שו"ת תשב"ץ/ג/לג

שו"ת תשב"ץ ‏ ג לג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין לג:

בענין שיעורי המקוה כבר ידעת שיעורו אמה על אמה ברום ג' אמות וזה מפורש בתורה שנאמר כי אם רחץ בשרו במים ובא השמש וטהר ואמרו בסיפרא מה ביאת שמש כולו כאחת אף רחיצת גופו כולו כא' פי' שלא יהא רוחץ אבר אבר ובת"כ שנינו ומייתי לה בגמרא בפ' ע"פ (ק"ט ע"א) ורחץ במים אפי' במי מקוה את כל בשרו במים מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום ג' אמות נמצאת או' שיעור מקוה מ' סאה וכן הוא בראשון מחגיגה (י"א ע"א) ובפ' הממונה (ל"א ע"א) וזה פסוק הוא בפ' איש כי תצא ממנו שכבת זרע. אמה על אמה ברום ג' אמות הוא מפורש בכתוב אחר שכוונת הכתוב שיהא כל גופו עולה בהן כא'. והאדם הוא אמה על אמה ברום ג' אמות. כבר ביארתי לך בתשובה ששלחתי לך בענין המקוה וחכמים הם שפירשו שזה השיעור מחזיק מ' סאה וגזירת הכתוב הוא שיהא במי המקוה מים כשיעור הזה ואפילו לאדם קטן שכל גופו עולה בפחות מזה ושתהיה העוקה גדולה מזה השיעור כדי שכשיכנס שם האדם ישאר בה מ' סאה אחר שישפכו ממנו כשיעור גופו ואיני חושב שנסתפק בדבר זה אפי' תלמיד קטן וכ"כ רבי' יהונתן ז"ל בפי' ההלכות ממס' שבועות וז"ל צריך שיהי' המקוה גבוה יותר מחמש אמות או ד' אמות כדי שלא יחסר המקוה כשיכנס האדם בתוכו לטבול וישפכו המים אילך ואילך עכ"ל אבל כל החרדה הזאת לכם היא במדות המקוה באצבעות אחר השורש המסור לנו כי אמה של שיעור מקוה היא בת ששה טפחים כמ"ש הראב"ד ז"ל והיא שוחקת ולא עציבה כמו שהוא מוכיח בראשון מעירובין (ד' ע"א) והטפח יש בו ד' אצבעו' בגודל כמו שנזכר בפ' התכלת (מנחות מ"א ע"ב) ושיעור האצבע דקדק בשיעורו הרמב"ם ז"ל בהלכות ס"ת כי הוא כשיעור שתי שעורו' ברחב והרבה הועלנו בזה לכוין האורך עם הרוחב כדי שלא נטעה בשעורו' דקות ארוכות או קצרו' עבות אלא בינוניות מתייחסו' האורך והרוחב ואחר כל אלה השרשים אם יש בכם בקיאים בשיעורין ימדדו כי האצבעו' שוות הן בכל המקומו' (וכשאמרו) [וכשימדדו] באצבעו' ימדדו באצבע היותר גס שימצאו והאצבע היותר דק ומה שביניהם הוא הבינוני ובו ימדדו אצבעו' המקוה וכיוצא בזה אמרו פ' י"ז מכלים והוא יותר מכוון ממדידת הביצים כי אינם שוות בכל מקום וכל זה הוא אם הוא חובה שיהי' המקוה מצומצמת אמה על אמה ברום ג"א ואם יהי' יותר יפסל ושיטבול בו אדם א' ולא יותר כי יחסרו המים בטבילתו אבל אם אינו חובה שיהיה מצומצם מי שהוא בעל נפש ירבה בשיעורין לצאת ידי כל ספק וכן נוהגין בכל המקומו' לעשותו יותר גדול מהשיעור כפלים וכפלי כפלים. ואע"פ שהטובלת במקוה חסר עדיין היא בנידתה אבל אין בניה ממזרים שאף ע"פ שמכל חייבי כריתו' הולד ממזר נדה יוצאה מכללל זה כמ"ש בפ' החולץ (מ"ט רע"ב) כי גם קדושין תופסין בה משא"כ בשאר חייבי כריתו' אבל אע"פ שאין ממזר מן הנדה הולד פגום והוא מבני תשע מדות שנאמר בהם וברותי מכם המורדים והפושעים בי כמ"ש בנדרים (כ' ע"ב) והבועלה הוא חייב כרת על כל ביאה וביאה. זהו ראוי שיאמר לענין מעשה שיגדילו המדות ולא יחושו ללעז כי מנהג הוא להוסיף ולגרוע לפי צורך השעה ואין כאן זילותא דבי דינא וליכסיף איניש בהאי עלמא ולא ליכסיף בעלמא דאתי אם יש חשש איסור וכ"ש איסור כרת והדבר נראה לעין כי כשתשער המקוה באמות שלנו היום ותכוין אותו למדת הביצים במקומו' אלו תמצא שהביצים הם קטנות מהשיעור הרבה וכשיש שני שיעורין לפנינו בלתי שוים ראוי להחמיר בשל תור' וכן בתוספתא דמקואות אמרו כל שהוא מד"ת ושיעורו מד"ס הולכין בספיקו להחמיר וכ"ש אם שיעורו ג"כ מדברי תורה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף