שו"ת תשב"ץ/ד/א/כה

שו"ת תשב"ץ ‏ ד א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה כה: קסנטינא אל החכם הדיין ה"ר יהודה עלוש והחכם ה"ר יעקב לפחאל יש"צו. שלמים וכן רבים הגיעתנו אגרתכם האוגר' ענוה ומוסר וחן אלי"ם נטוי על ראשה כלו אומר כבוד ושאלתם ממני להודיע אתכם מה לעשות ביבמה שנפלה לפני יבם ואינה רוצה בו וטענותיה עליו שדופות קדים וכל רוח אין בהם אם יש לכופו לחלוץ לה מאחר שאינה רוצה בו או יש לכופה לייבם מאחר שהוא רוצה ליבמה:

תשובה: השאלה הזאת היא מבוארת מעצמה שכבר נהגו בכל אלו הגלילו' שאין לכוף לא לגרש ולא לחלוץ כדעת גדולי הפוסקים וכדעת הרא"ש ז"ל שאמר שכל הכופ' לגרש או לחלוץ הוא מרבה ממזרים בישראל וכ"ש לדעת האומרים מצות יבום קודמת למצות חליצה. והנה הרי"בש ז"ל וא"ז הרשב"ץ ז"ל הסכימו שאין כופין לחלוץ גם אם נתנה היבמה אמתלא לדברי' כגון שאמרה שהיבם הוא נער ובער ושאינו יכול לזון וכיוצא בדברים אלו שאין לנו לכוף לחלוץ אלא אם היבם הוא מאותם שנזכרו במשנה שכופין אותן לגרש (כתובות ע"ז ע"א) שהם מוכה שחין והבורסקי וכו'. ואולם על טענות אחרי' אין כופין לחלוץ:

א

ואפילו אם טענה שהיבם אינו רוצה לייבם לקיום המצוה אלא למלאות תאותו וחפצו וכן הוא נר' ממנו עכ"ז אין כופין אותו לחלוץ דהא לית הלכת' כאבא שאול דאמר (יבמות ל"ט ע"ב) דאין מיבמין לשם נוי ולשם אישות ולשם דבר אחר אלא הלכתא כחכמי' דאמרי יבמה יבא עלי' מ"מ אפילו לשם נוי וכו'. וטעמייהו משום דמצות יבום קודמת וכן פסקו הלכתא כחכמי' הרמב"ם ז"ל והרי"ף ז"ל והרש"בא והרמ"בן וגדולי הרבני' ז"ל. ולפ"ז דיבם הזה שהוא רוצה ליבם תהיה מה שתהי' כוונתו אין לכופו לחלוץ והיבמה שאינה רוצ' בו יש לה דין מורדת. ב ואולם אם ראו ב"ד שיש אמתלא בדברי' יטריחו את עצמם עם היבם אולי יתרצה לחלוץ גם אם יטעו אותו בממון עד שיחלוץ ואח"כ לא יתנו לו כלום דקי"ל (יבמות ק"ו ע"א) חליצה מוטעת כשרה הגם דקי"ל גט מוטע' פסול. וכ"כ הרא"ש ז"ל בתשוב' שאם יש לה אמתלא לדברי' כגון שהוא נער ובער מטעין אותו בממון עד שיחלוץ ולא יתנו לו כלום שחליצ' מוטעת כשרה. וזה היבם כפי הנשמע עליו ולפי דברי שאלתכם אינו נער ובער וגם אם יהי' כן אין לנו לכופו לחלוץ שכבר נהגו כל גלילותינו שאין לכוף לא לגרש ולא לחלוץ ומי אנשי' כמוכם בישראל ראוי' להעיד על הדבר הזה אם שמעתם והוגד לכם שמעולם נהגו בקסנט"ינא בדין הכפי' בגירושין או בחליצ' שבודאי הוא שקסנ"טינא היא כפי מנהגנו שאין אנו דנין בדין הכפיי' שזה הוא אחד מהשלשה דינין דלא עבדינן בהו כהרמ"ה ז"ל ואנו ואתם הכל במנהג אחד דכל מילי עבדינן כהרמ"בם ז"ל לבד מתלת דלא עבדינן כותי' ולכן אין לכוף אל היבם הזה לחלוץ וכ"ש שאין ממשות בדברי היבמ' כפי שאלתכם ואם היא אינה רוצ' להתייבם יש לה דין מורדת וכותבין עלי' אגרת מרד. ג וגם כי הרב מגיד משנה ז"ל כתב בשם המפרשי' ז"ל שאם נפלה לפני יבם שאינו הגון שאין כותבין עלי' אגרת מרד שלא על זה אמרו מצות יבום קודמת עכ"ד ז"ל. מ"מ נראה מדבריו ז"ל שאין כופין אותו לחלוץ רק אין כותבין עלי' אגרת מרד. והאשה הזאת אם בקשה עילה ושחיתה ליבם הזה אין כותבין עליה אגרת מרד עכ"פ אין כופין אותו לחלוץ לה ויש לכם להאריך לה זמן עד שתראו איך יפול דבר שאין דברי' אלו נתוני' אל המהירות.

ד

ולענין מזונותיה מאין יהיה מוצאם בגמרא (יבמות מ"א ע"ב) אמרינן ת"ר ג' חדשי' הראשוני' היא נזונת משל בעלה מכאן ואילך אינה נזונת לא משל בעלה ולא משל יבם וכו'. והטעם לשלש חדשי' הראשוני' שהיא נזונת בהם משל בעל לפי שהיא אינה יכולה להנשא מחמת ג' חדשי' של הבחנה. והטעם שמכאן ואילך אינה נזונת משל בעל ולא משל יבם לפי שהיא ארוסתו דאשה הקנו לו מן השמים והרי היא כאלמנה שנתארסה שאין לה מזונות משל הבעל וכן ג"כ אינה נזונת משל היבם לפי שהיא ארוסתו ועדיין לא נכנסה עמו לחופה ולכן היבמה כל זמן שהיא שומרת יבם אין לה מזונות מהיבם אלא א"כ תבעתו בב"ד לומר חלוץ או פטור והוא ברח והלך לו כמו שהוא מבואר בהרמב"ם ז"ל (פי"ח מה"א הי"ז) ובטור (אהע"ז סי' ק"ס) והאשה הזאת שהיבם הוא תובעה להתיבם והיא אינה רוצה א"כ אין לה מזונות ממנו ולא מנכסי הבעל הראשון. ולולא שאין ראוי לנו לפתוח פינו לשטן היינו מבארים מה משפט היבמה זאת ודינ' בענין ירושת' אם מתה כשהיא שומרת יבם ואתם כהני ה' אליכם המצוה הזאת לתווך שלום ביניהם עד שתתקיים מצות התור' ביניהם והוא ית' ישים את שמו ביניהם ויתן להם בן כשר והגון לקיים שם המת ולא ימחה שמו בישראל אנס"ו. נאם אחיכם דורש שלומכם הנעים שלמה דוראן ס"ט וכן עשו הדייני' יש"צו והאריכו זמן ביניהם עד שנתרצית היבמה ליבם והולידו בן בראשונה ונקרא על שם המת ועלה זווגם יפה ת"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף