שו"ת תשב"ץ/ב/קמו

שו"ת תשב"ץ ‏ ב קמו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין קמו: הוקשה לך מה שכת' הרמב"ם ז"ל בפ' ג' מה' שחיטה שחט העוף ושהה בו ואינו יודע אם ניקב הושט אם לא ניקב חוזר ושוחט הקנה לבדו במקום אחר ותמהת מ"ט במקום אחר וכי אינו יכול להוסיף באותו מקום עצמו ששחט ובלבד שיזהר ג"כ שלא יגע בושט ובמקום אחר למה לי. ואני מתמיה עליך למה לא הגדלת התמיהה עליו מלשון הגמר' דהכי הוא לישנא דגמר' בפ' השוחט (חולין כ"ח ע"ב) נבדקים לקנה ונשחטים לקנה ונכשריה והדר נפכיה לושט ולבדקיה. ואפשר שהרב ז"ל עצה טובה קמ"ל דשמא עד שיבדוק בקנה אם יש בו רוב או אין בו רוב ימות העוף ע"כ הורה הרב ז"ל שימהר לשחוט הקנה במקום אחר ואם היה רוב בשחיט' הראשונה אפילו ניקב הושט נכשר העוף ברוב קנה ואם לא היה בו רוב יבדוק הושט מבפנים ולמדנו הרב ז"ל לפי דרכו דתקנה זו לא סגי בושט לשחוט במקום אחר שאע"פי ששחט במקום אחר ולא מצא נקב באותו מקום יש לחוש לנקב וכדאמרי' בפ' אלו טריפות (חולין מ"ג ע"א) דכיון דפעיא ביה זמנין דמהנדזין בהדי הדדי ודילמא במקום נקב שחט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף