שו"ת תשב"ץ/ג/נב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת תשב"ץTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png נב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין נב:

כתבת ירוש' שבפ' קונם (ה"א) נדר להתענו' ונמצאו ימים טובים ושבתו' לוקה ואינו צריך חקירת חכם נדר להתענו' ונמצאו ימים של מגלה ר' חזקיה וכו' תרויהון מודין וכו' זה אמר מתענה ואינו משלים ואוחרינא אמר לוקה ואינו צריך היתר חכם עכ"ל הירוש' והוקשה לך כי לא נחלקו אלא בימים של מגלה אבל בי"ט ושבתו' לא נחלקו. והרמב"ם ז"ל (פ"ג מנדרים ה"ט) כתב הנודר בשב' לצום או בי"ט חייב לצום שהנדרים חלים על דבר מצוה עכ"ל. נראה שהבנת לשון הירושלמי סותר דעתו של הרמב"ם ז"ל ואינו כן כי דין פשוט הוא בתלמוד שהנדרים חלים על דבר מצוה כדאיתא בפ' ואלו מותרין ובפ' שבועו' שתים בתרא וכן כתב שם הרי"אף ז"ל. והאי דקאמר בירוש' דאינו צריך היתר חכם לאו בנדר גמור קאמר הכי אלא שקבל עליו להתענו' וקבלה כזו כיון שלא אמר הרי עלי לא חמירא כנדרים ממש למעקר י"ט אפילו דמגילת תעני' וכמ"ש בגמ' (תענית י"ב ע"ב) וכי נדר הוא לגבי לוה אדם תעניתו ופורע ומשום הכי קאמר בירושלמי שאינו צריך היתר חכם ובי"ט של מגלה הוא שנחלקו יש מי שהשוה אותם לשבתו' וי"ט ויש מי שלא השוה אותם והצריך להתענו' מפני קבלתו ואינו משלים מפני ימי המגלה. והאי לוקה דאמרינן לאו מלקות דאורייתא הוא כיון שאינו נדר גמור אלא מכת מרדו' מדרבנן וכן כתב הרמב"ן ז"ל בהלכו' נדרים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף