שו"ת תשב"ץ/ג/רצ
שו"ת תשב"ץ ג רצ
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה רצ:
בגאייה. כתבת שליח צבור ירד לפני התיבה ביום ראשון של ר"ה שחל להיות בשבת ובתפלת המוספין במקום זה היום תחילת מעשיך אמר זה היום זכרון מעשיך. ובמקום היום הרת עולם אמר היום נצב לריב ה' ובי"ט שני לא שינה כלום ושאלת אם השינוי הזה הוא אפשרי או הכרחי ואם יש חילוק בין י"ט ראשון לי"ט שני בתפלה בין בחול בין בשבת:
תשובה: בגמ' בפ' ראוהו ב"ד (ראש השנה כ"ז ע"א) אמרו כמאן מצלינן האידנ' זה היום תחילת מעשיך כמאן כר' אליעזר וכן נוהגין בכל ישראל לאומרו ונצב לריב ה' לא נזכר בגמרא ולא בשום תיקון תפלה והוא לנקמ' ולפורענות ואין לאמרו. והיוצא מדרך הראשוני' ז"ל אין מזכירין אותו לשבח. וכתב רב עמרם גאון ז"ל בסדור תפלות בתפלת מוסף של חול ואלו שיש שיש ביניכם שנראים כמדקדקים וגורעים ומוסיפים לא יפה הם עושי' שמשני' מנהג שתי ישיבות ומנהג שלנו. אין אנו משנין ממה שאחז"ל בתלמוד בין בשבת בין בי"ט ואי מתקלעי למקום ואמר ש"ץ מאי דלא בעי מסלקינן ליה עכ"ל. ובסדר הפסח כתב על בני אדם שהיו משנים בהגדה ז"ל תמה גדול יש בדבר ומי שנוהג זה המנהג א"צ לומר שלא יצאו ידי חובתן אלא כל מי שהוא עושה כך מין הוא וחלוק לב וכופר בדברי חכמים ובוזה דברי משנה ותלמוד וחייבין כל ישראל לנדותו ולהבדילו מקהל ישראל ככתוב והוא יבדל מקהל הגולה ובסוף דבריו אמר צריכי' לנדותו שלא להתפלל עם ישראל בב"ה ולהבדילם עד שיחזרו למוטב ומקבלין עליהם שנוהגין כמנהג של שתי ישיבות שכל מי שאינו נוהג מנהג שלנו לא יצא י"ח ע"כ. ומכאן תוכל להבין לענין הנדון שלכם:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |