שו"ת רדב"ז/תשי
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלת על חמץ שאסור במשהו אם הדין כן לענין להחמיץ העסה אם מחמיץ ג"כ בכל שהו כדין תערובתו:
תשובה ודאי לענין פסח לא נפקא מינה מידי דמאי איריא משום מחמיץ תיפוק לי שנתערב בו חמץ שאוסר בכל שהוא אלא ודאי לענין שאר איסורין המחמיצים קא מיבעיא לך א"נ כגון שאור שעבר עליו הפסח והחמיץ בו את העסה אם אוסר בכל שהוא או שיעורו כשאר איסורין וגם זו אינה שאלה שאם החמיץ את העסה פשיטא דאסור ואין משגיחין בשיעור אם מעט או הרבה דקי"ל המחמץ והמתבל שיעורן בכל שהו ואם היתה העיסה מחומצת ונפל לתוכה שיעור לחמץ שאם היתה העסה מצה היה מחמיצה אוסרת אותה ואם אין בשאור כדי לחמץ ולא החמיצה זוהי ששנינו שאור של חולין ושל תרומה שנתערבו וחמצו ואין בזה כדי לחמץ ואין בזה כדי לחמץ וכולי למדנו ממנה שאין כל שיעור ראוי לחמץ כל עיסה אם היא גדולה הילכך אם השאלה בכיוצא בזה שאין בשאור כדי לחמץ ולא החמיצה בפועל ולא היה בתוך הפסח הרי הוא בטל בששים כשאר האיסורין ואם היה שאור של תרומה באחד ומאה ואם של ערלה וכלאי הכרם באחד ומאתים. וכן כתב הרשב"א בתשובה שלא כל שיעור חמץ ואפי' דבר מועט מחמיץ כל שיעור עיסה ואפילו עיסה מרובה ע"כ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |