שו"ת תשב"ץ/ג/עח
שו"ת תשב"ץ 
ג עח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה עח:
תנס. שאלת מפני מה שבח רבי אותו תלעיד שאמר מפני מה אין מוסקין בטהרה (פסחים ג' ע"ב) והי' לו לשבח האומר מפני מה מוסקין בטומא' לפי שקיצר לשונו ואמרי' לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה כדאיתא בפ"ק דפסחים (שם):
תשובה: יפה שאלת והרבה תירוצי' נאמרו בזה. בתוספ' אמרו מכח קושיא זו שלא שבח אלא האומר מפני מה מוסקין בטומאה (הג"ה אמ"ה אלו הי' המשובח האומר מוסקין בטומא' הי' מזכירו בגמ' אחר האומר אין מוסקין בטהרה כדי שיהי' מובטח אני בזה חוזר אל הקרוב אבל כיון שלא הזכיר בסוף אלא האומר אין מוסקין וסמך לו מובטח אני בזה על האחרון הוא השבח כנ"ל שב"ש) [עי' שם בגמ' וצ"ע]. אבל שמעתי מאבא מארי ז"ל שאמר בשם הרבנית אשת הרב ר' יוסף בר' יוחנן אבי הרב ר' מתתי' זקנו של הרב ר' יוחנן שבדורינו כי הטעם ששבח אל האומר מפני מה אין מוסקין בטהר' לפי שדבר בלשון נקייה אע"פ שהאריך בלשונו ומה שאמרו לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה זהו הרב לתלמיד כדי שלא ישתבש בלשון ארוכה אבל התלמיד השואל מהרב לשון נקיה עדיף ולא בעי לשון קצרה שהרי הרב לבו רחב ולא יתבלבל בלשון ארוכה ותירוץ יפה הוא זה. ויש מתרצי' שהוא שבח אל האומר מפני מה אין מוסקין בטהר' אע"פ שהאריך בלישני' ולא שבח האומר מוסקין בטומא' אע"פ שהוא לשון קצרה לפי שאין לשון מוסקין בטומא' לשון מדוקדק דמשמע דחייב למסוק בטומא' אבל האומר מפני מה אין מוסקין בטהר' אע"פ שמאריך בלשונו בא לשונו מדוקדק כלומר מפני מה אין אנו מחזירין למסוק בטהר' כמו שאנו מחזירין לבצור בטהרה זאת היתה השאלה ובאה מדוקדקת אע"פ שהאריך בלשונו ע"כ שבחו אבל האומר מפני מה מוסקין בטומאם אע"פ שקיצר בלשונו לא דקדק בה שאין אנו חייבין למסוק בטומאה אלא שאם מסקנו בטומאה אין השמן מטמא) יטהרנו) בכך אם הכלי' הם טמאי' לפי שלא הוכשרו הזתי' באותו מוהל היוצא בהם שאין אותו מוהל ראוי להיות שמן עד שיכנסו הזתים למעטן ומתחממי' שם וכיון דאין אותו משקה ראוי להיות שמן והוא הולך לאבוד אינו מכשיר הזתי' לקבל טומאה מהכלי' משום דכתיב וכי יותן מים על זרע כתיב יתן וקרי יותן ואמרי' (קידושין נ"ט ע"ב) מה יתן דניחא לי' אף יותן דניח' לי' ובהאי מוהל כיון שהולך לאיבוד לא ניחא לי' ע"כ אינו מכשיר. ולפום הכי מצי למסוק בכלי' טמאי' משא"כ בבוצר לגת ובבוצר לכלים מזופפי' דהכי מוקמי לה בפ"ק דשבת (י"ז ע"א) דאותו משקה היוצא מהם אינו הולך לאיבוד וניחא לי' ואם היו הכלים טמאים היו מטמאים הענבים שהרי הוכשרו באותו משקה ומש"ה אין בוצרים אלא בטהרה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |