שו"ת תשב"ץ/ב/קיא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת תשב"ץTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png קיא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה קיא: עוד שאלת מי שקבר אשתו כדין וכהלכה ואח"כ הוציאה מקברה חטוטי שכבי והפשיטוה ערומה אם נתחיי' האיש להטפל בתכריכים פעם שניה אם לא. ונראה לך שאינו חייב לקברה אלא פעם אח' ולמדת דבר זה מנשבית שחייב לפדותה שאם נשבית פעם שני' ורצה לגרשה הרי זה מגרש ויתן כתובה והיא תפדה עצמה (כתובו' נ"ב ע"א) ואמרת דה"ה והוא הטעם לקברה פעם ראשונ' שאין קובר' פעם שניה:

תשובה: אינו נרא' כן שזאת אינה מוטלת על קרוביה יותר משאר ב"א כיון שאינן יורשין אותה. והכי אמרי' בגמ' יבמו' בפ' האשה רבה (יבמות פ"ט ע"ב) דאמרי' התם דקרוביה אמרי איהו ירית ואנן קברינן לה גבי יתומה שנשאת לכהן ומהאי טעמ' מטמא לה בעל' אע"פ שאינ' אשתו משום דהויא מת מצוה ואם כן מי יקבור אותה אם אין הבעל ולא הקרובים קוברים אותה לא עלתה על דעת שתהא מוטל על הצבור לקברה וכיון שהבעל הוא חייב בקבורת' פעם ראשונה אם כן לעולם הוא קוברה ואפילו אלף פעמים. והראי' שהבאת מנשבית אינה ראיה אלא א"כ אמר הבעל אינו יורשה כלל הרי זו כתובתה ויירשוה קרוביה ויקברוה. ואפילו הכי אין הנדון דומה לראיה שאם יכול לומר כן אל האשה עצמה אינו יכול לומר כן לחוב לקרוביה ועוד אפי' פורע כתוב' לקרוביה חייב לקברה שהרי בירושלמי אמרו שהאש' שאין לה כתובה הבעל חייב בקבורתה. ועוד אפילו בנשבית אינו אומר כן אלא מפני שיכול לגרש' וכיון שגירשה הרי אינה אשתו ואינו חייב עוד בפרקונה אבל זאת אשתו מתה ואי אפשר לגרשה עוד ולעולם היא קרויה אשתו עד שיחיו המתים הילכך לעולם חייב להטפל בתכריכיה ואפילו מאה פעמים וכבר כתוב בספר אבן העזר (סי' פ"ט) שאפילו המצב' שמציבין על הקבר במקום שנהגו הוא בכלל קבורתה וק"ו הם הדברים בכאן. ואפילו בנשבית נמי אין הכל מסכימין לרי"ף ז"ל ולרמב"ם ז"ל שיכול לגרשה ולומר הרי זו כתובתה ותפדה את עצמה אלא אם כן הי' פרקונה יותר מכתוב' דפלוגת' דר' ורשב"ג היא בפ' נערה שנתפתתה (כתובות נ"ב ע"ב) והרי"ף ז"ל פסק כר' ואחרים פסקו כרשב"ג ומכל מקום בענין קבורתה לעולם הוא קוברה ואפילו# אלף פעמים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף