שו"ת תשב"ץ/א/נג

שו"ת תשב"ץ ‏ א נג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ברשך לה"ר שמואל בר דוד חלאיו יצ"ו

שאלה נג:

שאלת לפרש לך מה שנסתפק' בו במ"ש רש"י ז"ל בפ' כי תבא בפסוק והקמות לך אבנים גדולות שכתב ז"ל והקמות לך בירדן ואח"כ תוציאו משם אחרות ותבנו מהם מזבח בהר עיבל. נמצאת אומר ג' מיני אבנים הי' שנים עשר בירדן וכנגדן בהר עיבל וקפלום והביאו' לגלגל במלון כדאית' במס' סוטה (ל"ה ע"ב) והוקשה לך בלשונו שלא מנה כי אם שני מיני אבנים והשלישיים לא מנה. עוד נסתפק לך לשון וקפלום מהו האם יאמר וקפלום באבנים וכי בגדים הם שיאמר בהם קפול כמו פתילת הבגד שקפלה (שבת כ"ח ע"ב) וכמו היוצא בטלית מקופלת (שם קמ"ז ע"א)

תשובה: נראה שיש חסרון בפרש"י ז"ל לפי התוספת' שבמס' סוטה דהכי תניא התם ומייתי לה בגמ' בפרק ואלו נאמרין (שם) נמצאת אומר ג' מיני אבנים היו אחד שהקים משה בארץ מואב. שנא' בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר ואתיא באר באר כתיב הכא באר את התורה וכתיב התם וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב מה להלן אבנים אף כאן אבני'. ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן. ואחד שהקים יהושע בגלגל שנאמר ואת שתים עשרה האבני' האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל ע"כ גמרא. נמצא סדר המעשה כך הוא משה רבינו ע"ה כתב כל התורה כלה על האבני' כמ"ש יהושע כמו שלמדו רבותינו ז"ל בג"ש שהזכרתי ואלו הן מין אחד מג' מיני אבנים וזה חסר מפי' רש"י ז"ל וכשעברו ישראל את הירדן הקימו י"ב אבנים בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נושאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה ובאלו האבני' לא נכתב בהן כלום ולא הקימום אלא לזכרון ואלו הם מין ב' משלש מיני אבנים. עוד הוציאו מן הירדן י"ב אבנים אחרות כי כן כתוב בתורה והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך והקמות לך אבנים גדולות וגו' וכתיב ביהושע קחו לכם וגו' שנים עשר אנשים איש אחד איש אחד משבט וצו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכן שתים עשרה אבנים וגו' ואלו האבנים הם ממין השלישי מג' מיני אבנים. ובאלו האבני' נכתבה התורה באר היטב כמו שאמר בתורה וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר הטיב. וכתב החכם רבי אברהם אבן עזרא ז"ל בשם הגאון רבי סעדיה ז"ל שכתבו עליהם מנין המצות כמו שכתובות בה"ג כעין אזהרות ויהיה לפ"ז הפי' מה שכתוב באר הטיב שתהי' הכתיבה מבארת וכתיבה תמה. אבל רז"ל במסכת סוטה (ל"ב ע"א) אמרו שכתבו התורה בשבעים לשון שנאמר באר היטב וכן נמצא בספר תאגי שהיתה כל התורה כתובה בהם מבראשית עד לעיני כל ישראל בתגאי' וזיוניה ומשם נעתקו התגין בכל התורה. וכתב הרמ"בן ז"ל שיתכן שהיו האבני' גדולות מאד או שהיה ממעשה נסים עכ"ל. ואלו האבנים סדו אותם בשיד בהר עיבל כמ"ש בתורה והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד ואלו הן שבנו מהן מזבח כמ"ש ובנית שם מזבח לה' אלהיך וכ"כ רש"י ז"ל בפירושיו בפ' ואלו נאמרין (סוטה ל"ה ע"ב) שעל המזבח שבנו מאלו האבנים כתבו התורה וכן הוא מפורש בתוספתא וכ"כ בספר יהושע אז יבנה יהושע מזבח וגו' אבנים שלמות וגו' ויכתוב שם על האבנים וגו' אחר שכתבו שם התורה והעלו עליו עולות וזבחו שלמי' העבירו' למלון בגלגל שלנו שם והניחום שם שנאמר ויעבירום עמם למלון ויניחום שם והכי תניא התם (שם ל"ו ע"א) בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום עברו ישראל את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל יתר מששים מיל ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם ואח"כ הביאו את האבנים ובנו את המזבח ושדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו וברכו וקללו וקפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל. ופירוש וקפלום ר"ל שהסירו הסיד מעליהם והוא לשון מורגל בתלמוד בענין הסרת הסיד כמ"ש בפ"ק דבתרא (ד' ע"ב) קפולא מידע ידיע כלומר הסרת הסיד מעל הכותל היא ניכר ואין לחוש שאחר שעשו אותה חזית לידע מי בנה הכותל שבין שני שכנים בבקעה אין לחוש שאחד יקפל הסיד ויאמר שבין שניהם הוא משום דקפול השיד דבר ניכר הוא ואם יקפלוהו ישאר מקומו וכן במועד קטן מייתי לה בפ"ק (ט' ע"ב) דע"א בתכשיטי אשה נזכר לשון זה בהסרת הסיד. ונ"ל שהוא הפוך מלשון קלוף מתרגום ואת הבית יקציע מבית ואחרי הקצות את הבית שהם מתורגמין לשון קלוף והוא הסרת הטוח'. ואח"כ מצאתי לרש"י ז"ל בפ' אלו טרפות (חולין מ"ד ע"א) שכתב איקפל איקפולי כמו איקלף ודומה לו וקפלו האבנים דמסכת סוטה עכ"ל. ומצינו במשנה הפוך זה בלשון קלוף בשני ממסכת עוקצים לקפל בבצלים כמו לקלף ובראשון ממעשרו' הפוך אחר הבצלים משיקפל ר"א משיפקל. ומה שהוקשה לך לדברי האומר שעל האבנים כתבו אותם ואח"כ סדו אותם בסיד מה תועלת היתה באותה כתיבה אחר שכסו אותה בסיד אין זו קושיא כלל דגזרת הכתוב היא שיהיה כן וכבר נשאו ונתנו בזה בגמרא והכי תניא התם (סוטה ל"ה ע"ב) כיצד כתבו ישראל את התורה רבי יהודה אומר ע"ג אבני' כתבוה שנאמר וכתבת על האבנים וגו' ואח"כ סדו אותם בסיד אמר לו רבי שמעון לדבריך היאך למדו אומות העולם תורה אמר ליה בינה יתרה נתן להם הב"ה ושגרו נוטרין שלהם וקפלו את הסיד וכתבוה. ומה ששאלת למה קפלום הנה הטעם בזה שאחר שעשו מעשה הקרבנות והשמחה והברכה והקללה ולא נשארו האבנים אלא לזכרון כמ"ש בספר יהושע עבר זמן מצות ושדת אותם בשיד ולא היתה אלא מצות שעה וקפלום כדי שיהו ניכרין לזכר שמן הירדן הוציאום: כבר הודעתיך פטירת החכם אבא מרי ה"רר צמח הכ"מ רבך והודעתיך כי נעשו בכאן שתים עשרה השכבות בין דרשות וקינות וגם במיורק"א עשו דרשות וקינות כבוד גדול לאחי הותיק רבי נסים יצ"ו ודרש הרב מרדכי נ"גאר יצ"ו אחשוב שבכל המקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים. נאם החותם פ' כי ידעתי את מכאוביו הנעלב שמעון בה"ר צמח הכ"מ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף