שו"ת רדב"ז/תתעה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png תתעה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן תתעה   רדב"ז
 [חלק ג סימן תלג]

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלת ממני על בשר שנמלח ולא הודח ונתנוהו עם בשר אחר שנמלח והודח תחת המכבש ונכבשו שניהם יחד אם נאסרו שתיהן או מה תקנתו:

תשובה אם לא שהה הבשר הזה שלא הודח במלחו כדי שיעור פליטת כל הדם אלא שעדיין פילט דם הדבר ברור אצלי שאסור לפי שהמלח מפליט הדם מהבשר הזה ומבליעו בזה שכבר נמלח והודח ואין לו תקנה ע"י מליחה אחרת דבשלמא הבשר שיש בתוכו דם ע"י שהמלח מוציא מה שבתוכו מוציא ג"כ מה שבלע אבל בשר שנמלח כבר ויצא כל דמו מה שהוא בולע אינו יוצא ע"י מליחה ואע"ג שיש חולקים. מ"מ זו היא סברה נכונה וכן נראה דעת הרשב"א ז"ל וכ"ש שהוא להחמיר. ומודה אני דסגי בקליפה שהרי בבשר ששהה במלחו יותר מכשיעור כתב הרשב"א ז"ל שצריך קליפה שאין הדם נכנס בו יותר מכדי קליפה. והרא"ש ז"ל כתב שא"צ קליפה לפי שדם שעליו מעט הוא ובולע במלח ואינו יכול לצאת ממנו שאין המלח מפליטו ממנו ואדרבה דרך המלח להפליט הדם ומושכו אחריו ונשאר בתוכו ואינו חוזר לבשר. הילכך אפילו תרצה לומר דלא דמיא לגמרי להך דבשר ששהה במלחו מ"מ בקליפה סגי דאין דרך להבליע יותר מכדי קליפה. ואם הבשר שהה אחר שיעור פליטת הדם אע"פ שחוזר ופולט ציר מה בכך אפי' שיבלע הבשר ראשון ציר אין כאן איסור וליכא למיחש אלא שהמלח הבלוע מן הדם יחזור ויפליט הדם ויבלע הבשר הראשון. הנה לפי סברת הרא"ש ז"ל פשיטא שהרי הוא מותר אלא מדיח הבשר הראשון והשני מן המלח הדבוק בו וסגי בהכי. אלא אפילו לדעת רבותיו של הרשב"א ז"ל שכתב וז"ל וגדולה מזו ששמעתי מרבותי שאפילו בשר שנמלח לעצמו אסור להשהותו במלחו לאחר פליטת כל צירו לפי שחוזר ובולע מלחלוחית דם שעליו ושעל המלח עבר ושהה צריך קליפה שאין דם נכנס בה יותר מכדי קליפה ומקובל אני מרבותי שעד י"ב שעות פולט ציר ע"כ. ועד כאן לא החמירו רבותיו אלא בבשר המלוח בעצמו שעדיין הוא רך ובולע מלחלוחית דם שעליו אבל בשר אחר אינו בולע מהדם הבולע בתוך המלח. ותו שכיון שכבש את הבשר ע"י כובד המכבש פולט ציר ואין בולע כלל דהא קיי"ל דכל זמן שהוא טרוד להפליט אפילו ציר אינו בולע כלל וזה טעם נכון להתיר בנ"ד. ואי לאו דמיסתפינא ה"א דמהאי טעמא מותר אפי' שלא שהה עד שיעור מליחה שהרי כיון שהוא מכבש פליט ולא בלע אלא דבנ"ד לא צריכינן להא דפשיטא דמותר כין ששהה הבשר השני קודם שנכבש עד כדי פליטת דמו. ואפי' לפני פליטת כל דמו אם הבשר הראשון למעלה והשני למטה בתוך המכבש ג"כ הדבר ברור שהוא מותר דמה שלמעלה לא בלע ממה שלמטה כיון שהוא במכבש. אבל היכא דהשני למעלה והראשון למטה יש מקום ספק אם צריך קליפה וכבר כתבתי שדעתי להקל כיון שהוא טרוד לפלוט ע"י הכובד שעליו לא בלע כלל. אבל אם הראשון הוא יבש עד שאינו פולט כלל אפילו ציר בזה אני מודה דאוסר עד כדי קליפה אם היא למעלה והנראה לע"ד כתבתי:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון