שו"ת תשב"ץ/ב/ו
שו"ת תשב"ץ 
ב ו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ו: עוד שאל: צבור שקבלו עליהם תעניות על שאלת גשמים וקוד' שהתחילו להתענות ירדו להם גשמים אם חייבים הם להתחיל ולהתענות כל תעניות שקבלו עליהם מפני חיוב קבלתם דומיא דיחיד שקבל עליו תעניות שחיי' להשלים תעניתו:
תשובה: הא לא דמיא לההיא (תענית יו"ד ע"ב) דיחיד שהיה מתענה על החולה ונתרפא שהרי הקשו הראשוני' עלה מההיא (שם (י"ט ע"א) דירדו להם גשמים קודם חצות לא ישלימו ויש מתרצים בזה שאין דין צבור כדין יחיד לפי שאין מטריחין על הצבור אלא כפי הצורך בלבד וזהו דעת הרמב"ם ז"ל (פ"א מה' תענית הט"ז). יש מתרצין בזה שאין צרה של גשמים דומה לשאר צרות דשאר צרות אינן עוברות לשעתן ועדיין הם צריכים לבקשת רחמים וצרה של גשמים צרה עוברת לשעתה היא ולמה יתענו וזהו דעת הראב"ד ז"ל (שם הט"ו) ולשני התירוצים האלו כיון שצרה זו של גשמים היתה וצבור הם כיון שירדו להם גשמים קודם שיתענו אין חייבין להתענות והמתענה בכיוצא בזה כלבא ליכול שירותי' שכיון שאין מכאן ראיה מנין לנו לחייבן דודאי כי היכי דבירדו להם גשמים קודם חצות לא ישלימו ה"ה אם ירדו להם גשמים קודם הנץ החמה שעדיין לא התחילו להתענו' לא יתענו כלל וכ"ש אם מאתמול שעדיין לא נכנס היום ירדו להם גשמים שאין להם להתענות כלל ומאן דאמר קודם חצות לא ישלימו רבותא קמ"ל שאע"פ שהתחילו להתענו' אין משלימין וכ"ש אם לא התחילו שאין מתחילין כלל. והכי מוכח בגמ' (שם כ"ה ע"ב) דאמרי' רב יהודה גזר תעניתא ירדו להם גשמים אחר הנץ החמה סבר לאשלומי א"ל רבי אמי קודם חצות ואחר חצות שנינו כלומר דלא קיל כסתם מתני' דס"ל דקודם הנץ החמה דוקא אלא אפי' לאחר הנץ החמ' כל שהוא קודם חצות אין משלימין ושמעי' מהכא דטפי איכא למימר דאין משלימין אם לא התענו כלל כגון אם ירדו להם קודם הנץ החמ' (משלים) [משאם] ירדו אחר הנץ החמה קודם חצות לפי שכיון שהתחילו להתענות היה אפשר לומר דמשלימין כסתם מתני' אלא דאנן קי"ל דבין כך וב"כ לא ישלימו והכי נמי מסתברא דהיאך אפשר לומר שאם ירדו גשמים אחר חצות ישלימו וקודם חצות לא ישלימו לפי שעדיין לא עבר רובו של יום בתעני' ואם הקדימ' הטובה לבא קודם הנץ החמה ולא התחילו כלל בתענית שיתענו אין זה אלא תימה שהקדימת הטובה תחייב התעני' ובגמ' (שם) נמי אמרי' שמואל הקטן גזר תעניתא ירדו גשמים קודם הנץ החמה כסבורים העם לומר דשבח צבור הוא א"ל אמשול לכם מלה"ד לעבד שמבקש פרס מרבו א"ל תנו לו ולא אשמע קולו ובהדיא משמע מהכא שלא התענו כלל אחר שירדו גשמים ולא התפללו תפלת תענית וזהו גנותם של צבור דדמי לעבד שאמר לו רבו א"א בשימושך ואלו היו חייבים להתענו' והתענו אחר שירדו גשמים לא היה גנות צבור אבל שבח הי' להם בכך שתעניותיהם הם לרצון להם ושנתקבלו קודם עשייתן בקבל' בלחוד וכדאמרי' בגמ' (שם ח' ע"ב) דקבלה הויא וכו' מדכתי' כי מן היום אשר נתת אל לבך להבין ולהתענו' נשמעו דבריך אלא מפני שלא התענו לפי שאין חייבין להתענו' זהו גנותן שאינו חפץ בתפלתן ולא בתעניתן וזהו לשון תנו לו ולא אשמע קולו. והכי נמי מוכח בגמ' דהאי עובדא הוה שלא התענו הצבור עדיין וזאת היתה תענית ראשונה ואפ"ה פסקו מלהתענו' דהתם (שם כ"ה ע"ב) איכא עובדא אחרינא שגזר תעני' ואחר שהתענו באו גשמים וא"ל שאינו שבח צבור אלא כאומר אל תתנו לו פרס עד שיתמקמק וזה טעם אחר של גנות שלא הי' במעשה האחר ואפי' ירדו גשמים אחר חצות דקי"ל שישלימו דוקא אותו יום לפי שכבר עבר רובו בקדושה אבל אם קבלו ג' תעניו' ובתעני' ראשונה ירדו להם גשמים אחר חצות אע"פ שמשלימין אותו יום אבל התעניו' הנשארו' אין מתענין בהם שאין קבלתן מחייבתן להשלים תעניתן שאם אותה קבלה מחייבתן אפי' ירדו גשמים קודם חצות אחר הנץ החמה היו חייבין להשלים מחמת קבלתן אלא ודאי קבלתן אינה מחייבן כל זמן שאין צריכין להתענו' ומה שמתעני' אם ירדו אחר חצות אינו מחמת קבלתן אלא שהרוב מושך מיעוט דומה לבאו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו יום קודש (ר"ה ל' ע"ב) אע"פ שהוא חול גמור מפני שעבר רובו בקדושה ואלו היו חייבים מצד קבלתן היה אפשר לומר חלוף הדברים שקודם חצות ישלימו לפי שעדיין לא התענו שאין קרוי תעני' עד שיעבור זמן סעודה כדמוכח בירושלמי דתענית (פ"ג הי"א עש) ובגמ' דידן בפ' חלק ובפ' סדר תעניו' אלו (כ"ה ע"ב) בענין אחאב ואחר חצות לא ישלימו שהרי חשוב תענית ובשבת אסור להתענו' עד אחר חצו' כדמוכח בירושלמי (שם) וכיון שהתענו עד אחר חצו' וכ"ש אם התענו תעני' א' מג' תעניו יצאו ידי קבלתן וכיון שנענו אין צריכין להשלים אבל הדבר אינו מפני הקבלה שמי שנדר לפרוע ג' דינרים אינו נפטר מנדרו כשפרע דינר א' או שנים שההשלמה וההתחלה אינה מפני הקבל' הכלל שהקבלה היא אם יצטרכו להתענו' יתענו וההשלמ' אם ירדו אחר חצו' אינ' אלא מפני שעבר רובו של יום בקדושה חייבים להשלימו ואם לא עבר רובו של יום אעפ שהתחילו לא ישלימו ואע"פ שלא התענו כלל אלא זו היא תעני' ראשונה וכ"ש אם לא התחילו שאין מתחילין ואלו הי' אפשר לחלק בין שהתענו קצת התעניו' ללא התענו כלל לא היה להם לראשונים ז"ל להקשו' מההיא דירדו להם גשמים קודם חצו' על ההיא דיחיד ולתרץ מה שתרצו כמו שכתבתי ובשאר צרו' שאם עברה הצרה משלימין אם התחילו יש להסתפק (א"כ) [איך] הדין אם עברה הצרה קודם שהתחילו להתענו' אבל בצר' גשמים שאם עברה הצרה אחר שהתחילו אין משלימין כש אם לא התחילו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |