שו"ת תשב"ץ/ב/רפד

שו"ת תשב"ץ ‏ ב רפד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין רפד: עוד לו נר"ו על הענין הנזכר לפי שטעה בדברי. במטותא מינך לא תיתלי בי בוקי סריקי שאני לא כתבתי דנערה בשליחו' אביה ולדעתו ממש היא דמקב' גיטה. אבל שלא לדע' אביה לא. זה לא כתבתי. אבל כתבתי כיון דריש לקיש קאמר בגמ' כמחלוק' בגירושין כך מחלוק' בקדושין. א"כ מתני' דהיא כשלא מדעת האב ליתה בעומד וצווח תקבל קדושין. והא זכתה לו התורה שבח נעורים. אלא ודאי האי שלא מדעתו דאב דאיירי במתני' ליתיה בעומד וצווח. אלא כשאינו יודע. זה כתבתי. והנה השכותי מעלי תלונותיך. ודברי הרמב"ן ז"ל הם מיושבין לפי זה דכיון דחיישינ' לאחמורי לאפלוגי בין נערה לקטנה אע"פ שדבר תורה שתיהן שוות. לענין שיש להם יד. דהא קטנה מתגרש' בקדושי אביה כשהיא יתומה ונעקרין קדושי תורה בקבלתה ושתיהן הם שוות ג"כ שהם ברשו' האב א"כ מהו זה שזאת מתגרש' ע"י עצמה אפילו שלא מדעתו וזאת אינה מתגרש'. בזה צריך ליתן טעם ולא מצא הרב ז"ל טעם יותר נכון מטעם שליחו' שהנערה היא בת שליחו' והתור' מינת' אותה להיו' שלוחה של אביה לפי שירדה תורה לסוף דעתו שאינו מקפיד בזה. והרי הוא כאלו מינה אותה האב. וכשהיא מקבל' אותו הרי היא מקבל' אותו בשליחו' האב. וכיון שזה הוא הטעם יצא לנו מיד שהקטנה אפי' מדע' האב לא תתגרש דהא לאו בת שליחו' היא ואפי' מינה אותה האב בשליחו' בפירוש לאו בת שליחו' היא. וכיון דנערה אינה מקבלת אותו אלא מתורת שליחו'. קטנה לאו בת שליחו' היא כלל (לא) ובאמת אלו היינו רשאין להקל דעת בעלי התוס' היא יותר קרובה דבין מדעתו בין שלא מדעתו תתגרש כדמוכחא ההיא דעד שהגיע הגט לידה אבל להקל ע"פ דעת המחמירין ולחלק בין מדעתו לשלא מדעתו כמו שהיו מקילין הראשונים ובזה היו מתרצין ההיא דעד שתגיע גט לידה בזה אי איפשר אם לא לחלוק עם הרמב"ן ז"ל שהוא ז"ל ראה תירוץ בלא ספק כמונו ולא תירץ כן והוצרך לתירוצים אחרים לפי שע"פ טעמו אי איפשר לחלק כלל כיון דקטנה לאו בת שליחו' היא והסברא עצמה היא משתברת מאליה שהתלמוד אינו מחלק בגירושין דעל כרחה בין מדעתו לשלא מדעתו דהכי אמרי' בגמר' (קידושין מ"ד ע"א) גירושין דעל כרחה בין היא בין אביה. קדושין (דמדעת) [דמדעתה] אביה ולא היא. זה הוא לשון התלמוד והרי הוא מפורש שאין לחלק בין מדעתו לשלא מדעתו בגירושין. וא"כ אם קטנה אינה מתגרש' ע"י עצמה שלא מדעתו דאב. אף מדעתו לא תתגרש. וזה הענין חכמי ההגיון יודעין שזה מופת חותך הוא וקורין אותו היקש החלוף ויאמרו כך קטנה אם מתגרש' על ידי עצמה מדעתו כמו שאומר בעל הדין. א"כ אף שלא מדעתו מתגרש'. ולפי מה שהשרישו בגמ' דבגירושין דעתו ושלא מדעתו שוין. אבל אינה מתגרש' שלא מדעתו. כי כן אנו אומרי' לדעת הגאונים ז"ל ויולד זה לפי הפך הסותר שלא תתגרש מדעתו ועל זה הדרך היו מפרשי' אם כמות כל האדם וכו' וכן און ראיתי בלבי וכו' והרב ר' זרחיה הלוי ז"ל פירש הרבה הלכו' בבתרא על פי אותה חכמה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף