שו"ת תשב"ץ/ג/שכז

שו"ת תשב"ץ ‏ ג שכז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עוד לארץ קשטילייא אל עיר שוריא

ענין שכז:

מי שדן בענין היבמה הנזכרת למעלה בסי' רפ"ה בדין חלה ומת אינו כן דכיון דקי"ל כרבנן (יבמות ל"ז ע"א) דרוב נשים ולד מעליא ילדן ואסורה להתיבם והא דמצרכי' לה חליצ' להתירה לשוק אינו אלא לחוש לרשב"ג לכתחלה. א"כ זאת הבת אלו מתה בעודה על המשבר אחר שנולדה חיה היתה בחזקת קיימת אם אח"כ מתה הרי היא בחזקתה כשעה ראשונה ואין מוציאין מחזקתה אלא אם אירעו בה דברים אחר שנולדה המוציאין אותה מחזקתה שהיה לה בשעת לידה. ובפיהק ומת אמרי' (שבת קל"ו ע"א) דלאו בר קיימא הוא דקים להו לרבנן דפיהוק הוא סימן נפל אם פיהק ומת בשעת לידה כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ' המילה ובנפל מן הגג ואכלו ארי הרי הוא בחזקתו הראשונה שאלו המקרים הם אפשרי' לבן קיימא ובחלה ומת הוא דפליגי אי דמי לפיהק או לנפל מן הגג וכל זה אין לו ענין בנדון הזה שזאת. הבת נולדה ומומה עמה ולא נוסף בה ענין לאחר שנולדה ואלו מתה אחר שנולדה ודאי אמה אסורה להתייבם דלא אתרע בה מילתא דלהוי הוכחה דנפל היא ואפילו האוסר בחלה ומת מודה בזה שאין באלו המומין הוכחה שהיא נפל שאלו הן דברי' יארעו לבני קיימא שהרי דבקות האזנים אינו יותר קשה מדבקות וסתימת פי הטבעת שא"א להתקיים אפי' שעה א' והזכירו רפואתו בגמ' אמר אביי אמרה לי אם האי ינוקא דלית ליה נפקותא עבדי' ליה וכו' וכן העידו פילוסופי יון שראו שור שלא הי' לו פי הטבעת כמ"ש בספריהם ואפילו נולד בלי אזניים בר קיימא הוא וכבר ראיתי אשה א' אצבעותיה דבוקות ומה שלא היתה יונקת ג"כ חולי מקבל רפוא' הוא דאמר אביי אמרה לי אם האי ינוקא דלא מייץ כו'. ומה שלא השמיע קול חולי של בני קיימא הוא דאמר אביי א"ל אם האי ינוקא דלא מעוי כו' כדאיתא בפ' המילה (שבת קל"ד ע"א) וסתימת העינים חולי הוא לבני קיימא כדאמרי' בפ' הערל (יבמות ע"א ע"ב) וכגון דכאיב ליה עיניה ואיתפח והרבה נולדים סומים ומתקיימים והרבה ב"ח נולדין סומין כמו גורי כלבים ויש סומים אחר הלידה י"ב יום וכשיגדלו יצמחו עיניהם כבר נז' זה בס' בעלי חיים וזכרו כי הדוב הבחור מוליד גורים סומין וכשיגדלו יתפתחו עיניהם והזקן מוליד סומים ונשארין כן וכן אמרו כי הנולדים בשביעי נולדים סתומים שבילי האזנים והנחירים וכשהם גדלים הם נפתחין כי למהירות יציאתן לא נשלם גדולם ברחם כמו התבוא' הנתלשת קודם גמר בישולה ונגמר בישולה אחר שנתלשת. מכל זה נראה שאפילו למאן דאית לי' חלה ומת שהוא נפל יודה בנדון הזה שאסו' להתייבם ונתבאר האיסור ביבום לכל הצדדין. ולענין הממזרות אפי' נסכים לו' דחלה ומת פלוגתא דאמוראי היא אי אסורה להתייבם או לא ולפ"ז יהיה בבניה פלוגתא דאמוראי אם הם ממזרים או לא ויהיו ספק ממזרי' מפני המחלוקת הזה אפ"ה אין להתירן לבא בקהל משום דאמרי' (קדושין ע"ג ע"א) ספק ממזר לא אסרה תורה שלא נאמר זה אלא במי שלא נפל ריעותא בו אלא בידיעתנו שלא ידענו בו אם הוא כשר אם הוא ממזר כגון שתוקי אסופי וכותי שהוא או' כשר אני ואין לי לחוש לספק ידיעתכם אבל במי שנפל בו ספק מפני ריעות שיש בו כגון הנדון הזה שנולד מספק ערוה לא נאמר על זה לא אסרה תורה אלא ודאי ממזר אדרבא אמרי' ספיק' דאוריי' לחומרא וזה אפי' לפי הדין וכ"ש שאפילו באסופי ושתוקי וכותי משום מעלה דיוחסין אסור לבא בקהל ונתבאר האיסור מדינא דגמ'. ומה שדן בזה שהוא לא גמרו סימניו מפני אלו המומין אינו כן דגמר סימנין הנזכרים בגמרא הוא בשערו ובצפרנו אבל מפני שאר מומין לא חשבי' ליה לא גמרו סימניו וזה דבר ברור הוא בגמרא דגמרו סימניו הוא בשערו ובצפרניו ואם גמרו סימנין אלו אפי' היו בו כל מומין שבעולם בר קיימא הוא וכיון שלא נבדקה בסימנין ואלו נבדקה ומצאו בה סימנין בגמר שערות וצפרנים היתה אסורה להתיבם ועכשו שלא נבדקה נאסרה מן הספק ולמעלה בסי' רנ"ז כתבתי אל המתיר בזה הלשון ולענין הנדון אמת הוא שנולד לשמונה ודאי ולא גמרו סימניו שהוא ודאי נפל וכן נראה מהגמ' וכ"כ הרשב"א ז"ל ז"ל בחדושיו בפ' הערל ובפ' החולץ אבל נראה מדברי בעל הטורים שצריך ב' דברים להתירה לשוק שהוי ל' יום וגמר סימנין ובכל ענין חולצת ולא מתיבמת וכן הם דברי הרא"ש ז"ל בפ' הערל ולא הזכיר היתר יבום בלא שיהוי ובלא גמר סימנין בבן שמונה אם נתקיים אפילו שעה אחת שהרי הוא בחזקת חי ואינו מטמא באהל כנפל כמו שהוא מוכח בפ' לא יחפור (בבא בתרא כ' ע"א) ובתוספתא דאהלות פ' א' ודינו כגוסס שהוא פוטר אשת אביו מן היבום כמו שנזכר במשנת אהלות וכן הם דברי הרמ"בם ז"ל בפ"א מהלכות יבום שאם נולד חי חולצת מדרבנן ומן התורה מותרת לשוק ובזה יצאה ההוראה ממך להתיר שלא כהלכה ואם יש עדים שהוא ודאי בן ח' שלא גמרו סימניו יש להקל בדיעבד ע"פ הרשב"א ז"ל בגלילות קטלוניא המתנהגים על פי הוראותיו אע"פ שהרמב"ן ז"ל כתב בפ' המילה דהוי ספק נפל ובגלילות ספרד יש להחמיר על פי הטורים וכ"ש אם הרמב"ן ז"ל מסייע ואם אין שם עדים תצא לכולי עלמא וצריכה חליצה וגט נמי בעיא כמ"ש הרב ר' משה בר מיימון ז"ל והמפרשים ז"ל. עד כאן כתב שמעון בכה"ר צמח זלה"ה:

תם ונשלם חלק שלישי כדת וכשורה. ה' יעזרנו לקיים את כל דברי התורה יעלו בו שאלות סך "אורך ימים" בימינה בשמאלה עשר וכבוד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף