שו"ת תשב"ץ/ד/ג/טו

שו"ת תשב"ץ ‏ ד ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה טו: שאלת עוד וז"ל יאודה ולוי יש להם חצר בשותפות ורצה יאודה למשכן חלקו לחנוך כדי לדור בו ולוי מעכב מכח שהוא שותף ואומר שהוא ימשכן אותה באותו סך עצמו כדי שלא יכנס עמו איש נכרי והרמב"ם ז"ל לא הזכיר דין זה אלא אם היא ממושכנת כבר ומכרה לזה שממושכנת בידו אין בעל המצר מעכב והאדון נר"ו ידרכוני בדרך ישרה בנדון זה כי עינינו לך תלויות עכ"ל:

תשובה: מה שנז' בזה בגמרא הוא מה שאמרו בפ' המקבל (בבא מציעא ק"ח ע"ב) משכנתא לית בו משום דינא דבר מצרא ופירש רש"י ז"ל אם משכן אדם מקומו ובא למוכר' לזה שהיא ממושכנת אין בן המצר יכול לעכב דמאי משכנתא דשכונה היא גביה ע"כ וכן איתא שם (שם) אמר רב אשי אמרו ליה סבי דמתא מחסיא מאי משכנתא דשכונה גביה למאי נפקא מינה לדינא דבר מצרא דהיינו שיוכל הממשכן לקנות אותה ואין בן המצר יכול לעכב ולא לסלקו וכן הם דברי הרמב"ם ז"ל פי"ב מה' שכנים בסגנון הנז' אבל מה ששאלת עליו עם היות שהרי"ף ז"ל ורש"י ז"ל והרמב"ם לא זכרוהו הנה האחרונים ז"ל פירשוהו והם הרשב"א ז"ל בחידושיו והר"י בעל הטורים ז"ל בח"מ (סי' קע"ה) וביו"ד (סי' קע"ב) והר"ן ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל והמ"מ ז"ל וכן הסכים הראב"ד ז"ל שאין בעל המצר יכול לעכב על בעל הקרקע מלמשכן קרקעו למי שירצה אע"פ שהוא רוצה ליתן כמו שנותן חבירו יכול בעל הקרקע לומר לו זה נוח לי יותר ממך וכדומה לזה. ואם טען המצרן הערמה היא זו שממשכנה לו היום ומחר מוכרה לו ולא אוכל להוציאה מידו כתב בעל העיטור שמחרימין כל מי שיש בדעתו הערמה בדבר זה והמגיד משנה ז"ל בשם א"ז הרמב"ן ז"ל כתב שאין מזקיקין אותו אפי' לחרם סתם והרמ"ה ז"ל כתב דכל שחזר ומכרו לו גו שתא הויא הערמה אא"כ אירע למוכר דבר שהוצרך למכור בשבילו ומוכחא מילתא דליכא הערמה. והרא"ש ז"ל כ' וז"ל ואם בתחלת המשכונא בא המצרן לערער ולומר אני אלוה לך דשמא אתה מכוין להערים כדי למוכרה למלוה י"א שהדין עמו וי"א דמצי למימר לי אידך נוח לי ללות ממנו כי ירחיב לי זמן ולא יגוש אותי וכן נראה לי אמנם הדבר תלוי בראיית הדיין אם יראה לו שיש בזה הערמה כגון שאין זה רגיל להלוות לו או שלא נמשך זמן הרבה אחר ההלואה ומכר לו את הקרקע וכן כל כיוצא בזה דוחין את המלוה עכ"ל. העולה מכל מה שכתבתי שאם לא טען המצרן שום הערמה אלא שהוא רוצה ללוותו מה שהאחר מלוה פשיטא שהדין עם בעל הקרקע למשכן קרקעו למי שירצה ואין מי שיעכב על ידו. ואם המצרן טוען שהיא הערמה יטילו הדייני' חרם סתם על מי שיש בדעתו הערמה בדבר זה כדעת בעל העיטור כיון דהאידנא שכיחי רמאי שמערימין באופן רחוק שאינו ניכר לדייני'. ואם נראה לדייני' שיש הערמה בדבר מכח אומדנא דמוכת באיזה צד שיהיה דוחין את המלוה וימשכננה לבן המצר. וגם לאחר שמשכנה לאחר אם מכרה לו אח"כ אם נראה לב"ד שהיתה הערמה בדבר ואפי' היה המכר אחר שנתים שלש למשכונא כל שהדבר מוכיח שיש שם הערמה מזכין הקרקע לבן המצר ודבר זה מסור לדייני' כל שנראה לדייני' צד ערמה בדבר בודקים עד מקום שיד שכלם מגעת להפר מחשבות ערומי' ולא יחרוך רמיה צידו:

ולענין אם לא היתה הערמה בדבר ומשכן הממשכן לפי תומו ואח"כ הוצרך בעל הקרקע למכור ובן המצר רוצה לסל' הממשכן שקנאו או לעכב עליו שלא לקנות. גם בזה יש דעות חלוקות לאחרונים ז"ל כי הרא"ש ז"ל סובר שאם בא למוכרה ימכרנה לבעל המשכונה ולא לבן המצר ואפי' קדם ומכרה לבן המצר יסלקנו בעל המשכונא ויש ג"כ מן האחרוני' דסברי כוותיה ונ"ל מטעם שהם מבינים מה שאמרו בגמ' מאי משכנתא דשכונה היא גביה אינו בלבד לענין שלא יסלקנו בן המצר אלא אפי' ליפות כחו יותר מן בן המצר שאם קדם וקנה מצי בעל המשכונא לסלקו. אמנם א"ז הרמב"ן סובר שאם מכרה לבן המצר אין בעל המשכונה יכול לסלקו ואפי' רצה למכרה לאינש אחרינא אין בעל המשכונא מעכב עליו. ולזה הסכים הרשב"א ז"ל נראה שהם ז"ל סוברים דלא אמרו משכנתא שכונה היא גביה אלא לענין שאם קנה הממשכן לא מצי מצרן מסלק ליה וכן אם רוצה למכור לו אין המצרן מעכב עליו. ולענין אם יש שותף אחר בקרקע זה ורצה למכור חלקו. ובעל זה החלק הממושכן רוצה לקנותו והממשכן רוצה לקנותו או אם כבר מכרו לא' מהם וחבירו רוצה לסלקו הרשב"א ז"ל כתב דלא מצי חד מינייהו לעכב על חבירו וכן כתב הר"ן ז"ל בחידושיו. אבל בחוה"מ כתב בשם הרא"ש ז"ל דבעל הקרקע עצמו מצי מעכב על בעל המשכונא ואם אין בעל הקרקע רוצה בה זכה בה בעל המשכונא ואין אחד מהמצרני' מסלקו. מכל מה שכתבתי נראה לע"ד שכל מי שקדם וקנה זכה ולא מצי אידך מסלק ליה דכיון דהיא פלוגתא דרבוותא אין מוציאין מיד המוחזק זולתי באינש דעלמא לגבי בעל הקרקע עצמו או לגבי המצרנים דליכא בזה פלוגתא. ולענין אם עדיין לא מכר אלא רוצה למכור נמי לא מצי חד מעכב על חבירו אלא הרשות ביד המוכר למכור למי שירצה. הנה נתבארו לך בדין זה כמה דקדוקין אגב גררא. הש"י יצילך מכל נזק וצרה. ויהיה בעזרך למחסה וסתרה אכי"ר ושלום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף