שו"ת תשב"ץ/ג/כ

שו"ת תשב"ץ ‏ ג כ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין כ:

דרש הדורש שהתיב' היתה תחתיים שניים ושלישים רמז לגוף האדם שהוא נחלק לשלש' משכנים המוח והטרפש המפסיק בין הלב והמעים והוא רמז לשלש' עולמו'. זו תינוקו' של בית המטבחי' יודעי' אותה שהבהמות כך הם נחלקות ומה גלתה התור' ברמז זם שצורך הי' לעשו' התיבה כן שיהיו עליונים לאדם האמצעיים למדור ותחתיים לזבל ובמשכן הוא שיש לומר שהוא רמז לעולם גדול ולעולם קטן בשלשה חלוקו' ולזה נעשה ע"י בצלאל שהי' חכם בחכמה ובתבונה ובדעת שבשלשה אלה נברא העולם ה' בחכמ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומו' נבקעו ויש בכל אחד מהחלקים דמיון ודוגמא לזה. החצר הוא מקום המזבח רמז לעולם השפל שהוא מקום ההויה וההפסד וכן הוא הכבד באדם מושך ומחזיק ומעכל ודוחה. בית המקדש רמז לעולם האמצעי שבו י"ב מזלו' ושבעה כוכבי לכת וכן יש בו השלחן בשתים מערכות שש המערכת כנגד י"ב מזלו' ששה צפוניים וששה דרומי' ויש בו מנורה בז' נרותיה ונר מערבי כנגד השמש הי' האמצעי אם היתה המנור' מונחת צפון ודרום או השני אם היתה מונחת מזרח ומערב ודומה למחלוקת הזה נחלקו חכמי התכונ' השמש אם הוא האמצעי לשבע' כוכבי לכת או הוא השני בין כוכב ולבנה ובאדם הוא הלב אשר בתנועתו חיי האדם כתנועת הגלגלים. ולפני לפנים ששם הארון והכרובים סוככים בכנפיהם רמז לעולם המלאכים ומקרא מלא הוא בד"ה ולתבנית המרכבה הכרובים וכו' ובאדם הוא המוח שהוא מרכבת הנשמ' המשכלת אלו הם דברי חכמ' והמקרא הזה אומר דורשני כך שאי אפשר לחלוק על רמזים אלו אלא בעל מוח מזוהם אבל שתהי' התיבה רמז לזה. והנה המדור התחתון שהוא לזבל איך הוא רמז לזה העולם התחתון שהוא מורה חכמת הבורא ית' במה שברא בו ממחצב וצמח וחי מדבר והתמדת ההוי' בו תורה על השגחת המשגיח ית' ולפי הדורש הזה תהי' השגחת הי"ת במדור התחתון שהוא זבל והמדור האמצעי שהוא כולו אפלה ובעלי חיים אוכלין ומתריזין איך הוא רמז לעולם אמצעי שהוא כולו ספירה מספרים כבוד אל ומכירים אותו צבא השמים ולו משתחוים והמדור העליון שהוא לאדם אפשר שיש בו קצת רמז שהם נח ובניו ארבעה כנגד ארבע' החיות או ארבע מלאכים סובבים כסא הכבוד אבל חם המקולל לאיזו מהחיות הוא רומז אם לשור אם לנשר או לשאר ולאיזה מהמלאכים הוא רומז אם למיכאל או לגבריאל או לשאר ולפי דרכו הי' אפשר לו לומר כי נח ובניו הם רמז לארבעה כוחו' האדם שהם במוח חם הוא החוש המשותף שהוא המוקדם במוח שהוא מקבל המוחשים מהחושי' הגשמי' ולרוב תנועת המוחשי' וכל תנועה מחממת נקרא חם כי כן נברא המוח קר כדי' (לקומם) [לקיים] חמימות התנועו' שהם חוזרות אליו מהעצבים היוצאים ממנו. ויפת הוא הכח המדמה שהוה באמצעו' המוח ונקרא יפת לשון הרחב' כי הוא מתרחב הרבה אחר שקבל המוחשים מהחוש העשות והוא מוסכם אל הכח הזוכר שהוא אחורני' המוח וגם הוא מתרחב להרכיב המוחשים כי אחר שקבל מהחוש המשותף צורת הספינ' והתעופפו' הנשר הוא מרכיב ומדמה הספינ' מעופפת ובכאן טעו המדברים שאמרו כל מדומה אפשר וכן נקרא יפת לשון יפוי כי שם כח המחשב שהוא מייפה דמיון המדמה ובורר הצודק מהבלתי צודק וזאת היא פעולתו. ושם בן נח הוא הכח הזוכר שהוא היותר רוחני' שבכחו' ע"כ נאמ' וישכון באהלי שם ונקרא שם כי הזכר סבת השם ושם וזכר הם שמות נרדפים נאמרים בלשונינו זה תחת זה ונח הו' כח השכלי אשר מצא חן בעיני השם כי הוא לבדו נשאר משאר כחות הנפש והוא הצדיק התמים המתהלך את האלהים ונקרא נח כי נחה עליו רוח ה' והיתה מנוחתו כבוד וזה ע"פ דרכו אם רצה להוציא רמז דברי חכמה על דרך אסמכתא וכיוצא בזה נמצא בספר הזוהר להרשב"י זלה"ה וח"ו שיהיו דרשות אלו דומות לדרש אברהם ושרה חומר וצור' (עי' שו"ת הרשב"א סי' תי"ז תי"ח) כי הדורש ההוא לא פי' זה על אברהם ושרה הנזכרים בתור' וחלילה. אלא על אותה הגדה של רבי בנאה ולא היו בדבריו דברים רעים רק אשמת הגלוי ברבים אבל אלו הדברים שיאמרו בפי' התורה קרוב הוא להביא השומעים להבין שלא היתה תיבה ולא הי' מבול והכל משל ואתה הידיד מליך יקימון כושל ונכשל. כי אתה צדיק יראת ה' מושל. ברוב ממשלו שופט ולא נשפט מושל ולא נמשל. ואם איש יערים ערום לקרוע בגד האמת ולפרום. ידך עליו תרום. להכות דבריו על השל. משפט כמים יגל. ובקציר זורעי עמל תשלח מגל. כי כשל ואם קם למטה רשע. איש חמס ולבו כלב האריה כהמס דונג מפניך המס ימס ואחריך יהי' נחשל. ואם מקדשו יבן כמו רעים תרדפהו עד אבל כרמי' וזיתו ישל. ואשר נטה אל אל ידו. יראו עינו כידו. וקיקלון על כבודו. יהי' לפניך מוכשל. כה דברי אחיך הלא לאמונה להפיק רצונך נתחזק ולא נתרשל. בשעשוע דבריך עלץ לבו ושמח. מעתיר לאל צמחך יעשה קמח. שמעון כהה"ר צמח זלה"ה:

ושעל הכתב

תעלומה יוצא אור סתומה ועוממת. חכמתו ביתרון הכשר כל חסרון סוכמת. רוח נדיבה תסמכהו. לגלות כל רז לא מנחשת ולא קוסמת. החכם הישיש עמרם אפרתי בן מרואס:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף