שו"ת רדב"ז/תשסד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב רבינו יונה ז"ל בפירוש ההלכות בפרק אלו דברים וז"ל אבל אור של חיה ושל חולה מברכין עליו מאחר שהודלק מבעוד יום לא נחוש למה שהודלקו לצורך החיה והחולה שזה כיון שעשו מפני הסכנה אין בזה חשש איסור:
תשובה ליכא לפרושי דהאי מבעוד יום דקאמר אערב שבת קאי. חדא דא"כ משמע דאם הודלקו בשבת לצורך החיה והחולה לא מברכינן עליה והא ודאי ליתא לפי שכן כתבו כל הפוסקים בלי מחלוקת (שהם) [שאם] הודלק בשבת לצורך החיה והחולה מברכין עליו. ותו מצד הלשון שכתב לא נחוש למה שהודלקו לצורך החיה והחולה משמע דבשבת הודלקו. הילכך מה שנ"ל בפי' הלשון דהאי מבעוד יום אשבת קאי והוא ז"ל בא לתת טעם למה שאמר התלמוד אבל אור של חיה ושל חולה וכו' משמע דהוי מטעמא דרישא דקאמר מאי לא שבת שלא שבת ממלאכת עבודה אבל אור של חיה וכו' משמע דיש באור של חיה מלאכת עבודה דאי לא לא שייך לומר אבל וכו' ולזה נתן טעם מאחר שהודלק מבעוד יום כלומר בשבת וסד"א הא איכא מלאכת עבודה וניחוש קמ"ל דלא נחוש ולמה לא נחוש לפי שהודלקו לצורך החיה והחולה שזה כיון שעשו מפני הסכנה אין בזה חשש איסור ואין כאן מלאכת עבודה אלא אור של היתר גמור אעפ"י שהודלק בשבת ולא היה כדאי לישאל עליו אלא משום דהויתו בה טובא. והנל"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |