שו"ת תשב"ץ/ג/רנה

שו"ת תשב"ץ ‏ ג רנה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה רנה:

עוד שאלת:

ראובן נשא אשה ולקתה במומים גדולים וזה שנטרפה דעתה ועוד שאינ' יכולה להעמיד על עצמה לנקביה וכל היום וכל הלילה לא ימיש עביט של מימי רגלים מתחתיה ואינ' יכולה לשמש הבעל והבעל נשא אשה אחרת ועתה קרוביה טוענין שבעת עונתה אע"פ שאינ' יכולה לשמשו יבוא לשכב אצלה בבית והוא טוען שאינו יכול לישן אצלה מפני ריח רע שעמה בבית אם יכולין קרוביה להכריחו לשכב עמה בבית או אם יכולין ג"כ להכריחו לאכול עמה או לאו ואם הדין מכריחו לאכול עעה ולשכב אצלה והוא אינה רוצ' ורוצה לגרש אם חייב לתת לה כל מ"ש לה נדונייא ותוספת או לא ואם חייב לתת הכל אם יתן לה בגדיה שהכניס' לו מבית אביה בשומתם הראשונה כ"ז שהן משמשין מעין מלאכתן הראשונ' או לא וכן אם יוכל לנכות לה כל מה שהוציא ברפואתה או לא:

תשובה: אלו המומין אע"פ שאינן גדולים אם מפני שאינ' ראוי' לתשמיש. אם מפני ריח רע אם מפני טירוף דעתה כל אלו המומין הם פוסלין בנשים כדאי' בפ' המדיר (כתובות ע"ה ע"א) כיון שנולדו בה אחר שנשאת נסתחפה שדהו ומזלו גרם ולא הפסיד' כלום מזכות שיש לה עליו ואם רצה לקיים יקיים ואם רצה לגרש יגרש ויפרענה כל זכות שיש לה עליו בין כתובה בין נדוניא בין תוספת וכ"ז שאינו מגרש חייב במזונותיה וברפואתה כדין כל אשה שיושבת תחת בעלה ודינה כדין אשה שאין יכול' לשמש בעלה כדאיתא בפ"ק דנדה (י"ב ע"ב) ובהל' הרי"ף ז"ל בפ' אלמנה ניזונית וכך כ' הרמב"ם ז"ל באחרון מהל' אישות ואין לה דין מורדת לפחות מכתובתה ואפי' היתה אומרת מאיס עלי או בעינא לי' ומצערנא לי' ואע"פ שאמרו בגמ' בפ' אע"פ (כתובות ס"ג ע"א) שהמורדת על בעלה פותחין לה מכתובתה אפי' היא נדה או חולה אפשר לומר שלא אמרו זה אלא אם התחילה למרוד בבריאות' וקודם נדותה אבל אם לא התחיל' למרוד אלא מפני חולייה או מפני נדות' איכא למימר שאין פוחתין לה והכי איתא בירוש' (כתובות פ"ה ה"ח) דאמרי' התם ואפי' נדה מה אנן קיימין כשמרדה כשהיא נדה התור' המרידת' עליו כי אנן קיימין שמרדה עליו עד שלא באה לנדה ובאה לידי נדה זה נז' בירוש' לענין נדה ואע"ג דלגמרא דידן (כתובות שם) לא משמע הכי דפרכי' ונדה בת תשמיש היא ותירצו אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו דחשיב לנדה פת בסלו אפ"ה איכא למימר בנדון הזה אם אינ' תובעת גט שאין דינה כדין מורדת שאין פוחתין לה כלום כיון שיש לו אשה אחרת ונשאה מפני מומי זאת האש' הרי מצא לעצמו פת בסלו ומחל לזו פת שיש לו ממנ' בסלו ואם אינו רוצ' לגרש' וגם היא אינ' תובעת גט אע"פ שבאש' הראוייה לתשמיש אפי' יש לו אשה אחרת הויא מורדת זו כיון שמפני שאינ' ראו' לתשמיש נשא אשה אחרת מחל זכותו ויהי' דינו כדין המשרה אשתו ע"י שליש שאין מחייבין אותו לדור עמה כיון שאינ' ראוי' לתשמיש ושולח לה מזונותיה ואוכל עמה מליל שבת לליל שבת כמ"ש בפ' אע"פ (כתובות ס"ד ע"ב) ואוכלת עמו דהא קי"ל כר"נ (שם ס"ה ע"ב) דאמר מאי אוכלת אוכלת ממש ודלא כרב אסי דאמר מאי אוכלת תשמיש ואם לא עשה כן יש לו דין מורד להוסיף על כתובת' ושעה א' יכול לסבול ריח רע או לסלק אותו ואם יפרענ' כתובתה אם יתן לה בלאותיה בשומתן הראשונה כן הסכימו הפוסקים שאם משתמשין מעין מלאכתן הראשונה נוטלתן באותה שומא שהכניסתם וכן אנו דנין. ולענין טרוף דעתה אם אינה יכול' לשמור את עצמה שלא ינהגו בה מנהג הפקר אינה מתגרשת. וזה צריך פירוש ארוך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף