שו"ת תשב"ץ/ד/ג/ו

שו"ת תשב"ץ ‏ ד ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה ו: וששאלת בענין דיני הערכאות מה הוא האסור והמותר בזה ואם כבר דנו אם חייב להחזיר לחבירו מה שקיבל ואם קבלו על זה קנין אם יש בו ממשות עכ"ל:

תשובה: גודל איסור המביא דין ישראל לפני עש"ג הוא ידוע לכל ונזכר בכמה מקומות וגם רש"י ז"ל מביאו בפירושו על פסוק ואלה המשפטים ואותו לשון עצמו הוא במדרש ילמדנו פרשת משפטים. ומה שכתב ומייקר שם האלילים הוא כולל דת אומה זו אע"פ שאינם עע"א הרי הם מכחישים משפטי תורתנו והמביא דין לפניהם ח"ו עושה עלוי לדתם על תורתנו וכן כתב א"ז הרשב"ץ ז"ל. ואיסור זה דאורייתא הוא כדתניא בפרק המגרש (גיטין פ"ח ע"ב) ר' טרפון אומר כל מקום שאתה מוצא איגריות של עכו"ם אע"פ שדיניהן כדיני ישראל אי אתה רשאי להזדקק להם שנא' אשר תשים לפניהם. ולא לפני עכו"ם ואע"ג דהתם נמי תנא לפניהם ולא לפני הדיוטות ואנן הדיוטו' אנן דהאידנא ליכא מומחין וכדאקשי ליה אביי לרב יוסף כבר תירצו בגמרא דבהודאות והלואות ועשוי גט והדומה לכל זה דשליחותייהו דמומחין עבדינן לאפוקי דיני קנסות דהוא מידי דלא שכיח ואית ביה חסרון כיס דלא עבדינן שליחותייה. ובקבלת גרים דכתיב בה משפט ובעי ב"ד מדאורייתא והאידנא ליכא מומחין והיאך מקבלין גרים ומותרים בבת ישראל והא הדיוטות אנן. תירצו בתוס' דבהא נמי עבדינן שליחותייהו ואין תירוצם מספיק להתיר עכו"ם בבת ישראל. והרשב"א ז"ל כתב דממשמעות הפסוק מצינן למעבד הכי דכתיב וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם משמע שבכל הדורות רשאין לקבל הגרים אע"פ שהדבר ידוע שאין בכל הדורות ב"ד מומחין ומהאי טעמא נמי אמרינן בפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות ט' ע"א) דהרצאת דמים לא מעכבא הנה נתבאר דאע"ג דמלפניהם אימעוט נמי הדיוטות הכשרם הוה מטעם דשליחותן דמומחין עבדינן אמנם עכו"ם דלא שייך בהו האי טעמא דהא לאו משום שליחות דמומחין דידן עבד ואינם מודים באמונתינו כ"ש דלא מכווני לשליחות חכמינו ולאו בר שליחות נינהו אפי' במידי דשייך שליחות ואכתי באיסורא דאורייתא דנפיק מקרא דלפניהם קיימי:

ודבר פשוט הוא שבענין שאין דיניהן כדינינו מלבד גודל האיסור שבו אלא שהדן בפניהם ה"ז גזלן ופסול לעדות ואם קידש אשה באותם מעות שקיבל בדיניהן אינה מקודשת דלא קי"ל כר' שמעון דאמר סתם גזלה יאוש בעלים כדאיתא בפ' האיש מקדש (קידושין נ"ב ע"ב). וכל זמן שלא החזיר ולא שילם לחבירו מה שנטל ממנו שלא כדינינו הרי הוא גזלן ופסול לעדות ומנדין אותו עד שיחזיר לו. ואין לומר בכיוצא בזה דינא דמלכותא דינא שאין המלכות מקפדת אלא להכשיר עדי הערכאות ומש"ה מכשרינן שטר העולה בערכאות שלהן כמו שאכתוב לקמן בע"ה אבל אין המלכות מקפדת שיהא השטר נידון בדיניהם וכן כתוב בחשן המשפט בשם תשובת הרמב"ן ז"ל וכן כתב הרשב"א ז"ל בחידושי גיטין וכתב בתשובה שכן עשה מעשה שאם לא תאמר כן ביטלת ח"ו דיני ישראל עכ"ל וכתב הרמ"ה ז"ל בפסקי הלכותיו פ' המגרש כל מאן דכייף לבעל דיניה למידן קמי ערכאות חזי לשמותיה וכן כתב הרב ר' יצחק קרקושא בפירושו בפ' חזקת וכן תשובה להרי"ף ז"ל כל המזמין חבירו לפני ערכאות מנדין אותו. והנה הענין מוכרע מעצמו דמאן דלא ציית דינא אע"פ שדן כדיני ישראל משמתין אותו כדאיתא (באלו מגלחין) [הגוזל בתרא] (קי"ג ע"א) הדן בערכאות לא כ"ש שמשני טעמים הוא בר נידוי מפני העבירה ומפני שמרד בדין וכ"כ א"ז הרשב"ץ ז"ל בתשובה. ומדברי כלם משמע דלא סוף דבר שאם כבר דן בדיניהן וזכה שלא כדינינו הוא שמנדין אותו עד שיחזיר אלא משעה שהוא מתריס ומעיז פניו ואומר שילך לדון לפניהם מוחין בו שלא ילך ואם עדיין עומד במרדו גוזרין עליו שאם ילך הוא מנודה ואם עבר והלך הרי הוא מנודה וכתב בחושן המשפט וז"ל אין יכול לתובעו בדיניהם חלילה וחס דאפי' איתנהו קמן ונתפייסו בדבר מחינן להו ואי לא ציית מלוה משמתינן ליה ע"כ. וכתוב במישרים וז"ל אחד מבעלי דינין שרוצה לדון בערכאות אין שומעין לו וכתב הרי"ף ז"ל בתשובה וצריך לנדותו ע"כ. ואפי' אם אחר שדנו בערכאות לא ידענו ולא שמענו דבריהם לדעת אם דנו להם כדינינו או בהפך צריך לכוף אותם מספק לסתור הדין ולחזור ולדון בדיני ישראל וגם אם ידענו שדנו להם כדינינו מ"מ צריכין לחזור ולדון בדיני ישראל ולעשות תשובה על מעלם אשר מעלו כי עברו על איסור' דאורייתא ולחומר זה הענין כתב הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות סנהדרין כל הדן בדיני עכו"ם ובערכאות שלהן אע"פ שדנו כדיני ישראל ה"ז רשע וכאלו חירף והרים יד בתורת מרע"ה שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ולא לפני עכו"ם וכן הוא בשאלתות פ' משפטים ובגמ' כמו שזכרנו לעיל. וכתב א"ז הרמב"ן ז"ל בפ' משפטים לפניהם ואפי' אם קבלו עליהם השני בעלי דינים אסור להם לדון לפני עכו"ם וכן כתבתי לעיל בשם חושן המשפט. ומה ששאלת אם נטלו קנין על זה או אפילו כתבו קבלת קנין ועשו שטר על זה אפ"ה אסורים לדון בערכאותיתם ואע"פ שדעת בעל התרומות ז"ל דאין אחר קנין כלום אינו ענין לדבר זה וכתב בחשן המשפט בשם תשובת הרא"ש ז"ל וז"ל וכיוצא בזה דנתי כבר כאן על מה שנהגו לכתוב בשטרות בין בדיני ישראל בין בדיני אומות העולם ואמרתי חלילה וחס שיהיה רשות למלוה לתבוע הלוה בדיני אומות העולם דאפי' אם נתרצה הלוה למלוה בזה לפנינו מחינן במלוה שלא להוליכו לערכאות אלא יתבענו בדיני ישראל ואי לא ציית משמתינן ליה. והאי דכתבי בין בדיני ישראל בין בדיני אומות העולם יש לפרשו שלא לעקור דברי תורה אלא כגון אי גברא אלמא הוא ואין כח בדייני ישראל לכוף אותו אזי יש לו רשות להביאו לפני עכו"ם שלא יפסיד ממונו ע"כ וכן האריך החושן המשפט סי' ר"ו:

ומה שיש בו צד היתר הוא אם בעל דינו אלם ואינו יכול לגבות ממנו בדייני ישראל אז מותר להביאו לפני הערכאות וכן כתב רב שרירא גאון ז"ל כל המורד בדין מתרין בו תחילה התראה מפורסמת ואם אינו מקבל מעידין עליו לפני הערכאות וגובין ממנו דכי אמרינן לפניהם ולא לפני עכו"ם במקום שיכול לגבות בישראל אל יזקק לעכו"ם וכן בדיין מומחה אל יזקק להדיוטות אבל אם אין ב"ד מומחה נדון גם בהדיוטות ואל יאבד הממון ובמקום שלא יוכל לגבות בישראל גובה החוב בעכו"ם בדין וכן הדין והמנהג אצלנו לעכב ג' פעמים בבית הכנסת ואח"כ מתרין בו עכ"ל ז"ל וכן יש ראיה לזה ממאי דאמרינן בפ' החובל (בבא קמא צ"ב ע"ב) קרית לחברך ולא ענך גודא רבא שדי עליה ופירשו רבני הצרפתים ז"ל אם הזמנת את חבירך לדין ולא רצה לילך אחריך דחה עליו כותל גדול דהיינו להוציא ממנו ע"י עכו"ם דכיון שנעשה סרבן בב"ד עכו"ם חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך ואפי' בגט התירו לעשות כן כדאיתא בסוף המגרש (גיטין פ"ח ע"ב). וז"ל הרמב"ם ז"ל סוף הלכות סנהדרין היתה יד העכו"ם תקיפה ובעל דינו אלם ואינו יכול להוציא ממנו בדייני ישראל יתבענו לדין ישראל תחלה ואם לא רצה נוטל רשות מב"ד ומציל בדיני עכו"ם מבעל דינו ע"כ. וכן כתב הרא"ש ז"ל בתשובה שזכרתי לעיל וכן כתוב בחושן סי' כ"ו וכן כתוב בעמודי גולה:

הנה נתבאר לך שבשום צד ואופן אין להביא דיני ישראל לפני עכו"ם חוץ מפרט זה כשיהיה הבעל דין אלם דלא ציית לדייני ישראל אבל בלאו הכי אסור אפי' לב"ד ליתן רשות ללכת לפני עכו"ם. ועתה אודיעך דין שטרו' העשויים בערכאות שאע"פ שאסור לדון לפני הערכאות מ"מ שטרות הנעשים על ידם דנין על פיהם כדתנן פ"ק דגטין (י' ע"ב) כל שטרות העולים בערכאות של עכו"ם אע"פ שחותמיהם עכו"ם כשרים חוץ מגיטי נשי' ושחרורי עבדי' ור"ש אומר וכו' ואמרינן עלה בגמרא קא פסיק ותני לא שנא מכר לא שנא מתנה בשלמא מכר מכי יהיב זוזי קמייהו קנה והאי שטרא ראיה בעלמא הוא דאי לא יהיב זוזי קמייהו לא מרעי נפשייהו וכתבי ליה שטרא אלא מתנה במאי קני לה בהאי שטרא והאי שטרא חספא בעלמא הוא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא ואי בעית אימא תני חוץ מבגיטי נשים ע"כ פירוש כל שטרות שהן כגיטי נשים שע"י השטר נגמר הדבר והיינו נמי שטרי מתנה הכי נמי בגיטי נשים ושחרורי עבדים שאינם כשרים בעש"ג. והנה בסוגי' זו רבו הפירושים והסברות והדקדוקי' לפוסקי' ז"ל ולא רציתי להאריך כי השואל רוצה לבוא בקצרה והרמב"ם ז"ל אינו מכשיר שטרי הערכאות אלא במכר דוקא וגם בזה מצריך כמה תנאים האחד שיהיו עשויים בערכאות אבל מקום קיבוץ פליליהם בלא קיום שופט שלהם אינו כלום וגם שיעידו עדי ישראל על אלו העדים שבשטר ועל השופט המקיימו שאינם ידועים לקבל שוחד וכתב הרא"ש ז"ל על דבריו דלא מסתבר כלל דמי יעיד עליהם שאינם מקבלים שוחד ומנין ידעו העדי' זה והלא סתם עכו"ם מקבלי שוחד הם כדאיתא בפ' כל כתבי (שבת קט"ז ע"ב) אלא דאמרי' סתם ערכאות לא מקבלי שוחד ואין זה תלוי בעדות עדים רק סומכין על חזק' זו עכ"ל והסכמ' כל האחרוני' ז"ל דכל שטרי מכר והלואות העולים בערכאות כשרי' וגובין בהם אפי' ממשעבדי שהרי קלא אית להו וכדאיתא בגיטין (י"ט ע"ב) רב פפא כי הוה אתי לידיה שטרא פרסאה שעשוי בערכאות הוי מקרי לשני עכו"ם זה שלא בפני זה ומגבי ביה ממשעבדי זו היא הגירסא הנכונה שהסכימו עליה האחרונים ז"ל. הרי לך דכל שטר שאינו אלא לראיה ולידע אמתות הענין סומכין בזה על הערכאות דחזקה לא מרעי נפשייהו ולא משקרי ואפי' לא כתבו שנתן המעות לפניהם כשר דאי לאו שראו נתינת המעות לא הוי כתבי המכר או ההלואה:

והוי יודע שלהכשיר שטר אעולה בערכאות לדון ע"פ צריך שני תנאים הראשון שיהא נכתב כתקונו בדיניהם שאם אינו כשר בדיניהם פשיטא שלא נכשיר אנחנו אותו יותר מהם וכן כתב הריב"ש ז"ל בתשובה ומסיים בו דאין זה צריך לפנים. התנאי השני שיהא כשר בדינינו שאם יהיה בו שום דבר שנפסול בו שטר שלנו ודאי שלא נכשיר שלהם יותר משלנו וכתב בחשן המשפט (סי' ס"ח) בשם א"ז הרמב"ן ז"ל וז"ל שטרות העשויים בסופרי המלך אפי' אין עדים חתומים בו אלא אחד הממונה ע"פ המלך כשר ולא מן הדין אלא משום דינא דמלכותא וגובין בו מן המשועבדים דקלא אית להו ואם חסר בו דרך מדרכי ההקנאה כגון שלא הקנה מטלטלי אגב מקרקעי או שלא כ' דאקני וכיוצא בזה אין דנין בו לענין אותו דבר שחסר ממנו ואם יש בו דבר הפוסלו כגון שנתן לו מעות מתנה בלא אגב או שטרות בלא מסירה ובלא כתיבת קנה לך איהו וכל שעבודיה פסולים לגמרי דלא עדיפי ערכאות מסופרי ישראל שאין דינן של מלכים אלא להכשיר שטרות שלהם ולעשות סופר שלהם כמו עדי' שלנו אבל לענין דרכי הקנאה לא עדיפא משטרי דידן דאפי' העכו"ם במקומו' הרבה חלוקים בדיניהן וכשיחסר מהן דרך מהנימוסין שלהן הצריכין לפי דעת אותו דיין פוסלין אותו לפי שכל מקום ברור לו דין ונימוס לפי דעת חכמיהם ומנהג מקומותיהם ואין המלכים מקפידים אלא להכשיר שטרות שלהם ע"כ. הנשאר פרט אחד צריך להזכירו שאפי' עם העכו"ם אסור לדון בערכאות וזה נזכר במדרש ילמדנו וכן בשאלתות פרשת ואלה המשפטים ופרשת שופטי' וז"ל ומנין שישראל ועכו"ם שיש להם דין ועסק זה עם זה שאסור לומר לעכו"ם לך עמי לערכאות לפי שהוא עובר בלאו שנא' מגיד דבריו ליעקב וכו' לא עשה כן לכל גוי ע"כ. ומה שהולכי' היום עם העכו"ם לערכאות הוא כדי להציל מיד' וכמו שאמרו פ"ק דע"ז (י"ג ע"א) הולכין ליריד של עכו"ם ולוקחים מהם בהמה ועבדי' ושפחות שדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהם מפני שהוא כמציל מידם ור' יהושע בן קרחא מתיר לגבות מהם מלוה על פה ביום אידם מפני שהוא כמציל (שם ו' ע"ב) הכי נמי לדון עם העכו"ם בעש"ג לא התירו אלא מהאי טעמא דמציל מהם דהיינו שהעכו"ם לא ציית לדינינו ואינו פורע לישראל ע"פ ב"ד לכן הותר להוליכו לערכאות שהרי אפי' ישראל אם הוא אלם ולא ציית לדינא מצילין ממנו ע"י עכו"ם וכ"ש עכו"ם דלא ציית לדינינו אבל אם העכו"ם ציית לדינא וכ"ש שהוא רוצה לדון בדינינו ומקבל את הדין פשיטא שאסור להוליכו לערכאות ומזה הנדון כמה ק"ו לישראל עם ישראל. הנה נתבאר לך פרטי איסור ההולך לדון בערכאות שלהם ואגב זה דין שטרות העולים בערכאות של עכו"ם הכשרן ופיסולן לפיכך מי שיש לו שטר על חבירו בגופן שלהם יביא אותו לפני דייני ישראל ידינוהו על פי הדרכים שזכרנו ואיש על מקומו יבא בשלום והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון ועל ישראל שלום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף