שו"ת תשב"ץ/ב/קסה

שו"ת תשב"ץ ‏ ב קסה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה קסה: עוד כתבת זה לשונך בענין כתוב' בנין דכרין יראה שאינה אלא מקרקעי ויראה שאע"פ שאין שם מקרקעי ויש שם מטלטלי אינה נגבית מהם דהו"ל ככתובת' וכמו שהכתובה אינה נגבי' ממטלטלי דמטלטלי לכתובה לא משתעבדי ע"פ הדין אפי' אין שם קרקע כך כתוב' בנין דכרין דזהו לשון הגמ' דכתובו' פרק נערה (כתובות נ"ב ע"ב) תגבה ממטלטלי ככתובה שויוה רבנן ואחר שרוב הפוסקים שוין דכתובת בנין דכרין תקנתה במקומה עומדת אפי' לאחר תקנת הגאונים ז"ל דתקינו דכתובה נגבי' ממטלטלין ואע"פ שאנו כותבין בכתוב' מקרקעי ומטלטלי אפילו הכי תקנה במקומה עומדת לענין בנין דכרין א"כ פשוט הוא לפי זה שהזכרי' אינם יורשים כתובת אמם אלא אם יש קרקעו' ואם יש שם מטלטלין ואין שם קרקעו' אינ' נגבית מהן וזה נסתפק לי אי אמרי' כתוב' בנין דכרין כפרנס' הבעל דנגבי' ממקרקעי ואם אין שם מקרקעי נגבי' ממטלטלי:

תשובה: מה שתקנו כתוב' בנין דכרין אינו אלא כדי שיקפוץ ויתן לבתו כבנו ולפי שראו הגאונים ז"ל שעכשו נותנים לבנותיהם יותר מן הראוי בטלו בדורותיהם תקנה זו וכ"כ רב חנניא בר יהודה גאון ז"ל היום כמה שנים בטלו כתוב' בנין דכרין מישיבתינו ומפני מה בטלוה לפי שצריך דקדוק בנכסים שיש להם אחריו' ובראוי ובמוחזק ובמותר דינר ואם אמרו יתומים הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יתר דינר אין שומעין להם וצריך חקיר' ב"ד ושומת זקנים שלא הוסיף עליה דמים ועוד עיקר התקנה לא היתה אלא כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו כבנו וכמה פעמים הוצרך הדבר לנדו' כל מי שירבה במתנ' בתו וכיון שהוא כך בטלו כתוב' בנין דכרין ועשו תקנה על מה שפסקו חכמים והיום כמה שנים שאין ישיבתנו דנה דין כתוב' בנין דכרין ומר רב דוסא ז"ל אמר לא חזינא רבאוותא ז"ל דהוו מקמן דדיינין כתוב' בנין דכרין ומשני נפישתא לא דייני להו בתרתי מתיבתא וכיון דעברי להו כמה שני אנן לא דיינין לה בהכין אלא דמר רב האיי גאון ז"ל אמר היכי מבטלין רבנן כתוב' בנין דכרין ומר רב שמואל ז"ל אמר הרבה מהחכמים אחרונים הורו שכבר בטלו כתוב' בנין דכרין בזמן הזה זהו מה שנמצא לראשוני' ז"ל והרב בעל העיטור ז"ל הוא מסכים דלא נהגו ואפי' אי נהגו דוקא במקרקעי כדינא דגמ' אבל במטלטלי לא שהגאונים שתקנו כתוב' תהא נגבי' ממטלטלי לא הית' תקנתם על כתוכ' בנין דכרין שהרי לא היה מגבין אותה כלל וכן דעת הרמב"ם ז"ל שתהיה נגבי' ממקרקעי דוקא וכן הסכמ' הרבה מהאחרונים ז"ל ואע"פ שיש לרבותינו הצרפתים ז"ל שהיא נגבי' ממטלטלי כתקנת הגאונים ז"ל בכתוב' אין דבריהם מחוורים והבו דלא לוסיף עלה ומה שכתוב בכתוב' שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי אינו מועיל למה שלא נכתב בכתובה ובכתוב' בנין דכרין על תנאי ב"ד הם סומכין בה ואינו כתוב בכתוב' ומה שכתב' שפרנסת הבעל היא נגבי' ממטלטלי אין לשונך מכוון שפרנסה היא עשור נכסי ואינו נגבה אלא ממקרקעי וגם הוא קרוי פרנסת הבת ולא פרנס' הבעל והמזונו' אינם נקראים פרנסה ולא פרנס' הבעל כי היא חיוב על היתומים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף