שו"ת תשב"ץ/ב/קע
שו"ת תשב"ץ 
ב קע
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה קע: שאלת צבור שרצו לסתור כותל בית הכנס' והתנדבו מעות לצורך הבנין ואחר כך חששו שמא אחר שיסתרו הכותל לא יהא להם פנאי לבנותו ומפני חשש זה נמלכו להניחו כמות שהוא ועת' רוצי' לתקן המקוה ממעו' אותה נדב' אם הוא מותר או אסור מפני שנר' כמורידין אותם מקדושתם:
תשובה: תחלת כל הדברים אודיעך כי ז' טובי העיר במעמד כל העיר אע"פ שיכולין למכור ביהכנ"ס ולהורידו מקדושתו ואפילו למשתי ביה שכרא כדאי' בפ' בני העיר (מגילה כ"ו ע"א) אפ"ה אינן רשאין למכרו לעשו' ממנו אותן ד' דברים הכתובים במשנתינו (כ"ז ע"ב) והם מרחץ ובורסקי ובית המים ובית הטבילה ואע"פ שהרמב"ם ז"ל כ' בפ' י"א מה' תפלה בני הכפר שמכרו ביהכנ"ס שלהם אין הלוקח רשאי לעשו' בו מרחץ ובית הטבילה ואם התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר שיהא הלוקח יכול לעשו' בו כל אלו מותר כבר השיג עליו הראב"ד ז"ל אמר אברהם אין זה מחוור שיוכל להתנו' על ד' דברים הללו וא"כ בשאלתכם אם היו המעו' גבויים ורצו לשנו' למצוה אחרת אם קדושת המעו' היא כקדושת ביהכנ"ס והיו רשאין להוציאן אפילו בדבר הרשות בתנאי ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר ולדבר מצוה אפי' בלא ז' טובי העיר כדאי' בפ' השותפין (בבא בתרא ג' ע"ב) וכן כ' הרמב"ם ז"ל בפ' ח' מה' מתנו' עניים לא היו רשאין להוציאן לבית הטבילה אבל אין אתם צריכין לזה בנדון הזה דאין קדושת המעו' כקדוש' בית הכנסת דהא קי"ל הזמנה לאו מילתא היא כדאי' בפ' בני העיר (מגילה כ"ו ע"ב) וכן אמרו התם (כ"ז ע"א) שאם גבו מעות לצורך דבר שבקדושת ביהכנ"ס וקנו והותירו שהמותר מותר והי' משמע מזה הלשון דדוקא אם הותירו אבל [אם] צריכין המעו' אסור וכן כ' בעל אורח חיים ואינו נראה דהא קי"ל דהזמנא לאו מילתא היא ולא אמרו זה בגמ' אלא שלא ברצון צבור אבל ברצונם מותר והמותר ג"כ אע"פ שא"צ עלוי אבל צריך שיהי' לצרכי צבור וההקדש הזה לא חל עליהם כלל והקדש בטעו' הי' ואינו חל כדאי' בנזיר בפ' ב"ש (ל"א רע"א) לפי שאסור לסתור ביהכנ"ס עד שיהא להם ביהכנ"ס אחר וכדאמרי' בפ' השותפין שרצו (ג' ע"ב) לא ליסתור איניש בי כנישת' עד דבנו בי כנישתא אחרינא איכא דאמרי משום פשיעותא וא"ד משום דליכא דוכתא לצלויי והכי אי' בפ' בני העיר (מגילה כ"ו ע"ב) וכתבה שם הרי"ף ז"ל וכ' הרמב"ם ז"ל בפ' י"א מה' תפלה אין סותרין בית הכנס' כדי לבנו' אחר במקומו או במקום אחר אבל בונין אחר ואח"כ סותרין את זה שמא יארע להם אונס ולא יבנו אפילו כותל א' ממנו ואחר שכן הוא יעשו הציבור מה שירצו אם לעכב אם לתקן בית הטבילה שלא חל עליהם חיוב ההקדש שהרי אסור לסתור הכותל כיון שאין להם ביהכנ"ס אחר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |