שו"ת תשב"ץ/א/סח

שו"ת תשב"ץ ‏ א סח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה סח: עוד שאלת ריאה לבשל בקדר' אי סגי במליחה כשאר בשר או בעי הבהוב כמו הכבד ונסתפקת בזה מפני שלא מצאת בדברי המחברים ז"ל שהזכירוה בפירוש כמו שהזכירו שאר דברים וחששת שמא בכלל כבד היא ודינה כדינו:

תשובה: הדבר פשוט דסגי לה במליחה וכן נהגו וכן כתב הרמ"בן ז"ל בפירוש בחדושי חולין בפ' כל הבשר בשמעת' דכבדא מה אתון בי' (ק"י ע"ב) ולא שהי' הדבר צריך לפרש אלא דרך גרר' כתב כן דדוק' בכבד נפלה השאל' מפני שדמו מרובה אבל ריאה עצמה לא נסתפק בה אדם מעולם. ומה שהזכירו לב וטחול ובני מעים וביעי דגדי' בפי' ולא הזכירו ריאה היינו משום דבר שנתחדש בהם שהרי הלב יש בו דם כנוס וטחול נרא' שהוא דם. ובני מעי' אין מחזיקין דם וביעי דגדיא לחלק בין הזריעו ללא הזריעו והוצרכו לפרש דיניהן כמו שפירשו דיני הכבד שהוא עצמו דם אבל ריאה אין בה ענין יותר משאר בשר שיצטרכו לפרש דינה כמו שלא פירש דין הכליות והמוח. ותמה אני מהרמ"בם ז"ל שכתב בפ"ו מהלכות מאכלות אסורות שמנהג פשוט להבהב המוח. ואינו נרא' כן מסוגי' דשמעתא בפ' גיד הנשה (חולין צ"ג ע"ב) גבי רישא בכבשא ולא כ"כ המפרשים ז"ל דודאי מליחה סגי ליה וכן אנו נוהגין להכשיר המוח במליח' ואין אנו מצריכין הבהוב אלא לכבד בלחוד מפני שדמו מרובה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף