים היתה טמונה. לעשות נחת רוח לצדיקי' שכבר נתקבלו בישיבה העליונה:
וגם באתי לעיר אזמיר יע"א שיאמרו עליה כלילת יופי בעלי תלמוד והלכות ופוסקי' על פה. ובראש כל מעלה להרב המובהק נר ישראל מורינו כמוה"רר חיים אבולעפיא נר"ו וגם הרב הגדול הגאון כמוהר"ר יצחק הכהן נר"ו וגם כל אנשי העיר חכמי' גדולי'. ובעלי מצות ומעשי' טובים. ועשו עמי חסדים לאלפים. הלא הם החכם המרומ' הגביר הנכבד החסיד העניו כמה"ר משה נר"ו בן המנוח הגביר המפורס' כמה"ר יהושע צונצין ז"ל וגם החכם המרומ' הגביר הנכבד כמה"ר יצחק ברקי יצ"ו וגם החכם המרומ' הגביר הנכבד החסיד כמה"ר יצחק סאלינס יצ"ו ה' ישלם להם שכר מעשיה'. ושלום בכל אהליה' ולכל בניה' מעתה ועד עולם. ומעיר אזמיר יע"א הלכתי בדרך הים בספינה לעיר ליוורנו יע"א ובזמן שהיתי בספינה בדרך הים באו עלינו ארבעה ספינות גדולות של אספאניוליס בעלי מלחמה. ולקחו אותי וכל מה שהיה לי לשביה. בין כסף וזהב ובגדים ופרקמטייא. ויסור יסרני י"ה. וכבלים של ברזל על ידי ועל רגלי ואני ערום ועריה. ודמעתי על לחיה. לא כסות ולא מזונות ולא מחיה. ואמרתי הנה יד ה' הויה. אשר דנני אלהים וגם הבהילנו. וכמה פעמים הכאיבני. אבל למות לא נתנני. אמרתי לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יה. ועל הכל נברך יה.
ברוך האל העושה נפלאות. ותשועות גדולות ונוראות. וגמרתי ההלל בכונה אות באות בכל התשבחות ורוב ההודאות. אשר ספק את רצוני. ופדה את נפשי מכל צרה ומכף כל אויבי פדאני. ובאתי לעיר ליוורנו יע"א ושמחו כל הק"ק י"א בכל אונם מקטנם ועד גדולם. וברכו לאלהי ישראל מן העולם ועד העולם. וישבתי בישיבה של בית המדרש של הגביר המפורסם החכם המרומם כמה"ר משה אירגאס יצ"ו בשבת אחים גם יחד על התורה ועל העבודה עם החכם השלם החסיד העניו כמוה"ר משה נר"ו בן הגביר הנכבד כה"ר שמואל הכהן יצ"ו וגם הסכים לעצתי הנכונה להדפסת ספר התשב"ץ המפואר והמהודר וסייע אותי בסיוע שיש בו ממש עם יחידי סגולה אנשי ליוורנו יע"א ה' ישמרו תמיד יהיה בעזרו ויזכה לראות זרע ויאריך ימים וללמוד בתורה כל הימים. ומעיר ליוורנו יע"א חזרתי לעיר אלגזאייר יע"א ארץ מולדתי מקום אשר דבר המלך המחבר הספר הזה וישבתי עם בני ביתו. ומרוב השמחה פרחה נשמתי. בשלשה בנים אשר נתן לי אלהים הראשון צמח שמו ומתחתיו יצמח כפרי עץ הדר כפות תמרים. והשני יעקב איש תם שקט ושאנן ישב אהלים והשלישי דוד הוא הקטן ברוך אתה בני דוד יזכה לשנות המלך דוד זקן אשר בא בימים. ברוך ה' שזכיתי לראותם. ולב בנים על אבותם. וגם הם גדלה שמחתם. וישמע אלהים את נאקתם. ותפארת בנים אבותם. וברכו לאלהי אבותינו. שזכינו לראות את פני אבינו. כמה שנים תלויות עינינו. עד היום שבא אצלינו. ה' ישמרם כאישון בת עין. וכדברי התורה יקיים בהם. ויאריכו ימים ושנות חיים. לא ימוש ספר התורה הזה מפיהם. מעתה ועד עולם הללויה:
וגם חובה עלי בזה ההודאה. לאיש אח לי תם וישר מקור חמדה. לא יעדי עביד שלטן מדבית יהודה. אשר כרע ורבץ כאריה. ובעצתו הנכונה עשה פרי. והציל את נפש אחיו על יד איש מדייני סוחרים אשר דבר גלוי וידוע לעיני כל העמים. כמו שאמרו חכמים כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים כל העולמי' ורודף אחרי התורה ומצות ומעשי' טובי'. ידידי יחידי כי אחי ובשרי הוא. יקר ונכבד משכיל ונבון כה"ר יהודה קרשקש יצ"ו ה' יהי' תמיד בעזרו. ומכל רע ישמרהו. ובכל דרכיו יצליחהו. ובשובע שמחות ישמחהו. וגם כל בני ביתו יאריכו ימי' ושנות חיי'.
וגם ישבתי לפני החכמי' הרבני' הגאוני' הגדולי' שבקהלינו הקדוש וגם כל יחידי סגולה י"א ופירשתי לפניהם כל מה שאירע לי בכל הדרכי' אשר הלכתי. וכששמעו שיחתי להדפסת זה הספר נתכונתי. ובטחתי על זכות הרב המחבר יהי' בעזרתי. ויאמר די לצרתי. ותהא טוב אחריתי מראשיתי. והכל ברכו לאלהינו שבשמים ערב ובוקר וצהריים. שעשה עמי נסים גדולי' ונוראי' כנסי' אשר עשה בימי הפורים. אשר נשמרי' ונזכרי'. ונתנו שבחי' גדולי' ונערי'. ושמחו שמחה גדולה. כיום שתבא לישראל הגאולה. ואמרו זה היום עשה ה' נגילה. ושני חכמי' רבני' גדולי' בראש כל מעלה. ישבו בבית הכנסת הגדולה וקבצו כל אנשי יחידי סגולה. וחתמו שמם הטוב על ספר התש"בץ. וסייעו אותי בסיוע שיש בו ממש. הלא הם החכם השלם הדיין הרב הגדול הגאון המופלג כמוה"רר יהורה עיאש נר"ו וגם החכם השלם הדיין הרב הגדול הגאון המופלג כמוה"רר בנימין דוראן נר"ו נין ונכד לרב המחבר הספר הזה זלה"ה וחובה עלי ליתן להם שבח ותהלה. וכל היום עוד יהללוך סלה. ותהא משכרתם שלימה מעם ה' אלהי ישראל שקיימו את דברי התורה הזאת:
וזאת הברכה אשר ברך משה איש אלהים. אשר התחיל במצוה וקיים דברי הרבני' הקדמוני'. ועשה עמי חסדי' גדולי'. ונתן לי ממון רב לסיוע הדפסת הספר הזה דמים מזומני'. ומפזר ממונו לעניים ולאביוני'. וביתו פתוחה לכל עובר ושב ולחכמי' גדולי'. וכל ימיו עומד בפרץ מגין על ישראל. בכמה נסים ונוראי'. הגביר המרומם הנדיב המפורסם הלא הוא שמו הטוב כבשמים ראש מר דרור. כה"ר משה צרור יצ"ו בן המנוח הגביר הנכבד כה"ר יצחק צרור ז"ל ובגלל הדבר הזה אשר זיכה את הרבים זכות הרבי' תלוי בו. וה' יהי' תמיד בעזרו. וכל הברכות שבתור' יתקיימו בו. וגם בניו ובני בניו יזכו למקומו. ולעניים ולאביוני' נתן לחמו. ובמדותיו הטובים קנה עולמו. וברכת ה' הית' לו ארץ ושמים: השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. ללמוד בתור' ולקיים המצות ולשמור ולעשות אשר קיימו כל קהלינו הקדוש י"א ונתנו לבם ושנסו מתנם עם היות שאין השעות מוסכמות. ונשתדלו מכל מין ההשתדלות. להדפסת הספר הזה הנ"ל שכלול מכל שכיות החמדות. ונתנו ממון רב שאין יכול להמנות. ושלחוני להדפיס הספר הנ"ל בתופים ובמחולות. בשמחה ובשירים וקול רננות. ואני תפלתי לשוכן מרבות. מלא ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימות. ויאריכו ימים על ממלכתם. וישלם להם ה' שכר פעולתם. ויעזרני לקיים גזרתם. ועומדת להם לעד צדקתם. וגם לבניהם ולבנותם בכלל הברכ' יהיו:
ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה'. ואמרתי זה היום עשה ה'. ולברך בשמו הגדול והנורא אשר עזרני ושמרני בכל הדרכי' אשר הלכתי. כמה יגיעות יגעתי ולחם לא אכלתי. ומים לא שתיתי. ועל מטתי לא ישנתי. ומנוחה לא מצאתי. וכמה מדינות וכפרים הלכתי. בדרך הים בספינות גדולות. וביבשה בהרי' וגבעות. בראשונ' תונס יע"א עיר מלאה חכמי' ורבנים גדולי'. ישרים וטפסרים ה' ישמרם ועשו לי כבוד גדול לכבוד הרב המחבר. וחתמו בידם הרמה לקחת כמה ספרים. לאחר שיהיו בדפוס נגמרים. על ידי הגביר המשתדל במלאכת הקדש אשר קבץ ואסף כה"ר. אברהם נטף נ"ע הלך לפניו צדקתו. אשר עשה בחיי' חייתו וזמן הרב' ישבתי בביתו ואכלתי על שולחנו וישנתי על מטתו. ותהא שלימה משכורתו. ובצרור החיים תהי' נשמתו. ואריכות ימי' ושנות חיים להגבירים אחיו ולכל בני ביתו. וגם לכל בני משפחתו. וגם הרבני' הגדולי'. אשר בהקדמתם נזכרי'. נתנו שבח לרב המחבר בכח חכמתם ברוב דברים. התחילו יסוד המציאות ותכלית הקדמות. וסיימו דגלו ירים למופת ולאות ה' ישלח לנו הגואל ברפואות ונחמות. ולקבץ נדחים ופזורים בכל ארבע הפיאות:
גם חזרתי בדרך הים לעיר ליוורנו יע"א פעם שנייה וישבתי ימים מועטים והלכתי לעיר שיאמרו עליה כלילת יופי פירינצי יע"א עיר הדוכס ושמו הטוב:
סואה אלטיצא רייאלי. יואן נאסטוני די מידיצי נרנדוכה די טוסקאנה אשר הגדיל חסדיו עם כל ישראל היושבי' תחת ממשלתו. ובכל עת מזכה אותם במשפטו. וכל מעשיו לשם שמים פנייתו. וכשראיתי שלימה מדתו. דברתי עם לבי שם נקריב הספר למזבח הדפוס להעלותו. ויום אחד הייתי הולך בשוק וראה אותי מתחת החלון מביתו. וקרא אותי עם משרתו. ובאתי לקראתו. ובראותי את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו. בתחילת דבורו ושאלתו. אמר לי על מה באתי למדינתו. אמרתי לו בשביל ספר קדמון של חכמי ישראל באתי לדפוס להעלותו. וה' נתן לי חן וחסד לפניו וגדלני מעל כל השרים אשר אתו. ועשה לי כבוד גדול כפי ערך מעלתו. ושלשה שנים ישבתי בחצר גינת ביתו. ונתן לי מתנות גדולות על ידי משרתו. ובזמן הנ"ל הייתי עוסק במלאכתו. והלכתי בדרך הים למדינת מרחקי' בשביל עבודתו. ושכר טרחי ועמלי ותהא שלימה משכורתו:
ויהי כי ארכו שם הימים. ורוב השנים ואיבוד הזמנים. לא מצאתי פנאי לדפוס ספר הקדמוני'. צריך ממון רב מעות מזומנים. ישבתי בעיר הנ"ל עם רבני' גדולים ויחידי סגולה י"א על דבר הספר הנ"ל וראיתי חכם אחד הולך בדרך תמי'. מגזע הפרתמים. עושה חסד לאלפי' לכל העמים. וכמה יגיעות יגע עמי ועצות טובים ועריבים. טובים מזהב ומפז נחמדים. הלא הוא החכם השלם פילפלא חריפא מנה יפה כמוה"רר רפאל נר"ו בן החכם השלם החסיד העניו כמוה"רר אהרן אשכנזי זצ"ל ה' ישלם לו שכר טרחו ועמלו. ושלום לכל אהלו. וגם לבנו בחירו התלמיד הנעי' בצלאל ראו קרא ה' בשם בצלאל י"ה יאריך לו ימים ושנות חיים וכל אחיו גדולים וקטנים ובכלל הברכ' לכל אנשי חברתו י"א ויהי' תמיד בעזרם ויקוים בהם מקרא שכתוב לא ימוש ספר התור' הזה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם. ואחר שטרחתי ויגעתי להדפיס הספר הנ"ל בעיר פירינצי הנז' ולא יכולתי מן הסיבות הנזכרים למעלה באתי לפני הדוכוס והתחננתי לפניו. אמרתי לו אם על המלך טוב תנתן לי נפשי בשאלתי. שלחוני במקום אחר לעשות עבודתי. להדפיס הספר הזה ולחזור אל ארץ מולדתי. וכששמע דברי ותחנוני. נכמרו רחמיו ואמר לי לך לשלום לעבוד עבודת ה'. וחזרתי לעיר ליוורנו יע"א ודברתי עם פרנסי של ק"ק י"א על דבר הספר הנ"ל ועמדו על תילם וחתמו ביד' שיקבלו ממני סך ספרים לאחר שיהיו בדפוס נגמרים וגם כל יחידי סגולה י"א חתמו בידם הרמה על ידי המשתדלים העוסקים במלאכת שמים הלא הם החכם השלם הדיין המצוין כמוה"רר גבריאל דיל ריאו זצ"ל שנתקבלה בגן עדן נשמתו. עם הצדיקי' בישיבה של מעלה מנוחתו. וקבל שכר עבודתו. בתורה ובמצות שעשה בחיים חייתו. וגם הגביר המרומם היקר והנכבד כה"ר גבריאל פרירא די ליאון יצ"ו שטרחו עמי טרחא גדולה וקיימו המצוה מן הכח אל הפעולה וכל הקהל קדוש י"א עשו עמי חסדים לאלפים כל אחד כפי יכלתו. ה' ישלם לכל אחד ואחד שכר טוב פעולתו:
קמתי אני לפתוח לדודי. שהתחיל במצוה והסכים על הספר הזה ונתן בידי ועל הכל שסידר בהסכמתו אני מודה. אשר כל ימיו עוסק במלאכת שמים. כל היום תורתו אומנותו. עם חכמים גדולי' אנשי חברתו. ויום ולילה לא ישבותו. כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו. כמלאכי אלהי' שוקד על עבודתו. הלא הוא החכם השלם הדיין המצוין החסיד העניו כמוה"רר מלאכי נר"ו בכה"ר יעקב הכהן ז"ל והוא כהן לאל עליון. ה' ישלח עזרו מציון. ויקבץ עם דל ואביון. אשר התחיל במצו' הזאת כן יזכה הוא וזרעו וזרע זרעו ללמוד בספר הזה לשם ה'. ה' לא ימנע טוב להולכי' בתמים לשני אחים הגבירי' הנכבדי' המפורסמי'. אשר פיזרו ממונם דמי' מזומני'. להדפסת הספר הזה. ועשו עמי חסדי' גדולי'. ולשם שמים פיניתם. זה דרך מדותם. הולכים בדרך אבותם. וקובעי' עיתים לתורה כל היום בישיבתם. ונשתדלו בעדי מכל מין ההשתדלות לכבוד הרב המחבר. הלא הוא המרומם והגביר. בר ולחם ומזון הוא המשביר. כמה"ר יוסף יצ"ו וגם אחיו בחירו הגביר המרומם כמה"ר רפאל יצ"ו בני המנוח הגביר המרומם כמה"ר משה פראנקו ז"ל ובגלל הדבר הזה יראו זרע ויאריכו ימים על ממלכתם. וגם לכל אחיו י"א בכלל הברכה במקומותם וגם לכל בני משפחתם. וירבו בישראל כמותם:
ברוך המלך הגבור והנורא. ישמור ויעזור האיש המקריב אותי בביתו בקדוש' ובטהרה במטה ובשלחן כסא ומנורה. ממשפחת חכמי' גדולי' מאנשי החברה. הלא הוא הגביר הנכבד כה"ר דור יצ"ו בן המנוח הגביר הנכבד החכם הנבון החסיד העניו כמה"ר אברהם דיל ריאו ז"ל אשר הגדיל חסדיו עמי ה' ישמרהו ומכל צער ונזק יצילהו. וגם בנו בחירו ברוך אברהם לאל עליון קונה שמים. יעזרהו וישמרהו כזית רענן. ולכל אחיו מגדול ועד קטן:
ואני טרם אכלה לדבר אלה הדברי'. אתן שבח לשני אחים הגבירי' המובחרי'. אשר נפלו לי בנעימי'. אנשי חסד ואמונה. בעלי חכמה ותבונה. וכמה יגיעות יגעו עמי בסיבת הדפוס של זה הספר הנ"ל לכבוד התורה התמימה והנעימה. הלא הם האחים שלא יתפרדו הגבירי' הנכבדי' החכמי' הנבוני' כמה"ר משה יצ"ו וכמ"ר אליעזר ספורנו יצ"ו ה' יהי' תמיד בעזרם וישמרם כאישון בת עין וגם לכל בני ביתם יאריכו ימים ושנות חיים:
ואלה מוסיף על הראשונים. לעיר המהוללה המפורסמת מכת הקדמונים. מלאה חכמי' ורבנים וגאוני'. בעלי עושר וכבוד וכלי' מכלי' שונים. הקהילה הקדוש'. שקבלו התורה מיד משה מורשה. של עיר ויניציאה יע"א שיאמרו עליה כלילת יופי כל העולם יהללוה וישבחוה על פי. כששמעו ספר התשב"ץ אשר בא לעלות לדפוס נעורו ממעון קדשם. ונדבו בכל לבם ובכל נפשם. ושלחו לי לעיר ליוורנו יע"א חתימת ידיהם לקחת סך ספרים מספר הנ"ל בקולמוס על גויל נרשם. כמו שכתבו דבריהם ופירושם. וחזרה התורה עטרה על ראשם. ומכל צרה יחלצם. ויאמר לצרותם די ותהי אחריתם טוב מראשית'. ויאריכו ימים על ממלכת'. זכות אבותם מסייעתם. ולעד עומדת להם צדקתם. ולכל בני ישראל היה אור במושבותם:
ולפי שראיתי היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים. אמרתי עם לבי להדפיס הספר הזה בעיר אמשטרדם יע"א שהם במלאכת הדפוס מורגלים. והלכתי בדרך פראנסייא ביבשה ובאתי לעיר בורדיאוס יע"א וישבתי בבית החכם השלם הדיין הרב הישיש כמוה"רר יוסף פאלקון זצ"ל בזמן חיים חייתו. וכשראה ספר התש"בץ בידי שמח שמחה גדולה בלבו. וקבץ כל יחידי סגולה עם קרובו. ועמד לימיני בעזר גדול בסיבת הספר הזה והית' נפשו צרורה בצרור החיים לקבל שכר התור' והמצות. וגם לבנו בחירו יזכה לאורך ימים ושנות החיי' ללמוד בתורה ולקיום המצות הכתובי' בספר הזה. וגם כל יחידי סגולה י"א אשר חתמו בידם. על הספר הנ"ל על ידי הגבירי' הנכבדי'. פרנסי וגבאי של ק"ק הנז' י"א שהתחילו במצוה הזאת. וראוי' לכל התשבחות. ונתנו לי מתנות יפות לסיוע הדפוס. וגם הגבירים הרמי' הנכבדי' כה"ר דוד פינטו יצ"ו וכה"ר בנימין גראדיס יצ"ו וכה"ר משה אנריקיס יצ"ו וכה"ר מרדכי מאנדיס פראנסייא יצ"ו וכה"ר דוד לינדו יצ"ו אשר קבלוני בביתם באהבה ובשמחה רבה. ה' יהי' תמיד בעזרם ועומדת לעד צדקתם. ותהא שלימה משכרתם. ויאריכו ימי' על ממלכתם הם ובניהם ובנותם. בכלל הברכה יהיו. וגם לא אמנע מלשבח לתפארת בחורים היקר הנכבד כה"ר אברהם די קונייא יצ"ו שטרח טרחא גדולה בעדי בסיבת החתימות שחתמו לי כל יחידי סגולה ולבו שמח בקייום זה המצוה ה' ישלם לו שכרו הטוב באורך ימי' ושנות חיים. וגם הלכתי לעיר ביואנה יע"א עיר אנשי חכמה ותבונה. וישבתי בבית הרב הגאון. הגדול המופלג בתורה כמוה"רר רפאל מילדולה נר"ו המחבר ספר חדש הנקרא מים רבים אשר מלא בדיני' וחידושי' מתוקי' ועריבי'. שסדר בכח חכמתו ותבונתו ודן דין אמת לאמיתו. ה' ישלם לו שכר טוב עבודתו. וכל בני ביתו יראו זרע יאריכו ימים בזכותו. אשר גם הוא השתדל בזה המצוה לכבוד הספר הקדמון. וקבץ כל גביר חכם ונבון. הלא הם הגבירי' המפוארי' פרנסי וגבאי י"א אשר גם המה נשתדלו בכל כחם וחתמו בידם הרמה על הספר לקחת סך רושם בעד כל הקהל הקדוש י"א ובגלל הדבר הזה יזכו לעלות להראל ולבא לציון גואל. לקבץ את כל עם ישראל.
ואחר כך הלכתי בספינה בדרך הים לאמשטרדם יע"א. וכשראיתי את המקום מרחוק התחיל לבי לשמוח ופני לצחוק. ובאתי לעיר הגדולה לאלהים אמשטרדם יע"א. וקראתי עליה הלל לגמור. ושם נשיר שיר מזמור. וישבתי לפני שני המאורות הגדולי'. אשר מפיהם תצא תורה בטעמי' ופילפולי'. והנה מלאכי אלהי' עולי'. הלא הם הרב הגדול הגאון המופלג שר גדול בישראל כמו"הרר דוד ישראל עטיאש נר"ו והרב הגדול הגאון המופלג נר ישראל כמו"הרר יצחק חיים ן' דנא די בריטו נר"ו וכשראו ספר התשב"ץ אשר בא להעלות למזבח הדפוס. ברכו לאלהי ישראל אשר בא לנו הגואל כן נזכו להעלות להראל. ועשו לי כבוד גדול לכבוד הרב המחבר ונשתדלו מכל מין ההשתדלות בשמחה ובטוב לב ועמדו בעדי לפני המעמד של קהילה קדושה י"א וכשראיתי בני מלכי'. יפי קומה יפי צורה. עוסקי' במלאכת שמים בקדושה ובטהרה. פרנסי וגבאי י"א של קהל ועדה. אחזתני פחד ורעדה. וצמר גדול כחבלי יולדה. מכח אור השכינ' ששורה על פניהם. ורוח ה' נחה עליהם ואמרו בכונה לאלהי אבותינו. ברוך ה' אשר זכינו לספר הנחמד הזה אשר בא לידינו ובהעסקת המצו' הגדול' הזאת חובה עלינו. לכבוד הרב המחבר הספר הזה אשר יסד המלך אדונינו. וחזרה התורה ליושנה עטרת ראשינו. ונתנו לי מתנה יפה שראוי' להתכבד כפי ערך מעלת גדולתם לסיוע הדפוס. וגם כל יחידי סגולה בעלי גדולה ותפארת חתמו בידם הרמה על הספר הזה ושמחה בלבם בוערת. ונתגלגלה זכות על ידם. ה' ישלם להם גמולם. וירחיב את גבולם. ויאריכו ימי' על ממלכתם. ולכל בני ישראל הי' אור במושבתם.
ועוד יעלה מן הארץ טובה ורחבה. מקום גדלו ועמידתו עמוד הימין ויתן מושבו בית מושב עיר חומה. המובחר ממין האנושי זה משה גבר בגוברין אדיר מן המהדרין. ראש הסנהדרין. וחיל חילא לאורייתא תקיף. רמי דקלא וזקיף. ומן השמי' עליו ישקיף השקפה לטוב'. באותיות דאביי ורבא. מופת הדור שם האחד המיוחד בהדר. לו תואר ולו הדר. שלם בכל חכמות ממנו לא נעדר. הלא הוא החכ' השלם המפורס' הגביר המרומ' הגזבר המנהיג בבית המדרש של עץ חיים למחזיקי' בה ותומכיה מאושר כמוה"רר משה די ג'אויס ה' יאיר נרו כאור החמה. חובה עלי לכבדו בלשוני בכבוד החכמי' אשר בארץ המה. וגם כל הגבירי' הפרנסי' אנשי חברתו אשר הם עומדי' שמה. המפורסמי' בכל העול' קדמה צפונה נגבה וימה. ה' ישמרם וישלח עזרה ויעלה מעלתם עד השמימה. וגם לבני ביתם מגדול ועד קטן היושב על האדמה. ויאריכו ימי' על ממלכת' מעתה ועד עולם הללו יה:
הללו את ה' כל גוים. שבחוהו כל האומי'. לשלשת השריגי' אשר נפלו לי בנעימי'. הראשון זקן ושבע ימי'. ושנותיו בן שמוני' והשני רך בשני' ממשפחת מרומי'. והשלישי מזרע הפרתמי'. תם וישר הולך בדרך תמי'. ה' יהי' תמיד בעזרם כל הימי'. שהקריבו עמי את הספר הזה על מזבח הדפוס והיו לי סגולה מכל העמי'. חובה עלי לשבחם ברוב התשבחות בכל פי ובכל לשון:
הטור הא' אשר נשתדל בכוחו ובכל אונו. דודי ירד לגנו ופתח התיב' ופזר ממונו. וקבלני בשמחה רבה הוא ושני בניו היקרי' עמו. וברוב מדותיו הישרי' שמו נודע בשערי'. הלא הוא הגביר המרומם הישיש כה"ר יצחק ישורון יצ"ו אין כאל ישורון רוכב שמי' בעזרך. ותראה בנים לבניך. ה' ישמרם ויעזרם ויעלה מעלתם על ההרי' כפרי עץ הדר כפות תמרי'. ידידי' גבירים כה"ר יעקב מצד שמאל. ומצד שני כה"ר בן "ימין י"א לבנימן אער ידיד ה' ישכון לבטח כל הימי'. וישבתי בביתו ימי' ושני'. ואכלתי על שולחנו כמה מטעמי' ומעדני'. בשמחה ובטוב לב מיום ראשון עד הימי' אחרוני'. וגם בת זוגו אשת נעורי'. בת גביר וישר ותמים. ממשפחת מרומי'. הכבודה הצנועה והנעימה שמה אביגיל אשה טובת שכל תמה שכל ביתה לבוש שני'. כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביוני'. נודע בעלה שמו בשערי'. בשם טוב בכל מדינות וכפרי'. ויעקב איש תם יושב אהלי'. עשה לי כמה חסדי' גדולי' והלך עמי בדרך משרים. ויראו בנים ובני בנים. ללמוד תורה ולקיים המצות וגמילות חסדים:
הטור השני אשר רכב במרכבת המשנה. כל היו' נברכו ודבש וחלב תחת לשונו. שהי' כבר נקרא שמו. וה' נתן חכמה לשלמה אשר התחיל במשפטו כתינוק בן יומו. בתחלה אמר גזרו. ופסק הדין תנו לה זה אמו. ובכח חכמתו דן דין אמת לאמיתו. ולא מצאתי בכל הארץ כמותו. שעזרני ובנה מזבח להדפסת הספר הזה על מתכונתו. ולשם שמים כונתו. ה' נתן חכמה מפיו דעת ותבונה. וקבץ עמו. שני יחידי סגולה אנשי חסד ואמונה. אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה. אורך ימי' בימינה בשמאלה עושר וכבוד. אשר נתן ה' לאיש העוסק במצות ובתורת ה' יעבוד. הלא הוא החכם ונבון הגביר המרומם אשר מדותיו טובי'. גדולי' וגבוהי' על ההרי' מימינו מיכאל ומשמאלו גבריאל. כמה"ר שלמה קוריאל יצ"ו שנשתדל בזה המצוה וזיכה את הרבי' זכות הרבי' תלוי בו. וגם אשתו תמה. ברה כחמה. בת מלך פנימה הגבירה הצנועה והנעימה. ויולנטה בת חשובי'. עוז והדר לבושה. ועל פניה מצויה הבושה. וגם כל בני ביתה. אתה ה' תשמרם מכל שטן ומפגע רע וישלח מלאכו לפניהם ויאריכו ימי' ושנותיה' בנעימי' כן יהי רצון ונאמר אמן: הטור הג' תרשיש ושוהם וישפה. אשר הלך עמי בדרך ישרה. ואין נקראת המצוה אלא על שם הגומרה. והוי רץ למצוה קלה כבחמורה. ונשתדל בכוחו ובממונו וגמר זה העבודה לא יסור שבט מיהודה. שעשה כבוד לתורה ולתעודה. ועליו נשיר שיר מזמור לתודה. אשרי אנוש יעשה זאת ואין זאת אלא תורה. היתה לנו על ראש עטרה. הלא הוא הגביר המרומם אשר קיי' התורה הגנוזה בהיכל קדשינו כה"ר יהודה אורבינו יצ"ו ובנאות דשא ירביצו. אשר הזיל הכסף מכיסו. ובכוס ישועות ישא וברכה רויה כוסו. עם שני יחידי הגולה הנזכרי'. ובגלל הדבר הזה יאריכו ימים. שעשו רצון קונם מלך העולמים. יפרוש עליהם סוכת שלומי'. יחדיו יהיו תמים. שיר השירים אשר לשלמה. שקבל עול המצות על שכמו. נותן מזונות לעניי' דבר יום ביומו. עושה כסות לכל עני ערום כיוצא ממעי אמו. מעלת צדקתו ומעשיו הטובי' בסתר מכל אדם נעלמו. הולך בדרך אחיו הגבירי' כל אחד במקומו ירומו. הלא הוא היקר הנכבד הגביר המרומם כה"ר שלמה יצ"ו בן המנוח הגביר המפורסם כה"ר משה פראנקו ז"ל אשר עשה עמי כמה חסדים גדולי' ונוראי'. ונתן לי סך רשום לסיוע הדפוס עולה על גביהן. כן יזכה לבנות בית ויראה זרע ויאריך ימי'. כשלמה אשר בנה בית בירושלים. ואני שלם וכי אדבר לאיש תם וישר ובתום לבבו מדבר. ולא ראיתי כמותו בכל הארץ מכל שב ועובר. הלא הוא המורמם והגביר אשר כל ימיו עובד את האל כה"ר יעקב אברבגיל יצ"ו ה' ישלח עזרו מהררי אל וגם כל בני ביתו יאריכו ימי' ויזכו לראות משיח הגואל. בכלל הברכה לכבוד מעלת. אחים הבירי' הנכבדי' ידידי' נחמדים כה"ר משה יצ"ו וכה"ר יוסף יצ"ו וכה"ר יעקב יצ"ו בני הרב המובהק המקובל האלהי הגאון הגדול והחסיד עמוד הימיני שמו נודע בשערים כמו"הרר שלמה אאליון זצק"ל ה' אל עליון קונה שמים וארץ ישמרם ויעזרם וגם לזרע' ולזרע זרעם זכות אבותם מסייעת' וצדקתם עומדת לעד.
אחר כל אלה הדברי' הלכתי למקום השרי'. הגבירי' המפורסמי'. ממשפחות מרומי' אשר דירתם באחד הערים. בעיר האגא יע"א השלימה בכל יופיה המשובחת מכל המדינות. היושבי' ראשונה במלכות. בעלי עושר וכבוד ועבדים ושפחות. הראשון ראש לבית אבות. כל היו' עוסק במצות. חק בל ישבות. עושה חסד לאלפים חובת הלבבות. מעלת הגביר המרומם. המפורסם שמו בכל העולם. כה"ר אברהם ישראל סואסו ז"ל ברוך ה' אלהי אדוני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו. וכבר בגן עדן נתקבלה נשמתו. וקבל שכר המצות אשר עשה בחייה חייתו. וגם אשתו הטיב בעבורה. הכסף והזהב לפניה נחשב כעפרא. אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה. ויזכור אלהים את רחל וישמע אליה. גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה. ויפתח אלהים את רחמה ובני מלכי' יצאו ממעיה. תורת חסד על לשונה פיה פתחה בחכמה. כל ביתה לבוש שני' שש וארגמן ורקמה. ולכל העניים והאביוני' תביא לחמה. לחם לאכול ומים לשתות וכדה על שכמה. בין כסות ובין מזונות אינה בודקת על מי ועל מה. קמו בניה ויאשרוה המובחרי' מכל אומה. הגבירי' המפורסמי' אשר כל היום עושים צדקה לשמה קובעי' עתים לתורה אשרי אדם מצא חכמה. שמם נודע בשערים. ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערי'. יעקב איש תם יושב אוהלי'. והשלישי כמלאך הגואל. וקראת שמו עמנואל ה' ישלח עזרו מהררי אל. והוא יפדה את ישראל. וגם משה עלה אל ההרים וקבל עשרת הדברי'. הכתובים בלוחות משני עברי'. וגם אהרן אחיך וראך ושמח בלבו. ואת המטה הזה תקח בידך את האותות אשר תעשה בו. ויברכהו ויאמר ברוך אברהם לאל עליון קונה שמי' וארץ אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל. וה' ברך את אברהם בכל. ברוך ה' אשר חלק להם חכמה ודעת ותבונה. ראש עדה נאמנה. אשר קבלוני בבית' באהבה ובשמחה רבה ועמדו לימיני בעזר גדול ונדבו לבם הם ונשיה' ובני ביתם. ונתנו לי סך רשום לסיוע הדפוס פנייתם. ה' ישלם להם פעלם ותהא שלימה משכרת' ולא יעדי נשיא מבית'. וגם בניהם עדי עד יקראו בנחלת'. וגם ראיתי האיש גדול מכל היהודי'. בעל עצות וגמילות חסדי'. הולך בדרך תמי'. וחתם ידו הרמה. בזה התורה התמימה ונתן לי מתנה שלימה. הלא הוא הגביר המרומ' כה"ר בנימין דא קושטא יצ"ו ובגלל הדבר הזה יאריך ימי' על ממלכתו. וגם אשתו ובתו יחידתו תראה בנים ובני בנים כמותו. ענה דניאל ואמר. אשר התחיל בזה המצוה וגמר. ונשתדל בכל כוחו עם יחידי סגולה לכבוד הרב המחבר לא מצאתי בכל הארץ כמותו. ותור' ה' עבודתו. הלא הוא כבוד מעלת החכ' השלם הותיק כמוה"רר דניאל הכהן לודריניז י"א והוא כהן לאל עליון. ישלח עירו מציון ויקבץ עם דל ואביון. וגם אחיו ויברכהו ויאמר ברוך אברה' לאל עליון קונה שמים וארץ אשר קבלני בביתו באהבה ובשמחה ובשירי'. נגיד נגידי'. חכם חרשי'. ונבון לחשים. מדובר בו נכבדות. איש חמודות הגביר הנכבד כה"ר אברהם הכהן לודריניז י"א ואל שדי התהלך לפני והיה תמים. ישלח עזרך ממרומי' ותראה בנים ובני בני'. בדרך ה' אשר לא השבית לנו גואל. רב גדול ומפורס' שמו בישראל. גבור חיל במלחמתה של תורה. שר וגדול בוצינא דנהורא כל היום שוקד על עבודתו. ודן דין אמת לאמיתו. יום ולילה לא ישבותו. וינהיג את כל העם בדרך ישרה. מדקדק בפלפולו כחוט השערה. מטה עוז מקל תפארה. והסכי' בספר הזה במחשבתו להוציאו לאורה. לכבוד הרב המחבר זה התור' אשר עיני ראו ולא זר. הרב המובהק המקובל האלקי הגאון הגדול כמוה"רר אלעזר מקרקא י"א ראש הרבני' דק"ק אשכנזים י"א וגם בנו בחירו הרב הגדול הגאון כמוה"רר משה י"א שנתן ידו הרמה והסכי' בספר הזה לכבוד התורה הקדוש' והנעימה. ויקוים בו מקרא שכתוב לא ימוש ספר התור' הזה מפיך ומפי זרעך ועפי זרע זרעך מעתה ועד עולם:
ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ רב גדול בישראל עמוד הארץ. ממשפח' רמה ומפורסמת בכל הארץ. וקיי' כל דברי התור' וקנה שמי' וארץ. והודיעם חפץ זה ויקר כבודו. וגודל חכמתו והדרו והודו. ורשם בעטו ובנה יסודו. ונתן דמי' דאית ביה שעורא. להוציא תעלומות לאורה. כל שנדב לבו מזומן ומוכן. וברוח חכמתו עשה את המשכן. כל היו' עוסק בתורה ותלמודו בידו. מנוגה נגדו. הארץ האירה מכבודו. ולמד כל התורה אות באות. וקיים כל תרי"ג מצות. והשלי' חקו. אשריו ואשרי חלקו. הלא הוא הגאון הגדול מורינו ורבינו כמוה"רר יהושע פייבלטן זלה"ה בן הגאון הגדול כמוה"רר יהודה ליב קליף זלה"ה אשר נתקבלה נשמתו בישיבה של מעלה עם הצדיקי' בשנת:
כל ישראל יש להם הלק לעולם הבא. אשר בחיים חייתו גמלני כמה טובות וכמה מתנות קרובות. וגם אשתו הגבירה. בעלת צדקה עם העניים והאביוני' אנשי עירה. וגם ממדינת מרחקי' שושן הבירה. הכבודה הצנועה והנעימה. בת מלך פנימה מלבה שמה תמה. ברה כחמה. ביתה בכסות זהב ורקמה. עוז והדר לבושה. ובניה הרמי'. כל היום עוסקי' בתורת משה מורשה. הולכי'. בדרך אבותה ולשם שמי' פנייתם וקיימו כל דברי התור' על מתכונתו. וכסא כבוד מעלת'. אחים שלא יתפרדו הגבירי' הרמי' תפארת חכמי' ונבוני'. עטרת אבות בנים. הלא הם הקציני' המפורסמי' בעלי חכמה ותפארת כמוה"רר שלמה יצ"ו וכמה"רר גמפיל קליף י"א אשר שלמי' בכל חכמות. שמם הטוב לפני כל הבריות. גמלוני כמה חסדי' טובות. ונתנו לי סך רשום שאין יכול להמנות. לקיו' הדפסת הספר הזה אשר שקול כנגד כל המצות. ה' ימלא ימיהם בטוב ושנותיה' בנעימות. וגם התלמיד הנעי' בער יצ"ו באר מים חיי' הולך בדרך אחי' יחדיו יהיו תמים. ויפרוש עליהם סוכת שלומי'. מהיום עד אחרית הימי': וגם אני נשאתי ידי בתפלה ובבקשה. לאל נערץ בקדושה. לאיש אשר לא קם כמוהו בכל העולמי':
ברוך תהי' מכל העמי'. כלו ממתקי' וכלו מחמדי'. ביתו פתוחה לחכמי' ולעניים מרודי'. כל היום בתורת ה' לומדי'. לילה ויומם לא ישבותו. מערב עד עלות השחר. עוסקי' בתורה אוכלים חלב תירוש ויצהר. ונותן להם כסות ומזונות וגם זהב המסוחר. תכף ומיד ולא למחר. בלב טוב ובאריכות אפים. עוסק במצות כל היום ערב ובוקר וצהריי'. ממיטב שדהו ומיטב כרמו. נותן לחמו דבר יום ביומו הלא הוא מעלת כבוד שמו הגביר הנדיב המעולה כמוה"רר בענדיט נייא מעגין יצ"ו. ה' ישלח עזרו ממרומי'. לעד לעולמי עולמי'. וגם לבנו בחירו ראש העדרי'. החכם המרומ' כמה"ר מאיר יצ"ו עיני חכמי'. יזכה לבנות בית ויראה זרע יאריך ימי'. וגם לכל בני ביתו גדולי' ונערי'. וגם כל אחיו הגבירי' אשר מעלתם על ההרי'. כל אחד במקומו ירים. אשר נתנו ידם הרמה בספר הזה שלם מכל הסדרי'. ובגלל הדבר הזה יאריכו ימי' ושנות חיי'. ובכלל הברכה לכל בניה'. מקרא שכתוב יקיי' בהם לא תמוש ספר התורה הזה מפיה'. ומלאך ה' הולך לפניהם:
והאלהים אנה לידי להצדיק האחי' יחידי סגולה תפארת הכהני' אשר הקריבו את קרבנ' כקרבן עולה. מסכתי כת אחר כת עד כי רבו למעלה שאין די למעלת' והתחילו במצוה מן הכח אל הפעולה. וכונתם להוציא אור לתעלומה. וחתמו שמם הטוב ביד' הרמה. עוסקי' במצות על אחת כמה וכמה. אשר קבלוני בביתם לילה ויומא בכבוד גדול ומעלה רמה. ופניית' שלימה. לכבוד הרב אשר חבר התורה הזה הקדושה והנעימה. הלא הם כבוד מעלת' הגבירי' ראשי כל העם האחי' המפוארי' תפארת החכמי' כמוה"ר יעקב יצ"ו וכמה"ר יונה יצ"ו וכמה"ר שמואל יצ"ו וכמה"ר נעטשליק יצ"ו בני החכם השלם מורינו הישיש כמוה"רר יחזקאל הכהן נר"ו המיוחד בדורו אתה ה' תשמר' כצנה רצון תעטר'. אשר מדותיהם שלימי' הכל כאחד. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחי' גם יחד. וגם כל בני ביתם נחלת ה' בנים הנעימי' נטעי נעמני'. כשתלי זיתים סביב על שולחני'. ויאריכו ימים בטוב ושנותיהם בנעימי': וגם הלכתי לעיר המהוללה רוטארדם יע"א הסמוכה לאמשטרדם. וישבתי בבית הרב הגאון הגדול מכל בני אדם. המופלג בתורה אשר כל היום מפלפל בתלמודו בשפה ברורה. כמוה"רר יהודה בן כה"ר שלמה זצ"ל אשר לקח הספר התשב"ץ זלה"ה מידי וראה גדולתו. שמח שמחה גדולה והתחיל בחתימתו. ליקח הספר לאחר הדפוס בשלימותו. ונשתדל בעדי עם כל יחידי סגולה פרנסי וגבאי י"א ישלם ה' פעלו בהשקט ובטח ושלום בכל אהלו. וגם לבנו בחירו הוא יברך בברכת השנים לטובה כולם שוים ולחופת חתני' דשני' ורעננים: וגם הלכתי לעיר המהוללה המפוארה לונדריס יע"א. וישבתי בבית החכם השלם הדיין הרב הגאון הגדול המופלג כמו"הרר יצחק ניטו י"א וכשראה ספר התשב"ץ בא לעלות למזבח הדפוס גדלה שמחתו. וחתם על הספר בתחלתו. ונשתדל בכל כוחו עם יחידי סגולה י"א אשר כל אחד חתם שמו הטוב. ועליה' תבוא ברכת טוב. לקחת מהספרי'. אחר הדפוס נגמרי'. ובגלל הדבר הזה יאריך ימים ושנות חיי' וגם בני ביתו יקיי' בהם מקרא שכתוב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם:
וגם ראה ראיתי שני אחי' שלא יתפרדו. יפי קומה יפי צורה בעלי עושר וכבוד וגדולה ותפארה. ועשו התורה על ראשם עטרה. בעלי מצות הולכי' בדרך ישרה. ביתם כבית מלכי' פתוחה לחכמי' שלחן כסא ומנורה. נותני' צדקות לעניי' בסתר לשם שמי' ולא ליראה. הלא הם הגביר המרומם המפורס' כה"ר יעקב מינדס דא קושטא יצ"ו ה' ישלח מלאכו מהררי אל. וישמור הנחמד בנו בחירו חננאל יצ"ו. יזכה ללמוד בתורה ולמעשי' טובי'. ויעלה לחופת העדני'. וגם לשני בנותיו הנעימי'. בכלל ברכת אחיהם. ויאריכו ימי' ושנות חיים. לעד ולעולמי עולמי'. וגם הגביר המרומם המפורס' שמו הטוב בכל העולם כה"ר בנימין מינדס דא קושטא יצ"ו ה' ישמרהו ויעזרהו ואורך ימי' ישביעהו. וגם בנו בחירו התלמיד הנעי' ידיד רועים ושמו הטוב ישלח עזרו האל זה רפאל ישב עולם חי יתגדל ויתקדש בתורה וחיבת חופת חתן מחדרו. חונה מלאך ה' סביב על משמרתו כרועה עדרו. ושלם בכל אהלו אשר עמדו לימיני ונתנו לי מתנות גדולות כפי כבוד מעלתם הרמה. וכונתם השלמה. ולשם שמי' פנייתם ותהי שלימה משכרתם. מעם ה' אלהי אבותם. ויאריכו ימי' ושובע שמחות את פניה' וגם לכל בני ביתם אכי"ר:
תורה צוה לנו משה מבחר ממין האנושי. אשר הקריב קרבן אשה. שר גדול בישראל הגביר המפורסם זה משה דא קושטא יצ"ו אשר עמד על חילו. ונשתדל בזה המצוה עם אנשי עירו. ונתן לי מתנה יפה לסיוע הדפוס בעל הגמול ישלם לו את גמולו. וירחיב את גבולו. זכות הרב המחבר יהי' בעזרו בחלקו מכל עמלו: לדוד ה' רועי לא אחסר. לאיש שר וטפסר. ביתו פתוחה לעניי' אוכלי' לחם ובשר. מי זה האיש ירא ה' יורינו בדרך יבחר. חמדת הלבבות ואור עיני כעלות השחר. כל היום מוסיף על ברכתו ביראה ובאימה. בשפה ברורה ונעימה. ואני זוכר חסדיו מימי' ימימה. הלא הוא הגביר המרומם החכ' ונבון החסיד העניו כמה"ר דוד לופיס פרירא יצ"ו חסדי דוד הנאמני'. אשר כל ימיו הולך בדרך תמים וגם לכל בני ביתו יאריכו ימי' ושנות חיי'. וה' ישקיף עליה' מן השמי' ברחמי'. וגם הלכתי לדרך אשכנז המובחרי' מזהב ומפז. הלוך ונסוע עד שבאתי למקום קדוש אשר ירד עליו את המן. עיר המהוללה פרנקפורט דמין יע"א עיר מלאה רבני' וגאונ' וחכמי' ונבוני'. כל היו' עוסקי' בתורת ה' מלמדי'. לילה ויומם לא הניחו גרסא מפומם. ותורת חסד על לשונם. מגדולי' ועד קטנם. כל אחד ואחד עוסק במסכתות של גמרא. ומפלפל בחכמתו כחוט השערה. ומגלה כמה סודות שבעי' פני' לתורה. בעלי תלמוד ופוסקי' וספרי וספרא. וגם בדברי קבלה וסודות האדרה. ובראש כל מעלה הרב הגאון הגדול המופלג כמו"הרר יעקב הכהן יאיר כאור השמש בגבורתו. שנתן כבוד גדול לרב המחבר בהסכמתו. במתק שפתים ובנוסח ערב על מתכונתו. וגם כל הקציני' הגדולי' המפורסמי' המנהיגי ק"ק פרנסי וגבאי י"א אשר עמדו לעזרי וכל יחידי סגולה. אשר חתמו שמם הטוב על הספר הנ"ל וקיימו המצו' מן הכח אל הפעול'. כאלו הקריבו קרבן עולה. ישלם ה' טוב פעלם. ויקריב הכהן את קרבנם. לפני ה' כרצונם:
ויעל משה אל הר סיני כאשר צוה ה' אותו ויקח בידו שני לוחות אבני'. השלם בכל הכתרי'. בהפלגת התור' וברוב העושר ותפארת הבני'. ומנהיג כל קהלתו הקדושה בכח חכמתו והוא רך בשני'. לא קם כמוהו לא בדורות הראשוני' וגם אחרוני'. ונפשו חשקה בתורת ה' כל היום תלמודו נגדו. ולישראל גלה סודו. ובה"ר ה' כסא כבודו. מעלת ראש החכמי' וגבירי'. המפורס' שמו הטוב במדינות וכפרי'. החכ' השלם הגאון הגדול תפארת הקציני' אשר כבודו כאן כמוה"רר משה קן י"א אשר נשתדל במלאכת זה המשכן. וכסאו כשמש יכון לעד וגם לכל בני ביתו יקיים בהם מקרא שכתוב לא ימוש ספר התורה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם אכי"ר. וגם לא נמנע לשוני. ולשבח בגרוני. בכוחי ורוב אוני. למעלת ראש חכמי ונבוני. החכם השל' פלפלא חריפא מנה יפה הגביר המפואר כמוה"ר אליעזר ליזר אופנהיים י"א אשר הגדיל חסדיו עמי והתחיל בכתב ידו הרמה. עם הגאון הגדול אשר חכמתו שלימה. כל היום עוסק על למודו בתורת ה' תמימה. בכח פלפולו תולה ארץ על בלימה. ולא ראיתי כמותו מיום היותי על האדמה. מעלת כבוד החכ' השלם הדיין הגאון הגדול כמוה"רר יואל ענגריש נר"ו אשר גם הוא חתם בידו הרמה. מאירות כאור הכוכבי' אשר בשמימה כל היום אני זוכר חסדיו מימי' ימימה ה' יהי' בעזרם. ותהי משכרתם שלימה. מלאי' שבע רצון וברכת ה' היתה להם תמימה. ויאריכו ימים על ממלכתם הם וכל בני ביתם: ואני טרם אכלה לדבר אתן שבח להחשוב והגביר. אשר ביתו פתוחה לכל שב ועובר. ועשה לי כמה חסדי' טובי' שאין יכול הפה לספר. ואם לספר כל שבחיו אינו יכול לכתוב הסופר. הלא הוא החסיד העניו הקצין הגדול המפורס' כמה"רר בער המבורג ה' ישמרהו ואורך ימים ישבעהו וגם להגביר המפורס' אחיו ולכל בני ביתם ויאריכו ימים על ממלכת' וירבו בישראל כמותם:
וגם הלכתי לעיר המשובחת כלילת יופי מנהיים יע"א וישבתי בבית הרב אב"ד ר"מ אשר שלם בכל חכמה. ויודע כל תעלומה. דן דין אמת לאמיתו על מי ועל מה הלא הוא הרב הגדול הגאון המפורס' כמוה"רר שמואל הלמן נר"ו ברכת ה' הית' לו אשר נשתדל עמי עם כל יחידי סגולה וחתם שמו הטוב בראש כל מעלה. ה' יאריך ימיו ושנותיו ללמוד בספר הזה יומם ולילה. וגם הגבירי' הרשומי' פרנסי וגבאי של ק"ק י"א אשר עמדו לעזרי בכל כחם בגופם ובממונ' לכבוד הרב המחבר. וגם חובה עלי לדבר. אתן כבוד לגביר המכבד את הבריות כל היום עובד במצות וביראת שמי' החכ' המרומ' הנדיב המפורס' כמוה"רר יעקב ווייל יצ"ו אשר עשה לי כמה חסדי' גדולי' ונוראי' ה' איש מלחמה. יאריך ימיו ושנותיו בנעימה. וגם כל בני ביתו יזכו ויאריכו ימי' ללמוד בספר הזה מימי' ימימה. וגם כל יחידי סגולה אשר נתנו מתנה מעולה. ונשתדלו בזה המצוה מן הכח אל הפעולה. כאלו הקריבו קרבן עולה. ה' יאריך ימי' על ממלכת' ושלום בכל ביתם: ולאחר שהלכתי לכמה מדינות וכפרי' אחרי' מערי אשכנז כולם שוי' לטובה. בעלי חסד ומעשה אנשי הענוה. כל היום עוסקי' בתורה יום ולילה לא ישבותו ועשו לי כבוד גדול לכבוד הרב המחבר כל אחד חתם שמו הטוב על הספר הנ"ל ואני הולך ונסוע כעוף העומד על ההרי'. ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה. עד שחזרתי לאמשטרדם עיר הגדולה. ובניתי מזבח לעלות הספר לדפוס בבית הגביר ראש הקציני' הרופא המובהק כמה"ר נפתלי הירץ בן פ"ו כהר"ר אלכסנדר זיסקינד לוי מעמדין יצ"ו ועמד על חילו ונשתדל בכל כחו מכל מין ההשתדלות לכבוד הרב המחבר זלה"ה וגדלה שמחתו אשר נדפס הספר בביתו. ונתן כמה הודאו' ותושבחות לה' צבאות. אשר זכה להדפיס ספר התשב"ץ זלה"ה שכמה מאות שני' טמון וגנוז עד היום הזה. ועלה בדפוס יפה ונחמד למראה. וגם אשתו תמה הכבודה והנעימה ויהיו חיי שרה שעה כולם שוי' לטובה. אשר הקריבה ידה בזה המצוה ועשתה כאשר שלמה המלך צוה. ופרשה לעני כפה. ברכת ה' לפרי בטנה. לשני בנותיה הנעימות האוכלי' על שולחנה ה' ישמרם ויאריכו ימיהם ושנות' בכל שנה ושנה בזכות הספר הזה אשר נדפס בביתה. וחזרה התורה ליושנה:
היום הזה יום בשורה. ולמרבה המשרה. על האיש אשר רוח אלהי' בו. ובכל הארץ יצא קו שמו הטוב ובקצה תבל. מרוגה לנגדו. ליהודי' היתה אורה זו תורה אשר נתקיימה על יד המפליא לעשות מעשה רב לשמור עבודת האדם ובכח חכמתו הרמה. סדר זה התורה התמימה. אשר חברו הרבני' וגאוני' וצדיקי'. שלם בתלמוד ובכל הפוסקי'. ובהגהת הספר אשר סדר על מתכונתו. ואין קץ לתבונתו. הלא הוא כבוד מעלתו. החכ' השלם המדקדק כמוה"רר מנחם מן יצ"ו בן כמר שלמה הלוי זלה"ה אשר סדר ספר התשב"ץ. בחכמה ובעיון נמרץ ונשתדל בכל כוחו ואונו. ותידד שינה מעינו. והשלים הספר כל חלק במקומו. וגם אני טרחתי עמו טרחא גדולה. וסדרתי כל המפתחות בדרך סלולה. ולא מצאתי פנאי כל היום רודף אחר הממון להוצאת הדפוס ובטחתי על החכם הנ"ל ה' ישמרהו ובגלל הדבר הזה יזכה בנו בחירו יאר יקיים בו מקרא שכתוב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם אכי"ר:
שומע תפלת כל פה. ישמע מהיכלו. וישלח מלאכו לשמור האיש אשר במזבח הדפוס נטע שם אהלו. קורא הדורות מראש יושבי צלו. גדול העונה בצר לו. הלא הוא הגביר הנעלה חכם בכל פעולה כה"רר שמואל זגוויל יצ"ו בן הר"ר יוסף שוואב זצ"ל ברכת ה' היתה לו. אשר רצע אזנו לעבודת הקדש וסדר כל האותיות בעוצם ידו ובמעשה ידיו להתפאר. מסייעתא דשמייא כל הבא ליטהר. ה' ישמרהו וכל בני ביתו ויאריכו ימי' ושנות חיים וגם בכלל הברכה. לכל בעלי המלאכה:
היום הרת עולם שזכיתי וראיתי ספר התשב"ץ בדפוס תם ונשלם. וישמחו כל העולם מגדולם ועד קטנם. ושמח לבי גם אני בכללם. אשר כמה שנים עינינו תלויות. עד היום שעשה עמנו ה' נסים ונפלאות. כן יזכינו לירושלי' לעלות וליראות ולקבץ נדחי' הפזורי' בכל פאות. וינחמנו בנחמת ציון וישלח לנו משיחנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון:
כ"ד אנכי תולעת ולא איש. הנרצע לעבודת ה' לקיים מצוותיו הוא מבקש: הצעיר מאיר קרשקש. סדר חקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם.
היום עשרה לאדר שני בשנת ורחוקים יבאו ובנו בהיכל ה' וידעתם כי ה' צבאות שלחני אליכם:
וכראותי שנשלמה בע"ה זאת התורה. ערוכה בכל ושמורה. יפה כחמה כלבנה ברה. נשא לבי את פי לשוררה. ואשא משלי ואומרה:
אשוע וגם אקרא לאישים. | נערים עם זקנים גם ישישים: |
נבוני לב וחכמי חרשים. | רועי ישראל צאן קדשים: |
יתנו שיר והלל למגביר חלשים. | ונותן צרי ותעלה לאנושים: |
הנותן כח לטורח ולאין אונים עצמה. | להאיר עיני עברי"ם בתעלומות חכמה: |
צמח צדיק תצמיח ה' אלהים מן האדמה. | אמת מארץ תצמח לקדושים אשר בארץ המה: |
עריבו דברי דודים בהוציאם לאור תעלומה. | כספיר ושוהם וישפה לשם שבו ואחלמה: |
יוציאו מים ממעין יוצא מבית ה' לרוות כל צמא. | מלבני שמעתתא אליבא דהלכתא ברה כחמה: |
רשום בכתב אמת ומעין כל עד הנה נעלמה. | פענח צפנת צפונה ונגבה מזרחה וימה: |
מה נמלצו לחיך דברי גאוננו רבינו הרשב"ץ. | אשר אסף ברוח חכמתו ובינתו בספרו התשב"ץ: |
אורות מאופל הגיה והאיר תבל בתורתו אשר קבץ. | ובפלפולו בים התלמוד במים שאין להם סוף רבץ: |
ידיו היו אמונים עד בא שמשו ואז כרע רבץ. | כאריה וכלביא מי יקימנו עד חזון ונמר עם גדי ירבץ: |
רוח מחכמתו ותבונתו הניח לזרעו אחריו יושבי יעבץ. | מי יכול לספר כל שבחם ולא יאחזנו רעדה ושבץ: |
קדושי עליון חוט המשולש לא ינתק ולא יעוקש. | דבריהם מכוונים להלכה אין בהם נפתל ועקש: |
רוכבי אתונות צחורות יושבי על מדין אמת לבקש. | עושה צדקה ומשפט אמונה הוא מבקש: |
שלשה המה מטיב צעד לסור מדרך מוקש. | קולם נשמע בבואם אל הקדש כפעמון מקשקש: |
קולי שמעה כחסדך את פניך חי אבקש. | לקבץ נדחי ישראל וכשה אובד עבדיך בקש: |
שעה לתפלת רש נע ונד מטולטל ונדף כקש. | אסקופה הנדרסת הצעיר מאיר קרשקש: |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |