שו"ת רדב"ז/תרסז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלת ממני אודיעך דעתי עלה הא דתנן שאם ירדו גשמים וצמחו הזרעים וחזרו ושנו מתריעין עליהם מיד וכן אם פסקו הגשמים בין גשם לגשם מ' יום אי נוהגים בהן כחומרת ז' ימים האחרונים או לא:
תשובה זה מחלוקת בין הפוסקים ורוב האחרונים פסקו להחמיר וכן כתב רש"י והר"ן והטור. אבל דעת הרמב"ם ז"ל נראה שהוא מיקל ודינם כדין התעניות הראשונות. וכן למדתי מסידור הדינים שכתב תחלה דין זרעים ששנו ואח"כ אם פסקו הגשמים בין גשם לגשם ואחר כך כתב סדר התעניות משמע שהוא שונה הקל הקל תחלה ותו ראיה שכתב בהדיא פ"ג אין גוזרין על הצבור תענית כגון צום כפור אלא בארץ ישראל ועל המטר ובאותם עשר תעניות שהם ג' אמצעיות וז' אחרונות ע"כ הרי שכלל כל חומרות תענית יוה"כ משלש ראשונות ומכל שאר תעניות וכן נמי אם הוצרכו להתענות משום שלא ירדו לבורות אין נותנין עליהם חומרת תענית יוה"כ. ולפיכך אני אומר דכיון שאנו בין העכו"ם ואי אפשר לנהוג בהם כחומרת הז' ימים האחרונים מוטב לתפוס כדברי הרב להקל. עוד יש טעם אחר כיון שתעניות אלו אין להם קצבה עד שיענו אין לנו להחמיר בהם כל כך שלא יוכלו לסבול ומזה הטעם כתב רש"י שאין עוברות ומיניקות מתענות בז' אחרונות. וזה דעת הרשב"א בתשובה סימן ת"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |