שו"ת תשב"ץ/ב/כו

שו"ת תשב"ץ ‏ ב כו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה כו: עוד שאלת ממון מסור אם מותר לאבדו ביד ולמוסרו למלכות אם לאו:

תשובה: בגמ' שלהי פ' הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ט ע"א) פליגי בה רב הונא ור' יהודה חד אמר אסור לאבדו ביד וח"א מותר לאבדו ביד והרי"ף ז"ל פסק דאסור לאבדו ביד משום דסוגיין בפ' הכונס דאסור לאבדו ביד דאיבעיא לן התם (ס"ב ע"א) עשו תקנת נגזל במסור אי לא כלומר מה שתקנו בנגזל שיהא נשבע כמה גזל ממנו הגזלן ויטול בשבועתו כל מה שיטעון שגזל ממנו מיבעיא לן אם עשו תקנה זו במסור שישבע הנמסר כמה איבדו המסור ויטול ממנו אם לאו ואסיק' בתיקו וספיקא דממונא קולא לנתבע וחומרא לתובע ולא יטול בשבועה וכיון דקי"ל דלא עשו תקנה זו במסור כ"ש שאסור לאבד ממונו ביד ואע"פ שגופו של מסור מותר לאבדו ממונו אסור דחמיר לן ממונו יותר מגופו משום דילמא נפיק מיניה זרעא מעליא ויכין רשע וצדיק ילבש וכתבו בשם הרב בעל העטור ז"ל דדוקא ביד דאסור לאבדו אבל בגרמ' מותר לאבדו ואע"ג דבעלמא גרמא בנזקין אסור הכא במסור מותר ואפי' בדינא דגרמי דבעלמא חייב הכא שרי כ"כ משם הרב ז"ל ולפ"ז הי' אפשר לומר שכיון שגופו של מסור מותר ביד וממונו בגרמא הי' אפשר להתיר ולומר למלך או לשר משרי האומו' שאדם זה ממונו מוכתב למלכות דמסור לא מחייב אלא מדינא דגרמי וזו גרמא היא וכן מותר לומר למלך ושריו שאדם זה חייב מיתה מן הדין ואם המלך או השר נוטל ממונו הוי גרמא ושרי דודאי גופו של מסור מותר שהרי רודף הוא וכדאמ' לי' דוד לשאול מן התור' מותר להרגך מ"ט רודף אתה והתור' אמרה הבא להרגך השכם להרגו וכדאי' בפ' הרוא' (ס"ב ע"ב) ורבי שילא הרג מסור אחד כדאי' התם (נ"ח ע"א) ואפי' מוסר ממון חבירו ביד האומו' מותר להרגו בשעה שהולך למסור ורב כהנא הרג מסור אחד מפני שהי' הולך להראו' תבן לאנשי המלך וחשיב לי' רודף מדכתיב בניך עולפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר מה התוא כיון שנפל למכמר אין מרחמין עליו כדאיתא בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ז ע"א) ומי שהוחזק במסור אע"פ שעש' כבר מעש' מותר להורגו מדתניא בפרק אין מעמידין (עבודה זרה כ"ו ע"ב) המינין והמסורו' והאפיקורסין מורידין ולא מעלין והסכימו המפרשים האחרונים ז"ל דה"ה דהורגין אותם בידים ואפי' לדברי רבי חנינא שכתב דאין הורגין אותם בידים אלא מורידין אותן לבור ולא יוכלו לעלות משם וימותו מעצמן כבר כתבו האחרונים ז"ל שהאומ' לעכו"ם להרגן הוא כמו הורד' לבור. ועוד כ' הרשב"א ז"ל שמסור דומה לנחש ששניהם נושכין ואין להם לחש וקי"ל דנחש מועד לעולם וכל הקודם להרגו זכה כדאית' בפ"ק דב"ק (ט"ו ע"ב) ובפ"ק דסנהדרין (ב' ע"א) וכן פסקו הגאונים ז"ל בנחש דכל הקודם להרגו זכה וה"ה למסור דכל המרחם על המסורו' נעש' אכזרי על בני דורו וכדאמרינן בגמ' בפ' הנזקין (גיטין נ"ו ע"א) בעו למקטלי' כי היכי דלא לימא למלכא אמר רבי זכרי' בן אבקילס יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג א"ר יוחנן ענותנותו של ר' זכרי' בן אבקילס החריב' ביתינו ושרפ' היכלינו והגלתנו מארצנו וכיון שגופו של מסור מותר לאבדו ביד וממונו מותר לאבדו בגרמ' א"כ מותר לומר למלך להרגו בדין ואם המלך הורגו מוטב ואם לקח ממנו ממון אין עונש בזה שהרי גרמ' היא וגרמא בממונו של מסור מותר' וכן למסור ממונו למלך מותר משום דמסור לא מיחייב אלא מדינ' דגרמי וכל גרמ' בממון מסור מותר' ומ"מ אין גופו של מסור מותר אלא באחד משני דרכים. האחד בשע' שהוא הולך לעשו' המסיר' שבאות' שעה הוא רודף והתיר עצמו למית' וכדמוכח עובדא דרבי שילא ואפי' בהולך למסור ממון אפי' מעט# חשיב רודף וכדמוכח בעובדא דרב כהנא אבל אחר מעש' המסיר' אין גופו מותר וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ' אחרון מהל' חובל. והשני שאם הוחזק מסור מותר להרגו אפי' לאחר מעש' וכ"כ הרב ז"ל בפ' הנז' וחזק' זו שהמסור נהרג עלי' הוא שיודע ונתפרסם שזה האיש מסר ממונם של ישראל ביד האומו' פעמים רבו' וכל שהוחזק בכך הרי הוא מוחזק מסור וא"צ לקבל' עדו' בפניו ולדרוש ולחקור בדינו אלא כיון שנודע הדבר בדברים שאין בהם ספק הרי הוא מוחזק במסור ומותר להרגו ע"י עכו"ם וכ"כ הראשונים ז"ל וכן האחרונים ז"ל בהסכמ' אחת ועשו מעשה בדבר אלא שיש אומרים דבתרי זימני הויא ויש מי שאומר דבתלת' זימני הויא חזק' ונראין דברי האומר דבתרי זימני הוי חזק' דקי"ל כרבי דאמר דבתרי זימני הויא חזק' בסכנת נפשו' כדאי' בפ' הבא על יבמתו (יבמות ס"ד ע"ב) והכ' סכנת נפשו' איכ' דרודף חשבינן לי' ועוד דקי"ל כרב הונא דאמר כיון שעבר אדם עביר' ושנה בה נעשית לו כהתר כדאי' בפ"ק דקדושין (מ' ע"א) ובפ' בתר' דיומא (פ"ו ע"ב) ורב הונא שנה בה קאמר ולא שלש ומה שאסו' לאבד ממונו של מסור ביד דוק' לכל אדם אבל הנמסר רשאי להציל עצמו באיבוד ממונו של רודף ביד מק"ו שלא יהא ממונו חמור מגופו וא"כ כשרוא' הנמסר שאם מסר ממונו של מוסר אפי' ביד ינצל ממסירתו מותר להציל עצמו בממונו של מסור והכי אית' בהדיא בפ' הגוזל ומאכיל והרב' האריכו בזה הראשונים ז"ל ולא כתבתי אלא לענין שאלתך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף