שו"ת תשב"ץ/ג/רצז

שו"ת תשב"ץ ‏ ג רצז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין רצז:

בפ"ק דמגיל' (ב' ע"א) כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורים בט"ו כפרים ועיירו' גדולו' קורין בי"ד. יש שואלין מה ראו אנשי כנסת הגדול' לחלוק מצוה זו לימים חלוקים מה שאין כן בשאר מצות ואע"ג דליכא הכא משום לא תתגודדו לא תעשו לכם אגודו' אגודו' דהוו להו שתי בתי דינין בשני עיירו' ואפי' אביי מודה דליכא הכא משום אגודו' כדאיתא בפ"ק דיבמו' (י"ד ע"א) מ"מ לכתחל' למה חלקום לשני כתות ועוד היכן מצינו מצוה בתור' חלוקה בכך והתור' אמרה תורה אחת ומשפט אחד יהי' לכם וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. וי"ל לפי שנעש' הנס בשושן בי"ד ונוח שלהם שהי' ט"ו וקבעו להם לדורות ביום נוח שלהם והשוו כל הכרכים המוקפים חומה לשושן שהית' מוקפת חומה ולפרזים קבעו יום י"ד כיום נוח שלהם אלא שמן הדין היה דין המוקפים חומה מימות אחשורוש כדין שושן אבל מפני כבוד א"י שהית' חרבה בימי אחשורוש והיה להם גנאי שיהיה דינן כפרזים לפיכך תלוי הדבר בימות יהושע. ואינו מחוור לי מדאמר בגמ' (מגיל' שם ע"ב) לתנא דידן שושן כמאן עבדא כלומר שהיה להם לקרו' בי"ד שהרי אינ' מוקפת חומה מימות יהושע ואם איתא דכל עצמו של חלוק כרכים ופרזים אינם אלא מפני שושן איך עלה על הדעת שיקראו בשושן בי"ד ובמוקפים בט"ו ואין לומר שכיון שראוי לתלות הדבר בימות יהושע אין לחוש אם יקראו בשושן ביום י"ד אע"פ שיום נוח שלהם היה בט"ו שהרי פרזים המוקפי' חומה מימות יהושע יום נוח שלהם היה בי"ד וקורין בט"ו אע"פ שאינו נוח שלהם הכא נמי אם נקבע י"ט שלהם ביום י"ד אין לחוש כדי שתתקיים תקנת חכמים בתליית הדבר בימות יהושע וזאת הית' סברת המקשן. זה אי אפשר לומר דבשלמא גבי פרזים אין חשש אם לא נקבע במקצתן ביום נוח שלהם לפי שהנשאר קיים שהפרזים שלא היו מוקפי' חומה מימו' יהושע בן נון קורין ביום נוח שלהם ועוד שהרי נשתנו לעלוייא לידון ככרכים לקרות בט"ו אבל שושן שהיא עיקר תקנת ט"ו ובשביל' קורין בט"ו והיאך הקשו שושן כמאן עבדא שבני מוקפין קורין משום לתא דידה בט"ו פשיטא דאינהו בט"ו קורין שאם יתבטל בה' ט"ו ממילא יתבטל במוקפין שא"א שבני מוקפין יקראו בט"ו ובשושן לא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא ועוד למאי איצטריך לטעמא דהואיל ונעש' בה הנס כלו' עיקר הנס היה בה ומפני כך קורין בה כמוקפין אפי' לא נעשה בה הנס למה לא יקראו בט"ו דהלא בשבילה היתה עיקר התקנ' בט"ו ומוקפין הם קורין בשבילה לא היא בשביל המוקפין הואיל ונעש' בה הנס ועוד קשה לזה הטעם שהרי עיקר הנס לשושן עצמה ביום י"ג היה והנ' ראוי שיקבע להם יום י"ד יום טוב עם כל ישראל אע"פ שעשו בשנת הנס יום נוח בט"ו או שיהי' לשושן יום טוב יום י"ד עם כל ישראל ויום ט"ו מפני נוח שלהם ומוקפין יהי' י"ט שלהם ביו' י"ד וזאת תשובת הרמב"ן ז"ל על זה הטעם על כן נתן הוא ז"ל טעם אחר בחלוק הזמן של פרזים ומוקפי' והאריך בזה והר"ן ז"ל הקשה על דבריו. ומה שירא' לי הוא שעיקר הטעם כדברי הרמב"ן ז"ל דעל כרחין אית לן למימר דבשנת הנס לא היה להם למוקפין יום כלל שאם היה להם יום נוח היה להם לקבוע יו"ט שלהם ביום נוח שלה' ומה ראו לשנות דינם לגמרי ולדמותם לשושן יותר טוב היה לקבוע ביו' נוח שלהם מיו' נוח של שושן וכן מוכיחין המקראו' דכתיב ושאר היהודי' נקהלו ועמוד על נפשם וגו' ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבע' עשר בו וכתיב בתרי' על כן היהודי' הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום י"ד וגו' ר"ל כי מפני שהיה יום נוח שלהם בי"ד על כן הסכימו לעשות מעצמן בכל שנה ביו' י"ד יום משתה ושמחה ואף לדברי הרמב"ן ז"ל שאומר שאין זה אלא נתינת טעם לחלוק פרזים ממוקפין אפ"ה אם היה למוקפין חומה יום נוח בי"ד כפרזים לא היה טעם נכון לקביעות י"ד לפרזים מפני נוח שלהן שהרי המוקפין הם כמותן אלא ודאי המוקפין לא היו שוין לפרזים בזה וכיון שכן צריך לתת טעם למה נשתנו פרזי' ממוקפין לענין זה אלא ודאי הענין הוא שהרי ישראל היו בעריהם בארץ ישראל והיו מהם בערים בצורות דלתי' ובריח ומהן בערי הפרזי ואלו היו בסכנה גדולה וביום י"ג עלו עליה' אויביהם ככל אשר צוה המן והם נלחמו בהם ונעשה להם נס והרגו אותם ועשו יום נוח מחרת הנס אבל היושבים בערים בצורות לא נלחמו באויביה' כי היו בתוך חומותם ולא היה להם יום נוח ואפי' יהי' הדבר כדברי הרמ"בן ז"ל שרוב ישראל היו חוצה לארץ מ"מ זכר הנס נעש' בשביל אותם שהיו בארץ ישראל מפני ששם היו הסנהדרין או מפני מעלת א"י שלא חרבו הערים שהיו בהן ישראל ולכבודה נעש' זכר הנס שבחוצ' לארץ אין חלוק בין פרזים למוקפים שכלם היו בין האויבים ואין החומ' מעלה ולא מורדת להם אלא עיקר הזכר מפני א"י היה ובשנת הנס עשו כפרזים ביום נוח שלהן שהוא י"ד יום טוב ובשושן ביום ט"ו שהי' יום נוח שלהן וכן עשו מעצמן בכל שנה כי כן כתוב וקבל היהודי' את אשר החלו לעשות. ומפני שנת הנס לא היה אומר כך אחר כך ראו לקבוע זה הנס על כל ישראל כי הנס נעשה לכלם וראו לחלק פרזים ממוקפי' לזכר כי בהם היה הנס יותר גדול וקבעו לפרזים ביום נוח שלהן ולמוקפי' יום אחר ולא מצאו יותר הגון מיום נוח של שושן והיינו דאמרי' בגמ' (שם) ואימא בי"ג כלומר לחלוק מוקפין מפרזים מה הכרח יש יותר בט"ו מבי"ג ומהדרינן כשושן כלו' כיון שמצינו יום נוח בט"ו לשושן מפני כך תקנו למוקפין שראוי לחלוק אותם מפרזי' באותו יום והשתא אתי שפיר מאי שאמרו בירושלמי (מגילה פ"א ה"א) שמפני כבוד ארץ ישראל תלוי הדבר בימות יהושע שכיון שעיקר טעם החלוק הוא מפני שהפרזים היו בסכנה יותר מהמוקפים היה גנאי לירושלים ולערי יהודה הבצורות שיקראנו בי"ד שיהי' זה זכר שהם היו פרוצים ומפוחדין והשתא ניחא מאי דאמרי' ותנא דידן שושן כמאן עבדא שהרי אין עיקר טעם החלוק מפני שושן אלא מפני שאלו הי' נסן יותר גדול מאלו וכיון שתלו הדבר ביהושע כשם שנשתנו פרזים דארץ ישראל לט"ו היה לה לשושן להשתנות לי"ד מאחר שהחלוק היה מוכרח מפני טעם אחר ומהדרינן הואיל והיה בו נס כלו' אין ראוי לשנותו הואיל שעיקר הנס היה בו וראוי לפרסמו כיום נוח שלהן ולולי טעם זה היה ראוי להשתנות שושן שאין טעם חלוק פרזים ממוקפים מפני שושן ואע"פ שמה שנקבע יום ט"ו אינו אלא מפני שהוא יום נוח של שושן אפ"ה כיון שהדבר מוכרח לחלק פרזים ממוקפים מטעם אחר אף אם שושן היה משתנה דינן ליום י"ד מפני שהוא מוקף מימות יהושע יום ט"ו לא הי' זז ממקומו שהרי היה הוא ראוי יותר לקבוע מיום י"ג מפני שהי' יום נוח ויום י"ג לא היה יום נוח כלל אבל היה זמן קהלה לכל ולזה הטעם אתי שפיר חלוק פרזים ממוקפים שהעיקר היה מפני הסכנה ופרזים היו יותר מסוכני' ממוקפים אבל לטעם אחר מה ענין פרוז ומוקף אם מפני שושן היה להם להיות עיירות גדולות שאין מוקפי' ולמה השוו לה כרכים מוקפים ואע"פ שהם קטנים מאד ולא השוו לה עיירות גדולות שאין מוקפות חומה. איני הוא הטעם לדמות מוקפות לשושן יותר מעיירות גדולות אבל לטעמו של הרמב"ן ז"ל הדבר עולה יפה ומה שתמה הר"ן ז"ל על רבינו הרמב"ן ז"ל שאמר שאחר מיכן האיר השם עיניהם ואמר שלא הוזכר זה בגמרא ירוש' הוא וכתב' רבינו ז"ל פר' ואתחנן וכן הוא במדרש רות רבתי. הר"מ ז"ל (פ"א מה' מגילה הי"ז) כתב חל י"ד בשבת קורין בערב שבת והראב"ד ז"ל השיג עליו מלשון הראשון שאמר מקדימין ליום הכניס' והרמב"ם ז"ל בערב שבת לפי שבזמן זה אין שם הקדמה ליום הכניסה לא קשה מידי לרבינו הרמב"ן ז"ל מאי דאמרי' בגמרא (שם י"ד ע"א) שאין אומרים שירה על נס הנעש' בחוצה לארץ דאע"ג דישראל הוו בארץ ישראל ועליהם נעשה זכר הנס אבל מ"מ הנס בחוצה לארץ נעשה שהרי בשושן היו מרדכי ואסתר ושם נעשה המשתה ונתבטלו כתבי המן ונתלה שם ונתן להם רשות להרוג בשונאיהם והיינו דאמרי בגמ' (שם ב' ע"ב) שאני שושן הואיל והיה בה הנס כלומר ששם היה עיקר הנס שמשם יצאה תשועה ופורקן לישראל וכיון ששם היה הנס אמרו בגמרא שאין אומר' שירה על נס שנעשה בחוצה לארץ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף