שו"ת תשב"ץ/ג/קצא

שו"ת תשב"ץ ‏ ג קצא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה קצא:

והראן. שאלת אשה אחת והיא אשת איש יצא עלי' קול של פריצות עם פריץ אחד קלא דלא פסיק והקהל התרו בה שלא תתייחד עמו והוציאוה משכונתו והגיעו הדברי' לשר העיר וקנסו אותו והיו לה פרקליטין ואחר התרא' עבר' עלי' ולא נמנעה מלהתייחד עמו והטילו חרם בבה"כ שמי שיש לו עדות יבא ויעיד ונתעבר' ויש חוששין שמא מהנטען נתעבר' וזה תורף העדויו' ראובן העיד שיום אחד הי' יושב הוא ואחר עמו והנה אחי החשוד בא וישב עמהם והוא נאנח ואמר להם שהוא ראה אחיו יוצא ממחבוא' ומעילו מושלך נחוץ ופניו מוריקו' והיא יוצא' קוד' והוא אחריה ושמעון העיד כי הנטען אמר לו כי הוא התעלל עמה בגנה אחת וישמעאלי מצאם וגם הוא התעלל בה והשר ידע זה וקנסו ולוי העיד כי הוכיח אותו ואות' והודה לו בזנותו עמה כמתפאר ומשתבח ויהוד' העיד שראה אותו אחר התראו' מדבר עמה בלחש ונתן לה חתיכת נייר כפול לא ידע מה יש בו כסף או זהב ויששכר העיד כי בראותו הקול אינו נפסק הלך להוכיחו והודה ולא בוש כמשתבח בדבר:

תשובה: זאת האש' כיון שהתרו בה ועברה על התרא' הפסיד' כתובת' שהרי נשים שאמרו חכמי' בפ' המדיר (כתובות ע"ב ע"א) יוצאת בלא כתוב' והאחת מהם עוברת על דת משה ויהודית צריכו' התרא' כדאי' בסוטה בפרק ארוסה (סוטה כ"ה ע"א) וזאת האשה ע"פ העדיות עוברת על דת יהודית היא וכיון שהתרו בה הפסיד' כתובתה. ולענין שתאסר על בעלה כ' הרא"ש ז"ל בפ' המדיר בשם הראב"ד ז"ל שהבעל מצוה לגרשה כמו שנזכר בשלהי גיטין (צ' ע"ב) וכיון שמצוה לגרשה אין לה כתוב' וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ' כ"ד מהל' אישו' וכן הרמב"ן ז"ל בפ' כיצד ביבמו' בס' הזכות. ולענין אם מוציאין אותה ממנו משום עוברת על דת אין מוציאין אותה ממנו דהא מילתא אבעיא לן התם (סוטה שם) ולא איפשיטא אלא שעדות ראובן היא עדות דבר מכוער שראה אחיו יוצא וחוגר ופניו מוריקות אחר שיצאה היא מהמחבו' דומה לרוכל יוצא ואשה חוגרת בסינר בפ' שני דיבמו' (כ"ד ע"ב) ואע"פ שהוא אחיו ואינו נאמן עליו הוא נאמן עלי' דפלגינן דבורא כדאיתא בפ"ק דסנהדרין (יו"ד ע"א) ובפ"ב וגם עדויו' אחרים המעידי' שהוא הודה בעביר' אע"פ שהם זה שלא בפני זה ומצטרפין אפי' בדין ערוה כמו שהם מצטרפין בדיני ממונו' כדאיתא בפ' השולח (גיטין ל"ג ע"ב) וכן הוא מפו' בענין עידי כיעור בירוש' בפ"ק דסוטה כמ"ש בתשוב' ה"ר מאיר מרוטנבורק ז"ל ז"ל ואלה העדויות עם עדות הפרוצות שהעידו קצת מהעדים שראו אותם מדברים בלחש במקום אפל ונתינת אתנן בידה אחר התראה הם יותר רעי' מעידי כיעור ומצטרפין לעדות הכיעור שהעיד אחיו וראוי לאוסרה על בעלה ולרדותה ברבים משום ונוסרו כל הנשי' ולא תעשינה כזימתכנה וגם לקרוע כתובתה בבית הכנסת ואין לה אלא בלאותיה הקיימי' דאם היא זינתה כליה מי זנו ולנדותה שלשים יום ולפרוע את ראש' ולגלח את שערה כמו שנזכר בפרקי ר"א בקללו' שקלל הקב"ה את חוה שמגדלת שער כלילית ומגלחתו כזונו' ותעמודנה הנשים בעזרה כמו שהיו עושים לסוטה בעזרת נשים. (הג"ה. אמ"ה כן עשה א"א ז"ל מעשה ונתן השער ביד השמש ושם אות' על נס והוליכו בכל הבתים וחצרות ונדה האשה על סמך תשוב' זאת). ודין הבועל כדינה וביד ב"ד להקל ולהחמיר לפי צורך השעה והבן אין מכריזין עליו שהוא ממזר ואע"פ שאמרו בסוטה בפ' ארוסה (סוטה כ"ז ע"א) בפרוצה ביותר חוששין לבניה זה הוא לענין חששא בעלמ' אבל להכריז עליו לפסלו לבא בקהל לא דממזר ודאי אסרה תור' ולא ממזר ספק כדאית' בפרק בתרא דקדושין (ע"ג ע"א):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף