שו"ת רמ"ע מפאנו/ט
|
< הקודם · הבא > |
ט בפרק כיצד משתתפין:
תנן (דף פ"ז ע"ב) שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו. זו היא הגרסא האמתית וכאן סוף המשנה בלי חלוקה אחרת, וכן צריך להגיה בכל הספרים. וה"פ משנתנו כשנשתתפו בתקון העליונה שאז התחתונה אוסרת עליה. ואף על פי כן אם התחתונה עשתה אחר כך מחיצה לעצמה בזה נסתלקה מן העליונה ואינה אוסרת. דייקא נמי דקתני עשו לעליונה פי' בשותפי' דהכי אוקמה רב ששת בגמרא ולא עשו לתחתונה אז שתיהן אסורות הא אם עשו לתחתונה גם כן אף על פי שיש להן שותפות בעליונה אינן אסורות זו על זו: והדבר ברור שאותה הגזוזטרא שלא נעשה לה שום תקון אסורה בכל גוונא:
אבל הרמב"ם גורס במשנה בבבא הא' שזכרנו עליונה מותרת ותחתונה אסורה עם כי נתהפך במשנה בספרי הדפוס והוא טעות סופר צריך תקון כמו שהוגהנו ואחר כך יפורש בשלא נשתתפו בעליונה אלא העליונה תקנה לעצמה והתחתונה לא עשתה כלים והדין אמת שעם היה עליונה מותרת ותחתונה אסורה אבל אינו מן השנון:
עוד הוסיפו בספרים בבא א' לסיפא שגם היא אינה מן השנון והדין אמת חדשוהו המפר' וזה לשון הבבא הנוספת עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה שתיהן אסוורת עד שיערבו ע"כ והכונה שהתקון התחתונה לבדה בין בשותפות בין בפני עצמה אינו מפסיק אפילו להתיר אותה ונמצאת העליונה אסור מפני שאין לה תקון והתחתונה מפני שהעליונה היא רגל האסורה במקומה ואוסרת עליה ואף על פי שהעליונה נשתתפה בתחתונה לא סלקה עצמה מן הגזוזטרא העליונה לשפוך ולמלאות הימנה לפיכך אוסרת על התחתונה כאמור:
והרב והרא"ש לא זכרו אוקמתיה דרב ששת לפשיטיתיה כדדייקי' ממתני' וכבר זכר ה"ר ישעיה הזקן בפסקיו ורמזה ה"ר יהונתן בפירושיו ויש לה"ר ישעיה ב"ר אליהו חדושי דינים יוצאים ממשנתנו ונתלין בה. ולנו יספיק במקום הזה מה שצריך לאמית הגרסא ולפירושה: