שו"ת רדב"ז/תתקנט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
[חלק ג סימן תקכד]
מעשה בראובן שמת והניח שתי נשים ואין בנכסיו כדי שתי הכתובות ואותה שכתובתה קודמ תתפסה מקצת מטלטלין בכתובתה והביאו הדבר לפני אחד מן המורים וצוה להוציא מידה ולחלק בין שתי הנשים ורצית לדעת דעתי בזה מה הוא:
תשובה לא אאמין כי יסופר כי שום פותח ספר יטעה בזה שיש בו שתי טעיות אליבא דכ"ע ושלש אליבא דהרשב"א ז"ל חדא שכיון שתפסה תפסה דב"ח מאוחר שקדם ותפס במטלטלין מה שתפס תפס ואם חזר המוקדם ותפס ממנו מוציאין מידו וכ"ש הכא דתפס הקודם כדינו שאין מוציאין מידו וזה מוסכם לא ראיתי בו מחלוקת. ועוד שהרי כותבין בכל הכתובות מקרקעי ואגבן מטלטלי וחזרו המטלטלין כדין הקרקעות ויש בהן דין קדימה וטורף מן הלקוחות ואפילו קדמה השנייה ותפסה מוציאין מידה דלא עדיף מלוקח. וכ"ת שאלו המטלטלין קנה אותם אחר שכתב לה כתובתה וה"ל כלוה ולוה וקנה מטלטלין הרי בכל הכתובה כתוב דקנאי ודאקני וקדם שעבודא של זה וכ"ש דתפסה וגם בזה לא ראיתי חולק דהא קיי"ל כל תנאי שבממון תנאו קיים. ולדעת הרשב"א ז"ל שכתב בתשובה סימן תרנ"ח וז"ל דע כי הכותב מטלטלי אגב מקרקעי יגבה ממטלטלי ולפיכך עשה שורו אפותיקי אגב קרקע ומכרו ב"ח גובה ממנו כדאיתא בחזקת הבתים וה"ה והוא הטעם לב"ח מאוחר שקדם וגבה בין מן הלוה בין מן הלקוחות כדרך שאמר בקרקע וכדאמרינן כתבה ראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מן הלקוחות והראשונה מוציאה מן השניה ואם לא כתב לו מטלטלי אגב מקרקעי אם מכרן וכו'. ודברים ברורים הם איני רואה בהם שום ספק הלכה למעשה אלא שאני סובר דאם באו שניהם לגבות כאחד ממטלטלי דלוה נותנין לראשון ואין לב"ח מאוחר במקום המוקדם כלום משום דקי"ל שעבודא דאורייתא ואפילו במטלטלי אית בהו דין קדימה כל שהם ביד הלוה. ולא אמרו שאין להם דין קדימה אלא לגבי לקוחות או שגבאן ב"ח מאוחר וטעמא וכו' הרי לדעת הרשב"א ז"ל יש בהוראה זו שלש טעיות חדא שהרי הראשונה כתובתה קודמת. ותו שהרי תפסה. ותו שהרי כתב לה מטלטלי אגב מקרקעי דקנאי ודאקני. ובדין זה שכתב הרשב"א ז"ל אין רוב הפוסקים מודים לו אלא דעת הריא"ף והרמב"ם ז"ל וכל הנמשכים אחריהם מכל מה שראיתי זולתי הרשב"א ז"ל שכתב שכל שלא כתב לו מטלטלי אגב מקרקעי ולא תפס אחד מהם חולקין בשוה ועיין פ' י"ח מהלכות מלוה ולוה וגם בעל מגיד משנה לא הביא דעת שום חולק. הנה כי לדעת כ"ע יש בהוראה זו שתי טעיות מפורסמות והוי כטועה בדבר משנה וחוזר שכל מה שכתוב בזמן הזה בפוסקים הוי כדבר משנה וכמ"ש הריא"ף והרמב"ם ז"ל וכ"כ הרא"ש ז"ל בתשובה שכל דברי התלמוד והגאונים הוי כדבר משנה לענין זה ואם אי אפשר למיהדר דינא אם נשא ונתן ביד חייב לשלם מדין מזיק ואם לא נשא ונתן ביד חייב בדיני שמים מדין גרמא בנזקין ואם אמת היה הדבר עתיד ליתן את הדין שהוא פוסק הדין עד שלא יראה הספר אבל ודאי לא סיימוה קמיה והוא יצילנו משגיאות. ומנסתרות ינקנו אמן. והנלע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |