שו"ת תשב"ץ/ב/קנה

שו"ת תשב"ץ ‏ ב קנה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה קנה: עוד שאלת בענין שבועה שמשביעין עכשיו לאלמנ' קודם שגבתה כתובתה שלפי הדין היה נראה שהיה נוטלת בלא שבועה מהיתומים לכל הדעו' לפי לשון הנאמנו' הנוהגים לכתוב בכתובו':

תשובה: כל מה שכתבת בזה עולה כהוגן וכשורה שלפי הדין היא גובה בלא שבועה שהרי האמינה עליו ועל יורשיו אחריו ומה שנהגו להשביען הוא לפי שיש מפרשים דאבא שאול דאמר (כתובות פ"ז ע"א) בבא ליפרע מנכס' יתומים לא יפרע אלא בשבועה פליג אמתני' דלא מהני נאמנו' אפילו לגבי יורשין. וכבר איפסי' הילכת' כותיה בפ' הכותב (שם) ואע"פ שאין זה הפירוש נכון כמו שכתבו הראשונים ז"ל מ"מ על פיו נהגו כן ואני מוסיף בזה לישב המנהג. שהוא מפני מה שכ' רבינו האיי גאון ז"ל וז"ל דחרם סתם והדרת הראש לא מהני בנאמנו' ואין חבירו יכול לעכב בחרם סתם ולומר לו הוציאני מהכלל שלא האמינו לגזול ואם לא גזל אין לו חרם עכ"ל וכיון דסוף סוף יכולין ב"ד להחרים אם השביעוה ולא החרימו רשאין הם בכך שאין כוונת הנאמנו' שהוא מוחל לה גזלתו אלא שהאמינה שלא גזלתו ואם הודית לו או יש עדים שגזלתו חייבת להחזיר לו וא"כ תשבע ומה בכך דאפשר דבשעת כתיבת הכתובה היתה בחזקת נאמנו' ועכשו אינה באותה חזקה וכל מה שאפשר לב"ד לעשו' בזכו' היתומים רשאין הם וזכורין לטוב וכיון שמפני טעם זה נפל המנהג חזרה שבועה זו דין גמור שכל הכותב נאמנו' על סמך מנהג זה הוא כותב זה נ"ל. ועוד שאם חזרה לבית חמיה ונשארו הנכסים בידה הרי היא כמו שנעשית אפוטרופא והיורשין משביעין אותה על העתיד וכיון דלא נפקא מידי שבועה נהגו להשביעה על הכל (הג"ה אמ"ה כענין מי שפוטר חבירו משבועה יכול להשביעו ע"י גלגול) שהרי הפוטר חבירו משבוע' ונתחייב לו שבועה על טענה אחרת יכול להשביעו מאותה טענה שפטרו ע"י גלגול כדמוכח בתוספתא דפ' הכותב זהו כל מה שאפשר לי לומר בזה לישב המנהג. ועוד שלפי דין התלמוד אף בלא נאמנו' אין משביעין אלמנה בב"ד כדאי' בפ' השולח (גיטין ל"ד ע"ב) ואפ"ה נהגו להשביע' בב"ד ור"י ז"ל נתן טעם בזה לפי שאין רגילין להשביעה אלא בגזרת חרם ושתודה ובזה אין עונש כ"כ שהרי בשעת שבועה לא יצאה שבועה מפיה לשוא וא"כ אפילו בנאמנו' יגזרו עליה כן שלא האמינה לגזול ומיהו אם מתה האלמנה ולא נשבעה כ' הרשב"א ז"ל בתשו' שלדברי הכל לא אבדו יורשיה כתובתה דלא עבדינן בה תרי קולי קולא דאבא שאול דאמר נשבעת וקולא דרב ושמואל דאמרי' (שבועות מ"ח ע"א) אין אדם מוריש שבועה לבניו ובכי הא עבדינן לכתחלה כר' אליעזר (שם) וכן כ' הר"ז הלוי ז"ל בפרק כל הנשבעין וישבעו שבועת היורשין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף