שו"ת תשב"ץ/ד/ג/יג
שו"ת תשב"ץ 
ד ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה יג: וז"ל פת שאפהו עכו"ם בשבת אם מותר לישראל לאכול ממנו רציתי ממעכ"ת שתעמידני על דעתך והסכמתך מהו האסור בזה ומהו המותר עכ"ל.
תשובה: אכתוב לך צדדי האיסור וההיתר דרך כלל בקיצור הראשון שבצדדי האיסור הוא אם אמר לעכו"ם ביום השבת לעשות לו זה כי שתים רעות הוא עושה כי באמירה לעכו"ם איסור שבות ועוד שהוא נהנה ממלאכת איסור שנעשית בשבילו באותה שבת. השני שאפי' לא אמר לו ביום השבת אלא צוהו מערב שבת אסור דאמירה לעכו"ם שבות אפי' מערב שבת כדאיתא בגמ' פ"ק דשבת (י"ט ע"א ע"ש) ובמציעא פ' השוכר (צ' ע"א) בשמעתא דמהו לומר לגוי חסום פרה זו ודוש בה וכן כתב הרמב"ם ז"ל (פ"ו מה' שבת ה"א) אסור לומר לעכו"ם לעשות מלאכה בשבת וכו' ואף על פי שאמר לו קודם השבת ואף על פי שאינו צריך לאותה מלאכה אלא אחר השבת ודבר זה אסור מדברי סופרי' כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם ויבואו לעשות בעצמן עכ"ל. השלישי שאפילו לא אמר הישראל לעכו"ם לעשות אלא עשה העכו"ם מעצמו מאחר שאפהו בשביל ישראל אסור ליהנות ממנו עד מוצאי שבת בכדי שיעשו כדאית' בפ' כל כתבי (שבת קכ"ב ע"א ע"ש). ובהרמב"ם ז"ל (שם ה"ב) וז"ל עכו"ם שעשה מלאכה מעצמו בשבת אם בשביל ישראל עשה אותה אסור ליהנות מאותה מלאכה עד מוצאי שבת וממתין בכדי שיעשו וכו'. הרביעי שאפי' לא אפאה בשבילו אלא בשביל ישראל אחר אסור. דלא אמרו (ביצה כ"ה ע"א) דבר הבא או הנעשה בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר אלא באיסור תחומין אבל באיסור אחר לא. וזה יראה שהוא דעת הרמב"ם ז"ל וכן כתב המ"מ וכן דעת הר"י בעל הטורי' ז"ל. אע"פ שיש חולקי' ואומרי' שעכו"ם שהדליק נר בשבת בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר להשתמש לאורו. וראיתי כתוב שיש מתירין לאכול פת שאפהו עכו"ם בשביל ישראל בשבת מטעם שאומרים שמצוה לאכול פת חמה בשבת. וכבר תמה הרשב"א על זה והלעיג על האומר כן וסתר דבריו דהיכן מצינו מצוה זו ומה מצוה יש בפת חמה יותר מפת אחרת. הצד החמישי אם אין לו מה יאכל יש מתירים לומר לעכו"ם לאפות לו דלא גזרו חז"ל שבות דאמירה לעכו"ם במקום מצוה והרי שלא להתענות בשבת הוא מצוה ויש אוסרין ואומרים שלא התירו איסור שבות אלא במקום מצוה שדוחה שבת אבל לא במצוה אחרת ואמרו עוד שאין איסורי שבות שוין ואין אומרין בהם זה דומה לזה דאין לנו בהם אלא מה שהתירו חז"ל בפירוש שלהם לבדם ניתנה השערה זו לשער ההכרח שמכריחנו לבטל שבות לפעמים התירו אפי' מחמת דבר שנראה שהוא מצוה קלה כמו שאמרו (גיטין ח' ע"ב) בקונה בית בא"י שכותב ומעלה בערכאות משום יישוב א"י ולפעמים מעמידים איסור שבות אפי' בדבר שיש בביטולו בחול איסור כרת כמו בהזאה ואיזמל (יבמות צ' רע"ב):
ומה שהוא מותר בענין זה הוא בפת שלא נאפית היום אלא לענין לומר לעכו"ם להביאה לו מר"הר לרשותו דיש אוסרים משום אמירה לעכו"ם שבות ויש מתירין משום דהאידנא אין לנו רה"ר גמורה ור"ת התיר לישראל לאכול מפת שהכניס העכו"ם בשבילו אפי' מרה"ר גמורה משום דלא אהנו לי' מעשיו שהרי הישראל היה יכול לילך למקום שהפת שם ולאכול ממנו. וכן במים שמילא העכו"ם בשביל ישראל לא אסרו בגמ' (שבת קכ"ב ע"א) אלא אם מילא העכו"ם לבהמת ישראל לפי שאין הבהמה יכולה לירד לבור לשתות אבל הישראל יכול לירד לבור לשתות כדאמרי' (עירובין כ"א ע"א) מטפס ויורד מטפס ועולה וא"כ לא אהני לי' מעשה דעכו"ם. וכ"כ הרז"ה ז"ל בשם חכמי נרבונה ז"ל אע"פ שיש חולקים על זה ודעתם לאסור. האופן השני יותר פשוט להתיר והוא כשאפה העכו"ם הפת לעצמו או בשביל עכו"ם אחר ונתן ממנו לישראל בשבת שאע"פ שכתבו התוספות ז"ל שהיה מעשה ברבי יצחק בר' מרדכי ואסר לו ר"ת וכן בה"ג אסרו שמא נטחן היום ובין השמשות מוקצה ובספר התרומה צידד לאיסור ולהתיר הנה התוס' התירו והרא"ש ז"ל כתב וז"ל ולי נראה להתיר דאפי' היה קמח או עיסה בין השמשות לא הוי מוקצה כיון דגמרו בידי אדם והטחינה והאפיה אינה אוסרת כיון שנעשית בשביל עכו"ם עכ"ל והרי ב"ה הסכים לדבריו. ואם בשביל חשש עצים שנאפה בהם אפי' למ"ד (פסחים כ"ו ע"ב) יש שבח עצים בפת הוכיחו התוס' פרקא בתרא דע"ז (ס"ו ע"ב ד"ה אמר רבא) דאין אוסרין בשביל זה אלא כשאפהו בערלה או כלאי הכרם שאסורין בהנאה אבל משום עצים מוקצים אין לאסור כיון דאינם אסורים בהנאה וכן כתב הרב המגיד ז"ל וז"ל ויש ללמוד בפת שאפה עכו"ם בשבת בשבילו או בשביל עכו"ם אחר מותר לישראל אלא א"כ מכירו ויודע שהוא צריך לפת שיש לחוש שמא ירבה בשבילו וכן כתב הרמב"ן ז"ל עכ"ל וכתב א"ז הרשב"ץ ז"ל בתשו' פת שאפהו עכו"ם לעצמו מותר לישראל לאכול ממנה. ומה שהוא מותר לדברי הכל הוא כשאין לישראל מה לאכול ואם לא יאכלו זה ישבו בתענית שבזה אפי' האוסרי' איפשר שהם מתירים משום דאסור לישב בתענית בשבת ואפי' היא פת של בעלי בתים שאסור לאכול. ממנה בחול התירו הגאונים ז"ל בתשובותיהם לאכול ממנה בשבת כדי שלא ישב בתענית וכן התיר א"ז הרשב"ץ ז"ל בתשובה ואפי' נאפה הפת של בעלי בתים בשבת. העולה מזה לענין מה ששאלת שהפת שאפה עכו"ם בשבת בשביל עצמו ובשביל עכו"ם אחרים מותר לישראל לאכול ממנו בשבת אפי' יש לו פת אחרת לאכול זולתי אם הדבר ידוע שהעכו"ם הרבה בשבילו. ואם אין לו מה לאכול אז מותר בכל גונא ואפי' היא פת של בעלי בתים שאסור' בחול מותרת בשבת כדי שלא ישב בתענית. ולענין פת הבאה מרשות הרבים גמורה לרשות היחיד בשבת. כתבתי לך דעת האוסרים ודעת המתירים וכדאי הם המתירי' לסמוך עליהם הרוצה להחמיר כדעת האוסרים תבא עליו ברכה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |