שו"ת רדב"ז/תתס

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png תתס

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן תתס   רדב"ז
 [חלק ג סימן תיז]

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה ראובן מכר לשמעון בגדים הנקראים קריזיאש ואמר לו קאב"ו איקול"ה ופירש ראש וסוף כלומר שאינם חתוכות ואח"כ נמצאו חסרות במדה וגם היו בהם מקצת שיש בהן ריח שמן וטוען הקונה שהוא מום וגם שהם חסרות במדה וראובן טוען כבר ראית אותם אחת לאחת ואם מפני חסרון המדה כבר אמרתי לך קאב"ו איקול"ה וסבלת וקבילת. יורה המורה הדין עם מי:

תשובה לא פירשת אם חסרון המדה הוא יוצא ממנהג הקריזיא"ש או לא ולפיכך אני צריך לפרש כי מנהגם הוא כ"ב כ"ג כ"ד אמות ומעט מן המעט יהיו כ"א והם הרעות רעות. הילכך יועיל התנאי שאמר לו לקבל עליו מדת הרעות והקצרות שבהם אע"פ שהסכום שנתן לו הוא הסכום טובות או בינונות. אבל אם היו של עשרים או פחות לא אסיק אדעתי' ולא מחיל ולא יועיל לזה תנאי של קאב"ו ואיקול"ה סתם אם לא יפרש בהדי' שמקבל עליו אפילו שיהיו קצרות ממנהג כל הקריזיא"ש אבל תנאי סתום זה לא הועיל אצא שאם היו קצרות שבקצרות הגיעוהו. הילכך אם היו כ"א אין עליו כלום וכ"ש אם היו כ"ב. אבל אם היו פחות מזה השיעור צריך להשלים לו עד שיעור הבינונית והוא שאם הסכום סכום הטובות צריך להשלים לו עד שיעור מדת הבינונית של הטובות והוא כ"ג אמות ואם הסכום הוא של בינונות צריך להשלים לו עד כ"ב ואם הסכום הוא של הרעות צריך להשלים לו עד כ"א וחצי והכי אמרינן גבי המערב עפר או צרורות בתבואה יותר ממה שאמרו חכמים והוצרך לברר מברר הכל וצריך להשלים.לחבירו הכל ולא יכול לומר אשלים עד השיעור שאמרו חכמים. ולענין שנמצאו במקצתן ריח שמן האמת שהוא משום מום אבל אינו יכול לטעון עליו כיון שראה אחת לאחת והוה אפשר ליה למיקם עליה דמלתא ולהריח בם אם יש בהם ריח שמן ולא עשה כן מחל המום דלא אמרינן שהמום חוזר אלא היכא דלא מצי למיקם עלה בשעת קנין וטעמא דמסתבר הוא. וכן כתב הבעל מגיד משנה וז"ל ויש מי שכתב שאם היה הדבר שהלוקח היה יכול להבחינו לאלתר כגון שיכולין לנסותו ולטועמו ולא הקפיד לעשות כן והמוכר מכר לו סתם אינו חוזר ע"כ. והדבר ברור שריח השמן בבגדים הוא נכר ונודע אפילו לשאינם בקיאים וכ"ש לסוחרים הבקיאין וכן ראוי לדון. והוי יודע שאפילו היה הדין שחוזר בשביל המום והשאר יהיה המקח קיים כיון שהכל מקח אחד ודילמא המוכר לא מכר את הכל בזה הסך אלא מפני המום אשר יש במקצתם והלוקח יעשה בערמה יראה המום וישתוק ואח"כ יחזור עליו. אלא ודאי כדאמרן שאם היה אפשר לעמוד על המום אינו חוזר כלל ואם לא היה אפשר אם חוזר חוזר כל המקח. ומינה נמי שאם אמר המוכר אותה שנמצא בה מום תחזור והשאר יהיה המקח קיים אין שומעין לו אלא דיחזיר כל המקח דמצי אמר ליה לא קניתי כל המקח אלא בשביל זאת שנמצא בה המום ודבר ברור הוא. והנראה לע"ד כתבתי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון