שו"ת תשב"ץ/ב/לה

שו"ת תשב"ץ ‏ ב לה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין לה: התשיעית אם יש הבדל במבוי המפולש להיות מעבר ישראל או עכו"ם לא מצינו הבדל בענין זה בין ישראל לעכו"ם אלא לענין דירה דדירת עכו"ם אינה דירה ולענין בטול רשות דבעכו"ם בעי' עד שישכור ממנו כדאית' בפ' הדר אבל בענין רגל האוסרת אין הפרש ביניהם וכי היכי דלישראל סגי תיקונא דלחי וקורה או צורת פתח הכי נמי לעכו"ם ודבר זה אין כדאי להשיב עליו:

אבל מה שנתקשו רבים בו הוא היאך אפשר לתקן מקצת מדינה ולהניח מקצתה והא אמרי' בפ' כיצד מעברין (עירובין נ"ט ע"א) דאין מערבין עיירות לחצאין אבל בירושלמי (עירובין פ"ה ה"ה) מצינו תירוץ דבר זה דהתם אקשו דר' יהודה אדר' יהודה דר' יהודה אמר מי שיש לו שני בתים בשני צדי רשות הרבים עושה לחי מכאן ולחי מכאן וכו' ואלו הכא משמע דס"ל דאין מערבין אותה לחצאין ומשני התם הדא אמרה בני מבוי שנתנו קורתם באמצע המבוי אלו מותרין ואלו אסורין נתנו אלו ואלו אלו ואלו אסורין ע"כ ירושלמי ומשמע מהתם שבשני חצאי המבוי כל אחד עושה תקון לעצמו הם אוסרים זה על זה אבל אם חציו מתקן לעצמו והחצי האחר אינו מתקן כלום לעצמו אין אוסרין זע"ז ובלשון הזה כתב הרשב"א ז"ל בס' עבודת הקדש מפני מה אמרו בעיר בין של יחיד בין של רבים שאין מערבין אותה לחצאין מפני שכל עיר שהכשירוה בדלתו' נעולות וראויה לערב את כלה עכשו בפת הרי היא כמבוי אחד שאין מערבין את כלו לחצאין אלו לעצמן ואלו לעצמן אלא או כלו ביחד או מקצתו לבד ולשייר מקצתו לפי' באו לערב חצי העיר לבד כדינה או מקצת מבואות העיר כדינן לבד עושין ואין נמנעין שלא אסרו אלא לערב כלה לחצאין אבל לערב את חציה מותר עכ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף