שו"ת תשב"ץ/ב/קא

שו"ת תשב"ץ ‏ ב קא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בגאיה אל ה"ר בנימין עמאר יצ"ו:

שאלה קא: שאלת ראובן בא לעירו בתחלת חדש כסליו אחר שעמד חוץ משם קרוב לשנה ונתעברה אשתו וכשהי' סוף אדר שני הפילה אשתו מחמת שנשאה משא כבד והנפל היה נגמר כבן שבעה באיבריו ובכה מעט וחיה קרוב לי"ב שעות ויצא קול בעיר שאי אפשר שמתחלת חדש כסליו עד חצי אדר שני שאינם ה' חדשים גמורים ישמיע קול וחששו שמא היתה מעוברת מזנות ואתם בדקתם באשה אם יש בדדיה שפע חלב ולא נמצא לה כלום והשאלה היא אם יש לחוש לאוסר' על בעלה מפני גדלות הנפל ובכיתו לא שיש לאשה עדות ולא רננה מזנות ולא מדבר מכוער. וגם הבעל אינו חושש לה לפי שהיא מוחזקת אצלו בצניעו' וגם כי אמה דרה עמה בביתה:

תשובה: מה שהסכמתם שאין לחוש לה כיון שהבעל מחזיקה בכשרות יפה הסכמתם שהרי בפרק האומר בקידושין (ס"ו ע"א) אסיקנ' שאפי' אמר לו עד אחד אשתו זינתה אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה ואי לא לא תפקה וכ"ש במקום הזה שלא נשמע עליה כלום. אלא שחשש גדלות הנפל גרם לה קול זה וכדי להראותכם כי אין חדש תחת השמש אכתוב לכם ענין יותר מסופק מזה והתירוה לבעלה אם אינו חושש לה ומעש' שהי' כך היה ראובן הלך למדינת הים ולאחר כמה ימים חזר לעירו בירח תמוז כ"ו ימים לחדש וכשנתיחד עם אשתו אמר לה כמשחק בטנך צבה אולי עשית שלא כהוגן והיא השיבה ואם עשיתי מה בכך עוד אמר הבעל כי הוציא שמעון עליה קול שזינת' קוד' בא הבעל ובחדש כסליו נשלמה לה ט' חדשים ותלד וכששמע ראובן כך חשש הרבה וילדה האשה בטבת אחר י' ימים שקבע לה שמעון וגם הבעל קודם לידתה בי' ימים ראה בה סימן שהיתה רואה כשהיא מגעת לחדש הט' ודרך האשה הי' ללדת לסוף תשעה חדשים ולפעמים שוהה עד החדש הי' ועכשו ילדה לו' חדשים וארבעה ימים כשנמנה לביאת הבעל והבעל הי' חושש הרב' והדין הי' (בחיי) [מחייב] לחוש הרב' וקרוב לברי הי'. ואפי' הכי השיב הרשב"א ז"ל שאם הבעל חושש לדבריו של שמעון אסורה עליו וכדאמרי' (שם) אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה ואם אינו חושש לה מותרת זה השיב הרב ז"ל ואני רואה הדברים ק"ו בנדון זה אלא שאם הדבר ברור שנפל בן ה' חדשים אינו בוכה א"כ הרי הוא זה כאלו הפילה בעודו חוץ לביתו הוא והרמב"ם ז"ל כ' בפ' י"ט מהלכו' איסורי ביאה שהולד ממזר אם הוא בן קיימא ואם הוא ממזר הי' נר' שנאסר' לבעלה ואינו נאמן להכשיר' עליו והרי הוא כאלו זינתה בעדים וכן נר' ממאי דאמרי' בפ' י' יוחסין (קידושין ע"ג ע"א) דאמרי' התם גבי אסופי משום דליכא אלא מיעוט שהלכו בעליהן למדינת הים הוי ספק ממזר ומשמע דאי ליכא למתלי אלא באותן שהלכו בעליהן למדינת הים הוי ממזר ודאי ולא ספק. ולפ"ז אם הדבר ברור שאין נפל של ה' חדשים נגמר באיבריו ובהשמעת קול אין מועיל חזקת' בכשרות לבעל' שלא לאוסרה עליו שהרי ג"כ היא אינה טוענת שנאנסה. ומה שטענתם אתם בזה לפי הנרא' מכתבכם שבשעה אחת יראה מה שלא שמענו ולא ראינו אין טענה זו הגונ' שא"כ אם שהה הולד הרבה במעי אמו אחר שהלך הבעל נאמר טענה זו. שזה אירע לשעה ולא מצינו בגמ' שידונו כן אלא עד שיעור מוגבל מקובל להם דהכי אמרי' בפ' הערל (יבמות פ' ע"ב) דרבה תוספא' אכשריה לההוא ולד עד תריס' ירחי שתא דאמרי' אשתהויי אשתהי הא אם נשתהה יותר היינו מחזיקין אותו בממזר ודאי וכן אם ברור הדבר שלא נשמע מעולם נפל בוכה בן ה' חדשים לא נטעון ונאמר זה יצא מכללם וזה הוא לפי דעת הרמב"ם ז"ל כמו שכתבתי. אבל בעל ה"ג ז"ל כתוב בסוף הלכות גרושין אשה שהלך בעלה למ"ה וילדה דלא חיישינן לממזרו' דאמרי' אתא בעלה בצנעא ושמש כי ההוא עובדא דאבוה דשמואל דאתא בשם ושמש כדאי' בירוש' וזה הי' נרא' סותר דעתו של הר"ם ז"ל ולפי זה חזר הדין בנדון הזה אם אפשר לנפל בן ה' חדשים להשמיע קול ושיהי' נגמר באבריו כבן ז' וזה הוא מה שאני אומר בזה כבר ידעתם שיש יולדת לז'. ויש יולדת לט' והיולדת לז' יולדת למקוטעין ויולדת לט' אינה יולדת למקוטעין כדאי' בנדה פ' המפלת (נדה כ"ז ע"א) א"כ הרי חדש ה' לבן ז' כחדש ח' לבן ט' ואין ספק שנפל בן ח' בוכה ויונק עד קרוב לשלשים יום דדוק' אם לא נשתהה הרי הוא נפל כדאי' בנדה (מ"ד ע"ב) ובפ' ר' אליעור דמילה (קל"ה ע"ב) ובפ' הערל (יבמות פ' ע"ב) וכיון שבן ה' לנולד לז' הוא כבן ח' לנולד לט' א"כ כשם שבן ח' יכול להתקיים ולבכות הכי נמי בן ה' יכול להתקיים ולבכות דאמרי זה בן ז' היה ונגמר מהר' ובודאי שלענין הוכר העובר בעינן צ' יום בין לנולד לט' בין לנולד לשבעה כדאי' בפרק קמא דנדה ובפרק בן סורר (סנהדרין ס"ט ע"א) וכן לענין גמר צורתו בין לזכר בין לנקבה אין הפרש בין נולד לט' לנולד לשבעה דכולהו בעינן מ' לזכר פ' לנקבה לדברי האומר בפ' המפלת (נדה ל' ע"א) דימי טוהר לזכר ולנקבה הם כנגד יצירתו והתורה גזרה כוללת עשתה. בימי טוהר בין נולד לח' בין נולד לתשעה אבל לענין שיהי' נגמר באיבריו בודאי יש חילוק בין נולד לז' לנולד לט' ומה שהיו איבריו גדולים והדבר ידוע שהנולדים לז' הם חלושי היצירה כבר אמרתם בזה טעם נכון לפי שאביו ואמו הם רמי הקומה כבר אמרו בבכורו' (מ"ה ע"ב) גבוה לא ישא גבוהית שלא יצא מהן תרן. וא"כ הדבר נכון להחזיקה בכשרו' ומותרת לבעל' ודעו כי אירע מעש' בכאן באשה שהפיל' תאומים בחדש הו' להריונה והאחד נתקיים עד למחרתו ואני הלכתי לשם וראיתיו והי' משמיע קול ואע"ג דאמרי' בגמ' בפרק ר' אלעזר דמילה (שבת קל"ו ע"א) פיהק ומת הרי הוא נפל לאו למעוטי בוכה אלא למעוטי חולה לפי דעת קצת המפרשים ז"ל אבל אפילו בכה ומת לא והרי הוא בכלל הנפלים וכיון דנפל בן ח' בוכה הוא הדין נפל בן ה' לנולד לשבע' זה נ"ל. ודע כי כל מה שאפשר לי לכתוב בלמוד זכות האשה על דרכי התלמוד כתבתי. ואם חכמי המשפט כתבו כי עד חדש הששי אין לעובר לשון לפי שהוא חדש של כוכב המורה על הדבור אבל לענין השמעת קול לא ראיתי מדברים בזה אבל אנו בכל זה על דברי רז"ל אנו סומכין כי גם הם נותני' זמן להריון רנ"ט רע"ג רפ"ז לפי מה שסוברי' כי מקום הלבנ' בשעת ההריון מהמזלות הוא הצומח בעת הלידה והצומח בעת ההריו' הוא מקום הלבנה בעת הלידה ונתנו ג' גבולים הנז' ואנחנו על רז"ל אנו סומכים שנותנים רע"א רע"ב רע"ג כמ"ש בפ' בנות כותים (נדה ל"ח ע"א) וטעם רע"א רע"ב רע"ג כי ט' חדשים הם שלמים משלשים יום כל חדש ויולדת לתשע' יולדת לשלמים א"כ ט' חדשים הם ר"ע יום ולמחרתו שהוא רע"א נולד. ורע"ב ורע"ג הוא שאם לא קלטה הטפה ביום ראשון תקלוט ביום שני ואם לא תקלוט ביום שני תקלוט ביום שלישי ואם לא קלטה ביום שלישי שוב לא תקלוט עוד. והיו עושין מעשה בדבר כקבלתם בכיוצא בזה לכפות וללקות עד שיודו אם שמשו קודם טבילה אם לא כמו שמוזכר בגמר' נדה פרק המפלת (נדה כ"ה ע"ב) גבי שפיר. אבל אני ראיתי שנשתנה הענין בדורנו זה. כמו שכתבו התוס' ז"ל שהרב' דברים נשתנו מטבעיהם בשינוי הדורות שהם אומרים (ע"ז כ"ד ע"ב) שאין פרה וחמורה יולדת תוך ג' שנים והוא להם זה מופת חותך לענין בכור שהוא לכהן ובדורו' הללו קודם לזמן זה יולדות וכן ענינים אחרים טבעיים אין אנו מוצאים אותם נוהגים על דרכי חכמים ז"ל. והאמת שהמופת שלך בשפע החלב הוא מופת אמתי. ואני אומר עוד שהכל תלוי בבעל אם הכיר לה הריון תכף בבואו וקודם לתשעים יום או כמו בהריונות אחרים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף