שו"ת רדב"ז/תשכג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד שאלת על מה סמכו בירושלם שאין אוכלין עדשין ופולין בתוך שנתם אבל אחר שנתם אוכלין ואפילו בלא בדיקה:
תשובה דבר ידוע שכל בריה שאין לה עצם אינה מתקיימת יותר מי"ב חדש לא חי ולא מת וחוזרת אחר השנה להיות עפר בעלמא ומה נפשך אם התליעה בעודה מחוברת הרי עברו עליה י"ב חדש. ואם התליעה אחר שתלשה הרי לא פירשה על גבי קרקע ולשמא פירשה וחזרה לא חיישינן שהרי מקומה צר כאשר נראה לעין ומ"מ יש לחוש שמא תפרוש בשעת בישול דקי"ל פירשה מתה בעיא ולא איפשיטא ואזלי לחומרא הילכך לא יבשל עד שיבדוק ואם אי אפשר לבדוק כתב הרשב"א דמותר דאיכא ספק ספיקא. ולאחר שנה מותר לאכול אותם בלא בדיקה וכן כתב הרב בהדיא וכן כתב הרמב"ן ז"ל ונתן טעם לדבר שאע"פ שמצוי שיפרוש בשעת הבישול אם נמוח בטל הוא ואם הוא בעין זורקו ע"כ וכתב בעל מ"מ שכן נראה דעת הרשב"א ועליהם סמכו דבתר שנה שלקי להו בלא בדיקה. וא"ת כיון דהוחזקו אלו המינין להיות בהן תולעים היכי סמכינן לאכול אותם לכתחלה בלא בדיקה ואפילו לפי הטעם שכתב הרמב"ן ז"ל ניחוש שמא לא נמוחו ואינם נכרים ואפילו תימא דנמוחו ובטלי בששים נהי דסמכינן אהאי טעמא בדיעבד אבל לכתחלה לסמוך על זה אמאי. וי"ל כיון דאיכא כמה ספיקי ספק יש שם ספק אין שם ואת"ל יש שם תולעת שמא בעודה מחוברת ועברה עליה שנה ואת"ל אחר שנתלשו שמא פירשו שמא לא פירשו ואת"ל פירשו שמא אחר מיתה פירשו וספק איסור לדעת מקצת מפרשים ואת"ל מחיים פירשו שמא נמוחו ואת"ל שלא נמוחי שמא יהיה ניכר ויזרקנו שמא לא יהיה ניכר הילכך כיון דאיכא כל הני ספיקי סמכינן עלייהו ומותר בלא בדיקה אפי' לכתחלה. ומה שנהגו שבתוך השנה אין אוכלין אותו כלל אפי' בלא בדיקה זו חומרא יתירה וע"י בדיקה מותר וכן כתבו בהדיא ואם עבר ובשלן כתב בעל מ"מ בשם הרשב"א אם יכול לבדוק בודק ואם לאו מותרין משום ספק ספקא ספק שמא לא היו שם ואת"ל היו שם שמא נמוחו ונתבטלו בששים שאע"פ שבריא אינה בטלה כשנמוחה בטלה היא ע"כ ואני ראיתי בתשובה ל"ו ז"ל הפך זה וז"ל וכל שהוחזק צריך בדיקה לצאת מאותה חזקה וכשהן חיין יש להן בדיקה יפה אבל במבושלין ומבולבלין אי אפשר לבודקן ולפיכך אסורין שצריכין הם בדיקה ואין להם ע"כ ואי אפשר לחלק בין ירקות דאיירי בהו באותה תשובה שהן מבולבלין עם הירקות ואי אפשר לבודקן והכא איירי בפולין ועדשים שהרי כתב בהדיא ואם לאו מותרין כלומר שאינו יכול לבודקן כגון שאינם ניכרים ואפי' הכי מותרין. ויש לתרץ דהתם איירי בחזקה גדולה שנמצאו תולעים מרובין בקדרה ולפיכך הצריך להם בדיקה יפה ואי אפשר לעשות להם בדיקה יפה אלא קודם בישול אבל הכא איירי בסתם פולין ועדשים דאע"ג דרגיל להיות בהם תולעים מ"מ לאו חזקה גמורה היא הילכך לא צריך בדיקה יפה ואם איפשר לבדוק מותרים דהא איכא ספק ספיקא אבל כשהוחזקו שראינו בעין שיש בהן תולעים נסתלק הספק שמא היו שם שמא לא היו שהרי היו שם הילכך לנ"ד אם הם פולין ועדשים בתוך שנתם צריכין בדיקה קודם בישול ואם לא בדק בודק אחר בישול ואם אי אפשר לבדוק מותרים אבל אם ראינו שיש בהם תולעים בודק קודם בישול ואם לא בדק קודם הבישול אסורין. ומ"מ מסתברא לי שאין כל התבשילין שוים ולא כל התולעים שוים שאם התולעים מגוון התבשיל אי אפשר לבדוק ואסור ואם אינם מגוון התבשיל אפשר בבדיקה דלמאי ניחוש שמא הבישול הפך גוון התולעת לגוון התבשיל אכתי איכא ספק ספיקא ספק נמוח ספק לא נמוח ואת"ל לא נמוח ספק לא נתהפך גוונו ואפשר בבדיקה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |