שו"ת רדב"ז/תשנא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png תשנא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן תשנא   רדב"ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלת עלה דהא דגרסינן בתלמודא דבני מערבא בפרק מציאת האשה הורה ר' פינחס כהן דשבק אתתיה ולא ממרק לה פורנא שהוא יעלה לה מזונות עד שהוא ממרקה וקשיא לך דאגר נטר הוא:

תשובה אין זה אגר נטר שהרי לא הלותה האשה לבעל כלום שהרי מנה מאתים ותוספת מתנה נינהו דיהיב לה מדיליה וכן הנכסים שהכניסה לו הרי הן כשלו שהרי אם מתה הוא יורשה ולא בתורת הלואה הכניסה אותם למה הדבר דומה לאדם שאמר לחברו אתן לך מנה לזמן פלוני והגיע זמן ולא נתן ואמר הא לך פרוטה והרחיב לי הזמן וכי נאמר שיש בזה רבית והלא לאו מידי הלוהו ומיהו אם זקפן עליו במלוה יש לחוש מדרבנן וכן לענין כתובת אשה אם זקפן עליו במלוה יש לחוש שלא יעלה מזונות. א"נ בתורת קנס אמרו שיעלה לה מזונות עד שישלים לה כתובתה וכיוצא בזה נמצא במרדכי במי שהלוה לחברו והתנה עמו שאם לא תתן לי עד זמן פלוני משם ואילך תתן לי כך וכך בתורת קנס ועשו על זה מעשה וכתב הרשב"א שאע"פ שזה מותר מן הדין מ"מ אסור משום הערמת רבית ובנ"ד לא שייך הערמת רבית ואפי' הרשב"א מודה. ומ"מ ראיתי מי שכתב שהתלמיד שלנו חולק על הירושלמי דאמרינן מגורשת ואינה מגורשת מעלה מזונות וסתם מגורשת ואינא מגורשת עדיין לא נפרעה כתובתה ואותה היא שאמרו מעלה לה מזונות הא מגורשת דכוותה לא ומשמע מהכא שאפי' לא נפרעה מכתובתה כלום אינו מעלה לה מזונות וכ"ש היכא דנפרעה מקצת ולא נגמר הפרעון ואני סובר שאם לא נאמר היה ראוי לעשות תקנה שלא יגרש אדם את אשתו ויעכב את כתובתה אצלו והיא תשאל על הפתחים וכ"ת תקבול עליו בב"ד אין דרך בנות ישראל הצנועות להתבזות בב"ד ותו דילמא גברא אלמא הוא ואומר לה לך ושוב ומחר אתן ובין כך תמות ברעב וכיון שנקבע בתלמוד ירושלמי והורו כך הלכה היא וכ"ש שאין אנו רואין בזה מחלוקת דמאן לימא לן דההיא דמגורשת ואינה מגורשת אכתי מגידא ביה שאינה יכולה להנשא לאחר ולפיכך מעלה לה מזונות ואיירי שנתפרעה כל כתובתה ולא שוינן פלוגתא בין תרי תלמודי בכדי בדבר שהסברא מסכמת כנ"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון