שו"ת תשב"ץ/ג/רסב

שו"ת תשב"ץ ‏ ג רסב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה רסב:

וששאלת מי שפוסק לתת לבתו מאה זהובים כל זהוב מסך כ"ח זוזים ונשא סתם וכתב הכתובה והפחיתו הזוזים ועכשיו תובע החתן לחמיו שיתן לו מה שפסק והוא אומר שלא פסק לתת לבתו אלא המטלטלין כפי מה שנשומו אותם ומנהג המקום לשום אותם יותר מכדי שווייהם מעט וכן כותבין הכתובה באותה שומא ואם לא ירצה הבעל ליטול המטלטלין ימתין עד שימכרו ויטול דמיהם והבעל אומר שיפחתו לו מסך הכתוב' כל מה שיפחתו המטלטלים אם ימכרו:

תשובה: בענין פחיתת הזוזים צריך ליתן האב כמו אותה שעה שפסק ישומו כמה זוזים היו באוקיא באותו זמן וכפי שיעור אותם אוקיות יתן לה מהזוזי' היוצאים עתה ולא יפסיד החתן כלום. ולענין שומת הבגדים דע כי לפי מה שהיו נוהגין בזמן התלמוד כשהיו שמין הבגדים היו פוחתין החומש ופי' ר"ח ז"ל לפי שדרכן הי' להוסיף בשומא לכבוד החתן וכשהיו מכניסין כספים היו מוסיפין שליש אבל כבר אמרו בגמרא (כתובו' ס"ו ע"ב) אמר רשב"ג הכל כמנהג המדינה וכן אמרו בתוספתא א"ר יוסי מקום שנהגו שלא לפחות מן השום ושלא להוסיף על הכספים אין משנין ממנהג המדינה ולפ"ז לא ימכרו הבגדים אלא ישומו אותם כפי מה שנהגו ולפי אותה השומא ישלים לו למאה דינרי זהב כל דינר בסך כ"ח זוזים מהזוזים שהיו בזמן שפסק ואם שומת הבגדים לא תעלה לק' זהב והאב אינו רוצה להשלים יחליף הכתובה שאינו מן הדין שיתחייב במה שלא השלים חותנו והי' הדין לכוף לאב שיתן כל מה שפסק כדין מלוה כי כן כתב רש"י ז"ל בפ' המקבל וכן הסכימו עמו הראשונים ז"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף